דלג לתוכן

הסוואה בתנועה

תוצאות מחקרים מדעיים שנעשו בתחילת שנות ה-2000 טוענים שרוכבי אופנוע מסוגלים להפוך ל"בלתי נראים" עבור נהגי מכוניות כאשר הם נעים היישר אליהם. האם זהו הגורם העיקרי לתאונות הנפוצות ביותר בין אופנועים למכוניות?

פורסם במקור בפולגז במרץ 2005. עיקרי הדברים במאמר פורסמו בעיתון " Bike" הבריטי.

מוטו גוצי, פרוייקט, אספנות, פרופיל, פנס, פנסים, מסיכה, מסיכת, חזית, כביש, אופנוען, רוכב, נשמההמחקרים המוזכרים בכותרת חשפו עיקרון שנקרא "הסוואה בתנועה" (Motion Camouflage), היכול, כך מעריכים, לגרום לדמות אופנוע מתקרב "להתערבב" אל תוך הרקע שמאחוריו ולהעלם מעיני הנהג הנמצא היישר מולו.

אפקט אופטי הקשור לתהליך זה ונקרא "Looming" "גיחה" או "הופעה" באופן מפתיע ומפחיד, גורם לרוכבים להראות לעיני הנהג ברגע האחרון והקריטי – דבר הגורם לנהג לקפוא במקומו ולא לנוע.

את ההקשר בין אפקט ההסוואה בתנועה לבין תאונות אופנועים ומכוניות, ביצע מדריך רכיבה בריטי בשם Duncan Mackilop שרואיין ב-Bike לאחר שלמד את המחקרים בתחום והסיק מהם שחוקי אימא טבע, מתקיימים גם בכביש הציבורי.

הבנת והפנמת הידע הנ"ל יכולה למנוע עבורכם התרחשות דומה והקלעות לתוך תאונה מסוג זה.

מה זו "הסוואה בתנועה"?

אופנוען המתקרב לצומת או נקודה בה דרך צדדית המשתלבת בנתיב נסיעתו, יכול להפוך לבלתי נראה עבור נהג רכב העומד בצד הדרך ומחכה לחצות את אותו הצומת (לצדו השני או להשתלבות בנתיב הנגדי).

איך קורה שנהג לא רואה אותו, למרות שהוא סורק את האופק (אם כי, בד"כ ב"רפרוף")? איך הוא לא משקף, לוח שעונים, שעונים, כביש, טיול, דרךמבחין ברוכב שנע היישר אליו כששדה הראייה של נהג הרכב מתמשך מאות מטרים עד לאופנוען ואף מעבר אליו? קוראים לתופעה האופטית הזו "הסוואה בתנועה" – אפקט המשטה בעין וגורם לה להאמין שעצם הנמצא בתנועה הוא בעצם נייח וקבוע במקומו.

זה קורה כשהרוכב נמצא לפחות כמה מאות מטרים מן המכונית העומדת לחצות את מסלולו. האופנוען מתקדם לאורך קו דמיוני המתמשך מעין הנהג עד לנקודה המאפשרת מיקוד ונמצאת מאחורי הרוכב הנע לעברו. דמות הרוכב, לא נראית כ"גדלה" ככל שהוא מתקרב לצומת על אותו קו דמיוני ועל כן, דמותו "מתמזגת" אל תוך הנוף והרקע שעין הנהג סורקת.

כתוצאה מכך, עיניו ומוחו של הנהג, המחפשים אחר תנועה, לא מבחינים ברוכב האופנוע מאחר והוא מסווג בתת המודע כ"עצם נייח, לא מהווה סיכון".

בסופו של דבר, כשהאופנוע קרב לרכב, מתרחש אפקט אופטי נוסף הנקרא" גיחה במלוא העוצמה" (Looming). כשזה קורה, דמות האופנוע "גדלה" בבת אחת, מפסיקה את אפקט ה"הסוואה בתנועה" והאופנוע הופך לנראה לנהג הרכב.

