קאוואסקי

ברח מהאייטיז: קאוואסקי GPZ750 מודרני

קאוואסקי השתילו מנוע 4 צילינדרים מקורר אוויר, כבסיס ל"אופנוע הספורט" הירוק, שעקב אחר הקו העיצובי של הקאטאנה בניסיון לשחזר את הצלחתו של האחרון. האם הם הצליחו ואיך אפשר לקדם את האופנוע הוותיק למעמד מודרני?

צביעות חריגות ואמיצות

שנות -80' של המאה הקודמת הציגו לעולם לא מעט אופנועים חדישים ומיוחדים. כאלו ששברו את המוסכמות והמחסומים הטכנולוגים שהיו למגבלות בהתפתחות התחום עד אז. גם בתחום העיצוב השתנתה התבנית המוכרת: לפתע הופיעו עיצובים נועזים וחדים – לא רק קווי המתאר העגולים נשברו באמצעות אופנועים חדשים עם קווים ישרים וברורים, אלא גם הצביעות שהיו חריגות, מוזרות ואמיצות. עולם האופנועים רשם שלב נוסף בהתפתחותו באותו עשור.

אחד האופנועים שמסמלים היטב את אותה התקופה, הוא ה"קאטאנה" של סוזוקי, שזכה מיום יציאתו למעמד אייקוני, בטח בכל מה שקשור לעיצוב וסטייל – מעמד שמלווה אותו עד היום. שאר היצרנים היפניים הלכו בעקבות סוזוקי, ושנתיים לאחר השקת הקאטאנה, הציגה קאוואסקי את ה-GPZ750, הכוכב בו נעסוק היום.

לא הונע 8 שנים

מנוע 4 צילינדרים מקורר אוויר, היה הבסיס ל"אופנוע הספורט" הירוק, שעקב אחר הקו העיצובי של סוזוקי בניסיון לשחזר את הצלחתו. ה-GPZ היה אופנוע טוב מאוד לזמנו מבחינת חבילת הביצועים שהציע לרוכב, אך הזכות להקרא "אגדה", כבר נתפסה על ידי הקאטאנה.

פול הוצ'ינסון קיבל את ה-GPZ750 שלפניכם מדודו כמתנה. במקום לשפצו למצבו המקורי כדי לכבד את זכרו משנות ה-80' (של האופנוע, לא של הדוד!), הוא החליט לחגוג את המורשת של הדגם באופן שיכבד את מסורת האופנוע אך מצד שני, יהיה ראוי לרכיבה לפי מונחי שנות ה-2000.

הצריך שיפוץ

ה-GPZ של קאוואסקי הצריך שיפוץ מאסיבי. הוא סבל מנזילת דלק קשה מהמאיידים (קרבורטורים) ובכלל – הוא לא הונע ב-8 השנים שקדמו למסירתו לידי הוצ'ינסון. כך שלפני שהחל בפרויקט סביב האופנוע, הייתה חובה להסדיר את עבודת המנוע על ידי החלפת כל הנוזלים במנוע, וכן את האטמים ושאר החלקים שהתבלו והתייבשו.

המנוע זכה לקיט הגדלת נפח שהביא אותו לכדי 810 סמ"ק. דוד פליטה (אגזוז) חדש הגיע מ- Lossa Engineering כדי לוודא שהמנוע המחודש ינשוף בחופשיות ורפידות מצמד (קלאץ') מחוזקות הורכבו כדי להתמודד טוב יותר עם הגדילה בהספק המנוע.

חשמל

צמת החשמל הוחלפה כולה בחדשה שהוכנה על ידי הוצ'ינסון, כולל כל בתי המתגים, המאותתים, פנס הקסנון הקדמי, פתח מפתח ההנעה (שהוחלף למודרני – התנעה ללא מפתח באמצעות RFID) וספידומטר. לאופנוע אף הותאמה צמת חשמל משודרגת שתוכל לעמוד בעומס של מערכת האזעקה שהותקנה לכלי.

קאוואסקי הופך למודרני

כעת יכול היה להתפנות לשדרוג שאר האופנוע בהתאם למטרתו הראשונית, מבלי לפגוע יתר על kawaski-gpz750-updated-6.jpgהמידה בעיצובו המקורי של הדגם. מעטפת הפיירינג של האופנוע היא המקורית, רק שנסתמו בה חורי המאותתים המקוריים.

מסיכת החזית הותאמה באופן שבו היא מוטה למטה וקדימה כדי לזרום עם הקו העיצובי של מיכל הדלק. הדבר הצריך כמובן חיתוך והתאמה מחדש של החלק התחתון (הכולל את החרב התחתונה), כדי שיתאים לשינוי שנעשה.

התוצאה של השינוי, הביאה לכך שהמראה הכללי של האופנוע הוא פחות מסורבל וכבד מהמקורי, והרבה יותר אגרסיבי וקרבי למראה.

זנב

גם מאחור נעשה שינוי באותה הגישה: 20 ס"מ קוצצו משילדת הזנב כדי לקרב את המושב, שהוסב לכדי מושב יחיד, למיכל הדלק. גם צדיות הזנב (הפאנלים) קוצצו כדי להתאים לממדי השלדה החדשים מאחור, וכעת הם נראים כאילו מלכתחילה יוצרו במידה הזו.

מתלים של ימאהה

מלפנים הותאם ל-קאוואסקי מתלה קדמי הפוך שהגיע מאופנוע ימאהה R1 וכך גם מערכת הבלימה. מאחור הותאמה לאופנוע זרוע אחורית חד צידית שהגיעה מהונדה VFR750. הבולם האחורי המקורי של הקאוואסקי עבר התאמה כדי להכיל ולחבר בין הזרוע החדשה לשאר האופנוע.

והקינוח

לבסוף נשלח האופנוע לצביעה, שם שימש הצבע הירוק שכה מזוהה עם קאוואסקי, כבסיס לכיסוי כבד ואפור של צביעת שבבי מתכת מבריקים, והכל תחת מעטפת שקופה שנותנת מראה מט לתוצאה הסופית. על הדופן נרשם בגאווה: קאוואסקי GPZ810…

לדעתי האופנוע פשוט מקסים.

סיפור הבנייה של האופנוע, מתואר ומתועד מרגע קבלת האופנוע, בבלוג Not a Cafe Racer של פול הוצ'ינסון, כאן

ובאותו נושא:

אופנוע קפה רייסר אוסטרי: ק.ט.מ סופרדיוק 990

פרויקט מרהיב ביופיו: אופנוע מוטו גוצי FAT TRACKER – שמנמן אבל ספורטיבי

טיטניום

קפה איטלקי – מוטו גוצי V7 רייסר

אופנוע קפה רייסר בטוב טעם הולנדי

מודעות פרסומת

השאר תגובה