עצבים על הכביש

טיפ רכיבה: עצבים על הכביש

עצבים על הכביש: אין הבדל בין נשים לגברים, בין צעירים לזקנים, בין עבריינים לשומרי חוק. כולם מאיישים גושים גדולים של מתכת שנעים סביבנו עם חוקיות די ברורה, גם אם היא מנותקת לפעמים מחוקי התנועה. תפקידנו לנווט בין הגושים האלה ולהגיע הביתה בשלום.

כתב: שי נווה – אופנוען מאומן

כל פעם שאנחנו מתעצבנים, אנחנו גורמים למוח שלנו להתעסק עם ההגיון של מה שקרה הרגע. בזמן הזה אנחנו קצת זומבים ולא ממש מודעים לקורה סביבנו. מעין תקופת צינון. כמה רגעים שבהם אנחנו חיים בעבר. זה אמנם קיים אצל כל אדם ומשתנה מסיטואציה לסיטואציה, אבל הבעיה עם הזמן הזה בו אנחנו מסדירים לאט נשימה ודופק, היא שהאופנוע שלנו עדיין מתקדם. בתוך תנועה, לא פחות.
הרגעים האלו של אחרי הבהלה והעצבים גורמים לנו לנסוע על עיוור, על אוטומט. אלו רגעים מסוכנים מאוד עד שאנחנו חוזרים לפוקוס. ואפשר, עם קצת עבודה עצמית, לנקות את הרגעים האלה מהרכיבה.

מה לעשות עם עצבים על הכביש?

מה שצריך בראש וראשונה זה להפסיק להאשים. אין יותר אשמה, יש רק מיקוד בצרכים: לאן, דרך איפה ומי מפריע לי להגיע. אין הבדל בין נשים לגברים, בין צעירים לזקנים, בין עבריינים לשומרי חוק. הם הרי כולם מאיישים גושים גדולים של מתכת שנעים סביבנו עם חוקיות די ברורה, גם אם היא מנותקת לפעמים מחוקי התנועה. תפקידנו לנווט בין הגושים האלה ולהגיע הביתה בשלום. את האנשים שבתוכם פשוט בלתי אפשרי לחנך תוך כדי רכיבה. אז שכחו מהם, הסתכלו קדימה, תרגעו. תמשיכו לרכוב.

תנו בגז (אבל עם שכל)
שי נוה וצוות אופנוען מאומן

ובאותו עניין: ארבעה דברים שלא ידעת על רכיבת אופנוע

עוד טיפים, כאן

מודעות פרסומת

השאר תגובה