טיול רכיבה: פרל ג'ם פינת מאנדלו דל לריו

הכביש הצר מתפתל סביב האגם, חולף במנהרות שנותנות לך רגע להירגע ואז כאילו נועדו להפתיע אותך שוב בנוף שמתפוצץ כשהן מסתיימות באלפית הרגע. הירוק שם ירוק אמיתי ובכל זווית בעין. טיול רכיבה בורגני וקצר באירופה של טל קורן, מהסוג שמאפיין אופנוען ורוקר מתבגר. הוא חזר המום מהמראות, מהנופים ומהאנשים.

כתב: טל קורן

שנת אלף תשעמאות תשעים ומשהו, זה רק אני וה-TS50 שלי. שישי בלילה מתלבשים בשחורים אוספים קוקו ויוצאים בחבורה מהמושב לרוקסן בתל אביב. נערות במושב האחורי ועבירות תנועה מלבבות לפנינו. שם במועדון האגדי בעטנו עם Rage Against The Machine והתחברנו לכאבנו בעולם עם פרל ג'ם.

הרגע היפה מכולם תמיד היה שניה לפני סוף הערב עת יצאנו מסריחים מאדרנלין, זיעה וטבק מהמועדון. שלוש בלילה ושלושה TS-ים משייטים בנתיבי איילון הנטושים. חבורת רוקרים שיכורים ויפיופות צעירות משייטים כמו הגדולים, מינימום חוצים עכשיו את Route 66 האמריקאי. פוקחים עין מהחוק שמדי פעם מרביץ בנו קנסות על הרכבה\נסיעה בכביש מהיר או סתם על אגזוז רועש.

אדי וודר נמנע מישראל

מגיבורי ילדותנו כמו קורט קוביין ,ליין סטאלי וכריס קורנל נשאר כיום אחד שעדיין בועט על הבמות ומקפץ מהפיגומים וזהו אדי וודר מפרל ג'ם. בשל סרובו להגיע להופיע בישראל, החלום לראותו נותר רחוק ובלתי מושג עד כה. לפני כמה חודשים גיליתי שיש הזדמנות די בזול להגיע ולתפוס הופעה שלו  במילנו איטליה.

בת זוגתי לידיה, ששה כמוני לידיעה שהחזירה גם אותה לימי תל אביב העליזים לפני שנים רבות. ההחלטה על רכישת הכרטיסים לאיטליה, הייתה אם כך – קלה במיוחד.

טיול רכיבה בצפון איטליה באופק וזקוקים לתכנית

שנים של סיפורים על טיולי בורגנות באירופה מחברים, שספציפית התמקדו באגם קטן ויפיפה שלחופו מייצרים עד היום במתכונת רגועה כמה אלפי אופנועי מוטו גוצי בשנה, סגרו לי את הפינה של שילוב טבע ואופנועים בטיול. יומיים בהר ובאגם קומו שלצד העיירה, ועוד יומיים בעיר הגדולה עם הופעה, נשמעו כמו מתכון מנצח. ואכן, כך היה.

ממש צמוד למפעל מוטו גוצי בעיירת מנדלו דל לריו, ישנה סוכנות למכירת והשכרת אופנועי המותג  בשם "אוגוסטיני". במייל ושיחת טלפון שריינתי לי גוצי V9 בובר ליום אחד, ווידאתי שניתן לקבל במקום קסדות וציוד רכיבה. טיול רכיבה באירופה מתחיל לקרום עור וגידים. במקביל, שכרתי לנו שני לילות במחסן יין וגבינות בן 250 שנה שהוסב למלון קטן. לא הייתה סיבה שלא לקוות לטוב.

פה זה ירוק אחר

אנו מתקרבים ליום הארוך בשנה, ובצפון איטליה השקיעה הארוכה מתחילה ב-21:30 ונמשכת בעצלות לפחות כשעה. מעניק לנו תאורה מופלאה על הקורה מסביב לדרך שמובילה אותנו למחוז חפצנו. בנסיעה (ברכב) משדה התעופה לעיירה אנו מטפסים מעט בהרים ויורדים אל האגם הקסום. הנופים עוצרי הנשימה מתחילים להיחשף.

הנוף הנשקף מחלונות הרכב יפה, אבל למחרת בבוקר עת יציאתנו על גבי המושב הרך והמנוע הבשרני של ה-V9 הנוף יקבל גם ריח ותוקף ב-360 מעלות. עכשיו העסק מתחיל להיות כל כך יפה שזה כואב (בקטע חיובי). רכבתי בהרבה מקומות יפים בעולם אבל העסק פה זו עליית מדרגה. אני ולידוש מרחפים באקסטזה בקסדות והלב דופק. צועקים אחד לשני "מאיפה מגיע לנו כל הטוב הזה?" ולא מאמינים כמה ברי מזל אנחנו.

