אופנועי אובלה

עם אופנועי אובלה במסלול בית ברל: קארטינג על 2 גלגלים

אופנועי אובלה – הכיף שבעולם הנהיגה בקארטינג, אבל על 2 גלגלים ועם ברך בכביש. השתתפתי ביום מסלול מגניב במיוחד ונחשפתי לצד נוסף ומהנה במיוחד של עולם האופנועים ואפילו דרך חדשה לשפר מיומניות רכיבה. הוידאו מצורף.

תמונות: אורי וייסלר

נתחיל הפעם דווקא מהסוף, בשביל חסרי הסבלנות שרוצים את השורה התחתונה: זה כיף לא נורמלי. זה אקשן ברמה מזוקקת במיוחד ואם זה נעשה נכון, הרכיבה על אופנועי אובלה במסלול תורמת המון לשיפור טכניקת הרכיבה הספורטיבית, הבנת קווי הרכיבה במסלול וחשיבותם. לא פחות חשוב: זה מאפשר לשים את הברך בכביש די בקלות, בעבור כל מי שעדיין בתול סליידרים.

ועכשיו, לסיפור המלא שוידאו בסופו.

פעם והיום: המציאות היא מה שקורה בינתיים

החבר'ה עימם הקמתי והתחריתי בליגת הסופרמוטו שהתפרסה על עונות המרוצים בין 2002 ל-2007, מעולם לא הפסיקו להיות בקשר, ברמה כזו או אחרת. יוזמת קבוצת הוואטסאפ המשותפת, הביאה עשרה מאיתנו להתארגן לרכיבת מסלול יחדיו. ממש כמו בימים ההם. לרכוב שוב באופן תחרותי, לחכך מרפקים, לחסום, לעקוף ולהעקף כתף אל כתף, בחליפות עור מיוזעות. בדיוק כמו פעם.

המציאות היא מה שקורה בינתיים. דברים משתנים לאורך כל כך הרבה שנים. מלבד רוכב אחד, כולנו עזבנו את תחום הסופרמוטו. חלקנו לטובת השטח וחלק לטובת אופנועי וקטנועי יומיום. רוב חליפות העור מתקופת המרוצים התייבשו, הפכו ללא מתאימות במידה ומצאו את דרכם לפח. כך גם שאר הציוד התחרותי שסבל מבלאי משמעותי במרוצים דאז כמו קסדות, מגפיים ועוד.

אבל גברים נשארים גברים. שזה בעצם, ילדים מגודלים. אותה גישה תחרותית, אותו דיבור "טראש טוק" ממריץ ומאתגר. אותן אימרות שפר שנועדו ספק לעקוץ, למרמר, לעצבן ולהצחיק. גם אותו רצון לתת בגז. מהבחינה הזו, דבר לא השתנה.

פתרון שהתאים לנו בול

מסלול בית ברל, מוטומן ו-"קארטינג ישראל" מציעים פתרון שהתאים לנו בול. מסלול סגור, חוקי, אופנועי אובלה ייעודיים ומוכנים למסלול, עם אפשרות להשכיר ציוד רכיבה חלקי ומלא לרוכבים שחסרים את ציוד המיגון המינמלי שנדרש במקום (חליפות עור מלאות) והמון פוטנציאל לקרבות מרפקים.

המחיר התגלה כסופר הוגן: 240 שקלים לקבוצות של 8 רוכבים לפחות או 280 שקלים לרוכבים בודדים. מחיר זה, שכמעט זהה למחיר השכרת קארטינג בכל מסלול בארץ, מעניק לרוכב 4 סשנים בני רבע שעה כל אחד, הפרוסים על פני שעתיים וחצי. זה בדיוק מה שצריך. לשם השוואה, אנחנו היינו 10 רוכבים, כשהצעיר בן 36 והמבוגר בן 59, ומעטים מאיתנו העידו שהיו מסוגלים לעלות לסשן נוסף…