אבל, וכאן מתחדדת חשיבות הבנת האפקט עבור רוכבי אופנועים, זו הנקודה בה התגובה הטבעית ביותר של נהג הרכב הממוצע היא…

לקפוא על מקומו ולא לזוז.

אפקט "ההסוואה בתנועה" תואר לראשונה בשנת 1995( Srinivasan & Davey) והוכח בסוף 2004 סביב השפירית, החרק המעופף, כשנמצא שהיא משתמשת בטכניקה הזו כדי לתקוף את טרפה.

השפירית הממזרית מנצלת, ע"פ אותו מחקר, את תגובת המוח לאפקט ה"גיחה בהפתעה" ובכך מצליחה לצמצם את תגובת הטרף שלה.bikepics-2737727-full

ונחזור ל"אפקט הסוואה בתנועה" העובד על קורטקס הראייה – החלק בקליפת המוח שאחראי על הראייה והמידע החזותי. חלק זה של המוח גם מתפקד עבורנו כמאבחן גבולות של דמויות וחפצים על מנת להתריע על תנועה. אם קורטקס הראייה לא מזהה גבולות בתחום שהעיניים סורקות, המוח לא זוכה להתרעה. וברוב המקרים אם לא כולם, הנהג ירפרף ויסרוק די במהירות את שדה הראייה הפתוח לפניו, ייראה שהשטח נקי (העין לא מזהה תנועה), וייכנס לתוך הכביש הפנוי מבחינתו.

(להרחבה בנושא, ניתן לקרוא כאן בהסברים שכתבו Anderson & McOwan)

זכרו, ששפירית דומה במובן מסוים לאופנוע, בייחוד עם כנפיה השקופות ההופכות לבלתי נראות כשהן נעות במהירות. בדיוק כמו האופנוע, אין לשפירית כמעט ממד רוחב ועד שהיא לא חולפת על פנינו, לא ניתן להבחין בגודלה.

זו אחת הסיבות העיקריות למשל, מדוע נהגים או הולכי רגל, תמיד מכריזים בפאניקה לגבי אופנוע שחלף "הוא נסע במהירות, לפחות על 200 קמ"ש!". בהעדר מימד רוחב לאופנוע, קשה לעין לדגום את העצם הנע מולה ולשער את מהירות התקרבותו. תהיו בטוחים שאפילו אופנוענים מנוסים יתקשו להעריך מהירות של אופנוע מתקרב.

בואו נבדוק כיצד הדבר בא לידי ביטוי אצל הנהג שעומד להיכנס לצומת.

אם נצא מנקודת הנחה שהנהג מסתכל ימינה ושמאלה לפני הכניסה לכבישים החוצים את הצומת מולו, הרי שעיניו סורקות בזריזות את הנוף שמסביב: בתים, עצים, צבעים שונים, עמודים, מכוניות חונות, תמרורים ועוד. מבחינתו, הרוכב המתקרב אליו "מתערבב" ברקע שהרי הוא יחסית מרוחק (כמה מאות מטרים), דבר המאפשר למוחו "למזג" את גבולות דמותו המתקרבת עם הנוף שמסביב. תוסיפו לכך את העובדה שכמעט ואין לאופנוע ממד רוחב, ותוכלו להבין מדוע יתקשה הנהג להבחין ברוכב. מוחו של הנהג כלל לא מתריע בפניו על העצם הנע אליו במהירות, ולא מצליח למנוע מהנהג, מלהיכנס לצומת.

האופנוען "מגיע במלוא העוצמה" אל תוך תודעת הנהג כשדמותו המתקרבת גדלה לפתע ("לפתע" מבחינת הנהג הנינוח), גבולות הדמות הופכים ברורים, וקורטקס הראייה צועק אל תוך המוח המופתע "יש תנועה מהצד!".

לצערנו (אבל לשמחת השפירית), האפקט הנ"ל קורה כשהאובייקט הנע קרוב מאוד למטרה/מכונית המתפרצת לצומת, כמה עשרות מטרים בודדים בלבד.