המון ירוק

הכביש הצר מתפתל סביב האגם, חולף במנהרות שנותנות לך רגע להרגע ואז כאילו נועדו להפתיע אותך שוב בנוף שמתפוצץ כשהן מסתיימות באלפית הרגע. הירוק שם ירוק אמיתי ובכל זוית בעין.  שבועיים לפני הטיסה, טיפסנו עם האופנוע לרמת הגולן וכבישי הצפון כדי לצוד קצת ירוק דהוי ומאובק שנותר מהאביב הקצרצר שחווינו בארץ השנה. פה באיטליה זה ירוק אחר.

המון ירוק וכחול של מי האגם והשמיים, משרי שלווה ומרגיעים באופן שניכר בכל פרצוף מחייך ושליו של תושב האזור. האנשים כאן חיים באטמוספרה אחרת לגמרי מהמוכר לנו. לא היה ספק שאין להם ממש צורך בסמים וכדורים משמרי סרוטונין. בצהריי כל יום, העולם נעצר והחברים שחיים בגן עדן קטן משלהם יוצאים לשנת צהריים או זריקת חכה מעבר למעקה האבן של האגם.

מסלול בטיול וטראק עם פוטנציאל

המוטוגיצי V9 בובר בעל הצמיג הקדמי השמנמן ושני הצילינדרים הבשרניים מתפתל בשובבות בכבישי הצרים ומאיץ כנשוך נחש בפתיחות הגז החזיריות שלי. מומנט בריא מאפשר נסיעה רגועה בהילוך גבוה ופתיחות מצערת חזקה מתי שבא. המתלים הפשוטים קצת פחות זורמים עם משקלו העצמי המכובד והכבישים המשובשים. מדי פעם הוא בועט בנו על שהחלטנו להעמיס עליו גם את כובד משקלנו.

בהמלצת הצוות המקסים באוגוסטיני, פנינו מזרחה בעיירה Varenna וטיפסנו בהרים לפס קטן ויפיפה. זכינו לצפות באגם כולו ממעל, והתפתלנו בכבישים צרים ולא הכי איכותיים, אבל היו כאלו שהתאימו לנסיעה הרגועה שהנוף הכתיב. בשיא גובה עצרנו לקפה באתר הסקי הקטן והציורי Albergo Cainallo שמעוטר בפרחי לילך סגולים. ממנו המשכנו לקצה הדרך מעל מדרון רכבל סקי שגידל מרבדי דשא באביב האירופי וטיפסנו רגלית להתפעל מהנוף המטריף. המקום הוא נקודת יציאה לטראק הליכה שאשמח לחזור להשלים ביום מן הימים. עד שנלך את הטראק, הסתפקנו בטיפוס על מצוק ענקי וקרוב. התיישבנו על גוש סלע שהתפרץ מלב האדמה אל העננים לפני שנים רבות. ברגע של שלווה התפעלנו ממעשה הבריאה המקומי והשקפנו לעמקים הנופלים תחתינו.

בהמשך הרכיבה ירדנו מקרירות ההרים השוררת בגובה שמעל 2000 מטרים, חזרה לחמימות שסביב אגם קומו. בעיירהBellano  נעצרנו לנוח עם בירה ומוזיקה שגרמה לי להרגיש בקומדיה איטלקית בתוך שוק צוענים. בסיום, יצאנו להקיף את האגם.

על ה-V9 בובר

מושב ה-V9 לאחר 3 שעות רכיבה, מתחיל להתגלות כרך מדי לטעמי והישיבה כבר פחות נוחה. גם לפיסוק הרגליים המעט רחב מהרגיל קשה לי להתרגל. בנוסף לכך שהאופנוע רחב מטבעו, מיכל הדלק מחודד בדיוק איפה שהברכיים שלי היו שמחות לחבוק אותו . מכיוון שכך לא ניתן לחבוק אותו והפיסוק מתרחב עוד יותר. הדברים אינם אקוטים אבל בשבילי, כמי שכבר עסק בנושא לא מעט (זוכרים את הרויאל אנפילד וייצור המושב עבורי?), נושא הנוחות והמתלים פוסלים את החשק להיות בעלים של כזה. לבת זוגתי מאחור היה דווקא נוח והיא כבר נכנסה לחישוב הכלכלי של "כמה זמן ייקח לנו לחסוך לכזה"…