אופנועי אובלה

אופנועי אובלה (Ohvale) הם קטנים. הם אמנם גדולים מאופנועי המיניבייק הזערורים, אבל הם בערך מחצית מגודלו של אופנוע שלם. שוקלים פחות מ-30 ק"ג, מיוצרים באיטליה ומצויידים במנוע 4 פעימות (סינגל) בנפח 110 סמ"ק. האופנועים הם אוטומטיים, כך שאין רגלית הילוכים כלל בצד שמאל ועל הכידון, נמצא הבלם הקדמי במקומו המסורתי מימין. מצידו השמאלי של הכידון, במקום ידית המצמד (קלאץ'), נמצאת ידית התפעול של ובלם האחורי. כמו בקטנוע.

הבלמים מלאים בעוצמה, ומרגישים הרבה יותר חזקים ממה שהם באמת, בזכות משקלו הזערורי של הכלי. עם זאת, תוך 2-3 הקפות מגלים שניתן לסחוט אותם יותר ויותר, והבטחון בתפעול שלהם, עולה. לוקח זמן לגלות זאת, אבל למעשה – בתפעול שלהם לא מעט רגש.

האקשן… הו האקשן!

המושב הוא מושב מרוצים. הווה אומר, אין ספוג כמעט ושיכוך הזעזועים מצד הכסא, נעשה בעיקר על ידי ריפוד דקיק למראה. אין שם הרבה יותר מזה. כרוכב גבוה (1.83), חצי ישבן שלי ממילא היה מונח על זנב הפלסטיק של האופנוע, היכן שנמצא ה"אין-מושב-מורכב".

והאקשן…. הו האקשן! 4 רוכבים עולים בכל סשן לקרבות אספלט צפופים ומרים. 3 מהם על אופנועים כמעט זהים ביכולותם ועוד אחד חזק יותר באופן משמעותי, אבל מאתגר בשל היותו בעל גיר רגיל, עם ידית קלאץ' ורגלית הילוכים ("הפוכים" – ניוטראל למעלה וכל השאר למטה). מה שהופך לקשה במיוחד לתפעול כשזוכרים את המימדים הפצפוניים של האופנוע. ככל שאתה רוכב גבוה יותר, כך זה קשה יותר לתפעל את היחידה הלא אוטומטית הזו.

אם אי פעם נהגתם בקארטינג עם חברים, אתם יודעים כמה כיף ותחרותיות יש כשהתנאים שווים (פחות או יותר לכולם), כמה מתיש זה יכול להיות ככל שנוהגים יותר, וכמה חשובים קווי התנועה על המסלול. עכשיו תחשבו את אותו הכיף, אבל על 2 הגלגלים שאנחנו אוהבים ותמיד מעדיפים. כי זה בדיוק מה שזה: אופנועי האובלה הם בעצם קארטינג דו גלגלי.

לסיכום

הכיף היה בשמיים, הצחוקים גם. הסליידרים הושחזו כהוגן, וכך גם יכולות הרכיבה שזכו לפרק לימודים מדוקדק וחשוב בכל הקשור ללמידת קווי מסלול, פיצוחם ויישום כל טכניקות הבסיס של עולם רכיבת המסלול. זאת, מבלי לסכן את האופנוע הפרטי והיקר משמעותית במקרה נפילה.

החוויה העיפה לקבוצת החברים את הראש. הזכירה לנו כמה כיף היה וכמה כיף שאנחנו עוד יכולים להמשיך לעשות זאת. או כמו שסיכם בקבוצה אחד החברים: "הייתה לנו אחלה ילדות, מזל שהיא ממשיכה!"

ממליץ בחום לכל קבוצת רכיבה בעלת יומרות ספורטיביות, להפגש במקום לכמה שעות של כיף. אפשר אפילו להביא בשרים ומנגל ולעשות בסוף האירוע, "על האש" בפינה ייעודית בצידי המסלול, מוצלת ועשירה בדשא. חוויה עם חברים של אקשן, אופנועים והמון כיף!

סרטון למזכרת

גלריה

מודעות פרסומת

השאר תגובה