למה הנהג לא מגיב ומנסה להתחמק מהאופנוע?

נחזור לרגע שוב אל עולם הטבע כדי למצוא הסבר נוסף לאי התגובה של הנהג. בטבע, ולא רק אצל החרקים, מהווה אפקט ה-Looming מפתח חשוב בתגובת "ברח או הילחם על חייך". בו ברגע שההבנה שהסכנה קרובה מאוד נוחתת במוח, נכנס הגוף לקפיאה רגעית בו גוף החרק או החיה (או הנהג, במקרה שלנו), מכין עצמו לתגובה הנדרשת – לחימה עם התוקף (למשל במקרה של השפירית הצוללת אל טרפה) או החלטה על שינוי כיוון ובריחה מידית.

האפקט הזה גם מוכר לכל מי ש"לכד" בפנסי רכבו חיה החוצה את הכביש בחשיכה וזו האחרונה הביטה היישר לתוך האורות הקרבים – במקום לברוח קדימה או לחזור במהירות אחורה, היא נעמדת ולוטשת עיניים לתוך פנסי הרכב המתקרבים במהירות.

ייתכן מאוד שהסברים אלו יכולים להיות הסיבות ל"מדוע הנהגים לא מגיבים בזמן". מדוע הם נכנסים לתוך צומת ואז נעמדים, קפואים במקומם, אחרי שרוכבי האופנוע, "התפרצנו" להם לתוך התודעה, ומתקרבים אליהם במהירות המסכנת אותם (ואותנו כמובן).

sirtut1

הסבר לשרטוט: הקו הצהוב הינו נתיב התקדמות האופנוע, ואנו ממש לא רוצים שהוא ייפגש עם הקו האדום, נתיב הרכב. הקו הדמיוני הנמתח מחלון המכונית, הינו הזווית בה "יוסווה", מאות מטרים לפני הצומת ותוך כדי תנועה והתקדמות, הרוכב מהנהג ויעלם מתודעתו.

ברגע שהנהג יתקדם לתוך הצומת או כאשר הרוכב יתקרב מאוד למכונית, תשבר זווית "ההסוואה בתנועה", גבולות דמות הרוכב יופיעו לעיני הנהג המופתע ואפקט הגיחה במלוא העוצמה", יתרחש. הנהג יקפא על מקומו ואם הרוכב לא יגיב בזמן, הקו הצהוב והאדום, ייפגשו.

(שרטוט: גד אריאל)

דו"ח הארי הארט, שיצא לפני שלושה עשורים (1981) ובחן את הגורמים לתאונות אופנועים, התגלה משטרה, תאונות, תאונה, בטיחות, דרכים, ביטוח, חובה, מכוניות, מכונית, החלקה, נזק במחקרים שערך ה-AMA בארה"ב ככזה שעדיין מכיל לא מעט נתונים תקפים, 35 שנים לאחר פרסומו של הדו"ח ומתיישבות היטב עם אפקט "ההסוואה בתנועה" בו עסקנו עד כה:

* כמעט 3 רבעים מתאונות האופנועים הינם תוצאה של התנגשות בין הדו"ג לכלי רכב (רובם כלי רכב פרטיים).

* שני שליש מהתאונות שכללו התנגשות של אופנוע בכלי רכב אחר , היו כתוצאה "מלקיחת" זכות הקדימה של רוכב האופנוע על ידי נהג הרכב.

* שאר התאונות (בין אופנוע לרכב) היו כתוצאה מכך שנהגי הרכבים לא הבחינו /לא זיהו את האופנוע המתקרב או שראו אותו כשהיה מאוחר מדי למנוע התנגשות.

* רוב תאונות רכב-אופנוע קורות בצמתים כאשר נהג הרכב מפר את זכות הקדימה של האופנוען.

כיצד להימנע מתאונות שכאלו?

