כך מתייחס אלי פאנגס (כן, ההוא) אליי, כשהוא מתאר מפגש אקראי בינינו בזמן שבחן את הדוקאטי סטריטפייטר למגזין בלייזר.
שמוק? מסכים בהחלט… אבל "רומני"? בקושי רבע מה-DNA שלי כזה! אז מה אם מדובר על גן שתלטן….
הנה, כך זה נראה בפתיח הכתבה שפורסמה בגיליון שנחת הבוקר במפתן דלתי.
"…לא תשמעו יותר תלונות וטענות בכל שאר המבחן הלא מקצועי והלא אובייקטיבי הזה שאתם עומדים לקרוא. כי להתלונן על משהו במכונה סופר-משובחת כמו הדוקאטי Streetfighter זה חזירות לשמה, או פשוט חוסר מקצועיות.
כדאי שתדעו שלא קל לי לכתוב על האופנוע הזה. יצא לי לרדת ממנו ליד כמה וכמה חברים מבני עניין, שהתגובות שלי קצת בלבלו אותם. אחד הגדיל לעשות ודפק לי בפנים שכל עשרת האופנועים האחרונים שבחנתי היו הכי טובים שיש, לפחות במשהו. צודק, השמוק הרומני. באמת הייתה בגיליונות האחרונים סדרה של יציאות מעולות, כל אחת בתחומה. אבל אז נזכרתי גם שהוא שמוק רומני, וגם שזו בדיוק העבודה שלי – למצוא מתוך היצע האופנועים בישראל את הטריפים האופנועניים האמיתיים."
העובדות על אלי פאנגס – יצירת מופת 😆
אני אוהב את הכתיבה שלו.
אחד מכתובי "סגנון הבלייזר" האחרונים שנשארו.