לבסוף עלינו על מעבורת בצדו השני של האגם בעיירה Mennagio שהחזירה אותנו ליעדנו. חנינו את האופנוע בחזית המעבורת וסביבנו חבורת אוסטרלים מבוגרים ששכרו אופנועי במוו גדולים באנגליה ויצאו לחצות את היבשת חלקם עם בנות הזוג. חלקנו את השייט הקצר והמהפנט עם חבורת הפנסיונרים העליזה ובלבנו תקווה שנמשיך כמוהם לטייל תמיד.

ביקור במפעל מוטו גוצי

ברוב ימות השבוע ניתן להכנס למוזיאון שבמפעל (מרחק הליכה מסוכנות ההשכרה) בין השעה 15:00 – 16:00. הגענו בזמן, ואכן שעה שלמה סיירנו במקום והתפעלנו משושלת הדגמים המפוארת והמגוונת שמוטו גוצי יצרו מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת. למותג עבר מפואר של קדמה דו גלגלית ומירוצים.

הגאווה במותג בעיירה הקטנה, היא עצומה, ולכן החיבה לאופנועים ולרוכבים היא משהו שרוכב ישראלי לא מורגל לו. אופנוען אצלנו רגיל לתדמית ה-"מופרע שמתאבד עלינו" ולא מסוגל להכיל את ההבדלים בתרבות ובגישה המקומית לאופנוענות. אפילו בעל המלון סלביו מגיע מדי בוקר בגוצי ישן , ואותו גוצי בוודאות עבר בזמן יצירתו תחת ידיו של סבו שעבד 30 שנה במפעל. תארו לעצמכם שגדלתם בעיירה קטנה סטייל נס ציונה, והעיירה הקטנה עסקה פעם כולה בייצור של האופנועים החזקים והמהירים בעולם על מסלולי המירוצים. אחלה נוסטלגיה הייתה לכם.

אטרקציות דו גלגליות

בערב טרפנו במסעדה הטובה בעיירה בשם Albergo Ristorante Al Verde  ששוב נטעה אותנו בלב חורש ירוק הצופה להרי ענק. ההמלצה למסעדה הגיעה מדף הפייסבוק של גידי פרדר שטען שחובה להגיע גם במחיר נסיעה ממרחק אז צייתנו. מחוץ למסעדה כמובן נצפו דגמי מוטו גוצי נדירים ובפנים כתבות ותמונות ישנות מימי הזהר במסלולי המירוצים של המותג. צלעות הכבש ברוזמרין, קרפצ'ו תמנונים וסטייק הטי-בון מומלצים במיוחד.

למחרת עברנו למילאנו לקראת ההופעה וגם שם מצאנו יופי של אטרקציות דו גלגליות. האיטלקים רוויי סטייל ואינדבידואליזם דואגים גם באופנוענות להראות טוב וייחודי והמוני אופנועים יפים מסתובבים ברחובות. מותג הסטייל והבילוי DEUS קיים במילאנו אז הלכנו לשטוף את העיניים ולשבת על איזה דרינק שהגישו לנו היפסטרים מקועקעים ומפונפני שפם. בPiaggio Motoplex loung שתינו אספרסו על הבר כשעל הקיר תלוי גוצי נוצץ , וב Solocaschi התחדשתי בקסדה במחיר מצוין.

לא אלאה אתכם בסיפורים על אדי וודר שנאבק על שארית קולו בהופעה או על נחיל האנשים הגדול ביותר שהלכתי בו מימיי בדרך החוצה, אבל אני חייב לציין שגם זו הייתה חוויה שמימית.

סיכום

במחיר של לילה וחצי במלון יערות הכרמל, אפשר לעבור חוויה לא רעה במדינה מוזרה שבה כולם כנראה ממש מתים על וולטינו רוסי. אחרת, איך אפשר להסביר את הסיבה לכך שכולם מחקים את המבטא החמוד והמתנגן שלו?

זו הייתה שבירת שגרה חזקה ודעו לכם שאם אני לא נמצא באזור פה תקופה , זה כנראה בגלל שעברתי לגור איפשהוא על גדת אגם קומו…

גלרית תמונות

ובאותו נושא:

אהבתם?  לטורים, טיולים ורכיבות נוספות של טל, הקליקו כאן

טל קורן רוכב עם האופנוע לאגו אטיטלאן