מה לעשות כדי להפוך ל"נראים" מול הנהגים, מוקדם ככל האפשר? משטרה, חובה, ביטוח, נזק, החלקה, פקידים, תאונות, פקיד, תאונה, אופניים, חשמלי, חשמליים, שוטר, שוטרת

קודם כל, הידיעה שהאפקט הנ"ל מתרחש, היא דרך טובה וחשובה להימנע משאננות. עצם הידיעה ש"ייתכן מאוד שהנהג לא רואה אותי למרות שאני מולו ואף רכב לא מסתיר אותי", היא הצעד הראשון להימנעות מתאונה.

כל הצעדים הבאים, בהעדר מחקר ברור שבדק את הקשר בין אפקט "ההסוואה בתנועה" לתאונות אופנועים/מכוניות, הינם בגדר המלצות.

אבל אלו המלצות שכנראה ישאירו אתכם בחיים.  צאו מנקודת הנחה שמטרתכם היא שבירת אפקט ה"הסוואה בתנועה" וזו הגישה שצריכה ללוות אתכם, בעת התקרבות לצומת בו עומד רכב המתכוון לחצות אותו:

  1. הדליקו אורות, גם ביום.

ברגע שאתם מבינים שקורטקס הראייה במוח הנהג לא קולט את גבולות הדמות שלכם, ולא מדווח שאתם מתקרבים, אתם צריכים לעורר את הנהג מכיוון אחר לגמרי – ותאורה, היא אפקט וויזואלי ברור שיוציא מכל ספק את עובדת קיומכם בנוף שעיני הנהג סורקות.

אך אליה וקוץ בה: האור יקשה על הנהג עוד יותר מלזהות את מהירות ההתקדמות שלכם לעברו. הוא אולי יראה אתכם ויהיה מודע לקיומכם, אך קיימת סכנה שהוא יחשוב אולי, ש"יש לי מספיק זמן לעבור לפני שהאופנוע מגיע".

  1. בחירת קו התנועה יכולה להציל את חייכם.

אתם צריכים לשבור את אותו קו דמיוני בין עיני הנהג לנוף שמאחוריכם:  לכן, בחרו קו תנועה שיחשוף אתכם ובעיקר את פרופיל (צד) האופנוע, מוקדם ככל האפשר, לעיני הנהג. כמובן שהקו ישתנה תמיד בהתאם למיקום הרכב בצומת ובהתאם לנתיב שאליו הוא רוצה להגיע, אבל כלל האצבע הבא יכול לעזור ברוב המקרים:

אם הרכב נמצא משמאלכם, ומעוניין לחצות את הצומת מצד אחד אל הצד השני/השתלבות בתנועה CBR, הונדה, אקשן, כביש, השכבהשלכם, סעו אתם בצדו הימני של הנתיב שלכם – אם אפשר, אפילו סעו בשוליים.

תנו לנהג לראות את צד האופנוע שלכם, מוקדם ככל האפשר כדי להקדים את שלב ה-Looming ולהקל עליו להעריך את מהירות ההתקדמות שלכם.

במידה והרכב נמצא מימינכם, מתכוון לחצות את הצומת, להצטרף לתנועת הנתיב הנגדי או להשתלב בתנועה בה אתם נעים כעת, עיברו בזהירות, אבל מוקדם ככל האפשר, לקו השמאלי ביותר בנתיב שלכם. העיקר הוא, שתחשפו את צד האופנוע לעיניו ותשברו את קו "ההסוואה בתנועה" מוקדם ככל האפשר כדי שאפקט ה"גיחה במלוא העוצמה" יתרחש כשאתם הרחק מהנהג ולא בקו התנועה שלו.

גם אם כל האמור לעיל הינו תיאורטי בלבד, חובה על הרוכב להפעיל את שיקול הדעת וההיגיון במשך כל זמן הרכיבה ובהתאם לתנאים המשתנים ובמקביל, להימנע משאננות.

רכבו בזהירות.

לקריאה נוספת: הסוואה בתנועה בוויקיפדיה (אנגלית)

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: