מודעות פרסומת
דלג לתוכן

חוק הספורט המוטורי עוד רחוק. מאוד רחוק


לכל מי שלא הסתפק בטיעונים שהוצגו בפוסט "ספורט מוטורי למקצוענים. לא לעממיים" ועדיין חושב שאוטוטו נכנס חוק הספורט המוטורי לתוקפו והוא יוכל לרכוש אופנועים חדשים בזיל הזול, מגיע עו"ד גלעד בנאי ומפרסם בפולגז את החלק השלישי בסדרת המאמרים "קווים לדמותו של הספורט המוטורי הישראלי". בחלק השלישי, פורס עו"ד בנאי, בין השאר,  את המכשולים הביורקרטיים שמרחיקים אותנו מיישום החוק בפועל, ומבטיחים שהשנה, בטוח לא יהיו מרוצים חוקיים, למרות ההבטחות שפוזרו בתקשורת. המאמר הנ"ל תומך במה שכתבתי אז, גם אם מכיוון שונה: כל מי שמשהה את החלטת הרכישה שלו או ממהר למכור את אופנועו לכבוד הפרסומים בדבר כניסת החוק לתוקפו, טועה. אנו רחוקים מאוד ממרוצים חוקיים בעתיד הנראה לעין, וממילא החוק הזה מיועד למעט מאוד רוכבים מקרבנו.

"…עניינים רבים נוספים טרם הוסדרו – למשל, עניין הביטוח וגם הקמת מערכי ההסמכה ורישוי של בעלי תפקידים, כלים ספורטיביים, מירוצים, רוכבים, נהגים ונווטים – כל המערכת הביורוקרטית האדירה הזאת שלה יידרש כל מתחרה בישראל על כל צעד ושעל, נמצאת עדיין בחיתוליה. לכן עלי לקבוע בצער שלאופטימיות שמשדרת הרשות לנהיגה ספורטיבית בקשר לסיכוי לקיים מירוצים חוקיים עוד השנה אין בסיס והדרך עוד ארוכה. דוגמא אחת ניתנה לאחרונה, כשאירוע ג'ימקאנה שנועד להתקיים בראשון לציון, בוטל עקב אי קבלת אישור משטרת ישראל, בין השאר עקב העובדה שלא עלה בידי המארגנים להציג ולו היתר, אישור או רשיון אחד שניתן להם על פי הוראות חוק הנהיגה הספורטיבית."

וגם:

"…חוק ספורט מוטורי מורכב מדי, מסובך מדי, קשה מדי ליישום ולביצוע עלול לגרום להנצחת המצב הקיים, ובמילים אחרות – אותם ספורטאים שהתעלמו עד היום מחוקי המדינה הקיימים יוסיפו להתעלם גם מחוק הספורט המוטורי החדש"

http://kruvi.net/2010/02/16/575/
מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “חוק הספורט המוטורי עוד רחוק. מאוד רחוק כתיבת תגובה

  1. מהכירותי עם הספורט המוטורי הישראלי כמו גם עם כזה במדינות שונות ומשונות, החוק הזה הולך להיות צרה שלא כתובה בשום מקום.

    אין עוד מדינה בעולם עם חוקים שכאלו. אין עוד מדינה בעולם שמכתיבה בצורה כל כך נוקשה את המסלולים, רשיונות ושאר ירקות. אילו חוקים שקיימים רק בFIM כאשר מדובר בסבבי אליפות העולם.

    בכל מדינה נורמלית אתה נכנס לחנות, קונה אופנוע ויאללה, ישר לשטח או למסלול. המקסימום אליו תדרש זה ציוד בטיחות אישי ברמה נורמלית ואולי חברות שנתית במועדון כלשהו. וזהו.

    רוצה להקים מסלול? קנה לך פיסת אדמה, הוצא את האישורים הנדרשים (שהם אישורים אדמניסטרטיביים מוניציפליים ולא קשורים כהוא זה לספורט מוטורי בכלל), הדפס טפסי שחרור מאחריות ופתח את המסלול לקהל הרחב.

    ככה פשוט, ככה קל והכי חשוב – ככה נכון.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: