הוסקוורנה 701 ויטפילן

הוסקוורנה 701 ויטפילן: מכונת יום מסלול לפצאל?

הקפה רייסר המעוצב למשעי של הוסקוורנה נראה בעיקר כמו פסל סביבתי שצריך להציב בסלון עם זוג נורות שמאירות אותו באור נוגות. לרכוב עליו בכבישי ישראל המיוזעים נראה כמו חטא קדמון. לקחת אותו למסלול כדי לתת גז? אלו בכלל מחשבות כפירה…

יום מסלול בפצאל עם ה-701 ויטפילן

נתחיל מההצהרות ומההבהרות שאמורות למנוע מכל טרול-מציק-חפרן-רשת להתעכב על הלא רלוונטי והלא מעניין: זהו לא מבחן. זוהי לא סקירה. אפילו לא "התרשמות". בשביל כל אלו יש מגזינים שמפרסמים את התרשמותם מהרכיבה עם האופנוע בדרכים ציבוריות, במגוון כבישים ותוואי דרך, סוקרים את המפרט הטכני ומדסקסים בעלויות האחזקה. לא זה העניין כאן. בואו פשוט נתקדם?

שבוע בלבד לאחר קורס המסלול בסרס שביוון (כאן), נרשמתי ליום מסלול משולב של עמותת "מסלול" ועמותת "אייפקס" במסלול פצאל שבבקעת הירדן. השילוב היה מגניב למדי: "מסלול" שכרו את המקום מ-7 בבוקר ועד 12 בצהריים לצורך אימוני המתחרים של ליגת הסופרבייק הישראלית, ו-"אייפקס" שכרו אותו מ-12:00 ועד 18:00 בערב. השילוב ושיתוף הפעולה בין 2 העמותות, הביא לכך שמי שנרשם לרכיבה במסגרת אייפקס, יכול היה להתייצב כבר ב-7 בבוקר ולעלות לסשנים של רכיבה חופשית במסלול מדי 20 דקות. כן, עד 18:00 בערב…

האופנוע המתאים ביותר הוא… הוסקוורנה 701 ויטפילן

המטרה בהרשמה שלי ליום המסלול הייתה לשחזר, לחזק ולעבוד על הנקודות והדגשים שהועברו לנו בקורס ביוון. ובכלל, למרות שכבר רכבתי בעבר בפצאל, זו הייתה אמורה להיות הפעם הראשונה שבה ארכב במסלול שלא במסגרת העבודה.

בזכות מקום עבודתי (תזכורת), יכולתי לבחור אופנועים שונים ומגוונים ליום המסלול. בחרתי דווקא את ההוסקוורנה 701 ויטפילן החדש כי חיפשתי אופנוע שפשוט "יהיה שם מתחתיי". כזה שלא יטריד אותי עם יותר מדי כוח ושלא יהיה עם יותר מדי משקל להתעמת נגדו במסלול הטכני יחסית של פצאל. כזה שתהיה לו תנוחת רכיבה ספורטיבית (קליפ-אונים, פרופיל צר), ושיהיה קל להעביר על גביו משקל מצד לצד וקדימה-אחורה. בנוסף, הוא היה אמור להיות מסוגל לקחת אותי בצורה מרווחת ונוחה יחסית, מביתי שבמרכז ועד לבקעת הירדן. כן, תכננתי להגיע ולחזור מהמסלול על הגלגלים ולא ברכב עם נגרר.

אז איך זה היה?

אתחיל דווקא מהסוף: היה אדיר. היה ענק. היה פיצוץ. רכבתי 6 סשנים עד שקרסתי מעייפות באזור 13:00 וחזרתי הביתה. על המסלול עצמו עקפתי אופנועי ליטר וסופרספורט-ים קרביים והאגו המריא לעננים. נעקפתי בצורה כמעט מעליבה על ידי וותיקים וצעירים ממני וכמובן שגם על ידי מתחרי ליגת הסופרבייק – מנפח 300 ועד 1000 סמ"ק. כולם הזכירו לי מדוע בעבורי, מספיק לעשות ימי מסלול ולא להתחרות בפועל. הקצבים הללו פשוט גדולים עליי. אבל זה כלל לא פגע לי באגו או בהנאה אפילו במקצת. המשתתפים שמרו על כללי הבטיחות והנימוס, לא עקפו בצורה מסוכנת ולא ברוטלית – כולם באו לכאן ליהנות ואף אחד לא מתכוון לפגוע בהנאה או בהנעה של האחר.

הייתה אווירה מעולה על המסלול ומחוצה לו. כל הרוכבים המשתתפים היו די זרים זה לזה בתחילת היום, אבל כבר אחרי הסשן הראשון וניגוב הזיעה בתום הרכיבה, היו חוויות משותפות ואחווה שאותה ניתן למצוא רק במסלולים. הקרבה של המסלול לתחנת דלק ומסעדה, אף הניבה תדלוק + ארוחה משותפת לפני החזרה הביתה בקבוצה מאוחדת.

יומסלול עם 701 ויטפילן

הבחירה ב-701 ויטפילן התגלתה כהחלטה הנכונה ביותר לאותו היום: מערכת הבלימה הקדמית, הבנויה בין שילוב של קליפר מונובלוק ראדיאלי של Brembo למטה, ומשאבה ראדיאלית מוגזמת קוטר על הקליפ-און הימני, היא לא פחות מקטלנית בכניסה לתוך הפניות הצפופות והמעייפות במסלול. המשקל הנמוך שלו (158 ק"ג "רטוב" ללא דלק), ייצר מאסה נשלטת של אופנוע בכניסה לפניות הצפופות במסלול – ההיגוי המשיך להיות ניטרלי וקל גם תחת הבלימות החריפות.

אם נהפוך את השימושיות של היתרונות האלו לתכל'ס על המסלול, הרי שהאופנוע הרגיש קצת כמו "רמאות" מול אופנועי הספורט הגדולים עליהם רכבו שאר המשתתפים. לא שלא היה מקום למידע שזרם מהאופנוע אליי ובחזרה, אבל בסופו של דבר, הסתמכתי לא מעט על המערכות הטכנולוגיות שחבויות מתחת למעטפת המעוצבת של הויטפילן. לעיתים אפילו הרגשתי כמו קוף שרק נאחז בידיות הכידון, פותח וסוגר גז בהתאם לתוואי שמלפנים. האופנוע דאג לשאר.

כך זה הרגיש: מקליק שני הילוכים למטה ללא שימוש בקלאץ' (יש קוויקשיפטר ואוטו-בליפר המאפשרים זאת), סומך על מערכת הקלאץ' המחליק (Slipper Clutch) שתמנע מהגלגל האחורי מלהינעל בהורדת ההילוכים המהירה והאגרסיבית, מושך את הבלימה לתוך ההטיה בזכות ההיגוי שממשיך לתפקד היטב בהעדר משקל דוחף של האופנוע הנגרר מאחוריו, ואז מהדק ירכיים כדי ללפות את מיכל הדלק הדקיק, ישבן אחורה כדי להקל על מכת הכוח שאוטוטו מגיעה, חיזוק קל לשרירי הבטן והורדת הסנטר אל מיכל הדלק כדי לצמצם גרר. פותח גז אל הישורת הקטנה שמלפנים: מנוע הסינגל (עם 75 כ"ס) יורה את האופנוע קדימה ומערכת בקרת האחיזה, מונעת מהגלגל האחורי לצאת מהקו עליו החלטתי בדרכי אל הישורת.

נשמע כמו תיאור טכני משהו, אבל פצצות האדרנלין על המסלול מעיפות את המוח למקום אחר. אי אפשר להמעיט בהנאה המתקבלת מרכיבה במסלול ואי אפשר לזלזל בשיפור המתמיד שהיא מייצרת לרוכב בטכניקת הרכיבה שלו ובחיבור לאופנוע שלו. מומלץ בחום!

לא חייבים אופנוע ספורט כדי ליהנות במסלול. אפשר ליהנות גם עם אופנועי אדוונצ'ר, אופנועי ספורט טורינג ואופנועי נייקד קטני נפח. אין חוק בהגדרות האופנועים שהוא הכרחי "ליצירת הכיף" במסלול. אני מפציר בקוראים שלא התנסו בכך עד כה – לכו תנו גז במסלול ולא משנה איזה אופנוע יש לכם. ההנאה מובטחת.

הנה סרטון קצרצר שמאחד את הסשנים לכדי קטע וידאו המעביר את האקשן שחווינו על המסלול:

ומעניין לעניין באותו עניין: פשוט ומתקדם: הוסקוורנה 401 ויטפילן

מודעות פרסומת

השאר תגובה