עמוס ממשיך לתור עם האופנוע במצרים. חוקר את נפלאותיה, כבישיה ואת נופיה. לאחר שחצה עם האופנוע לסיני, הגיע זמן הטיול עצמו. חוויה דרומית.
כתב: עמוס ברעם
לרכוב עם האופנוע במצרים – פשוט זה לא יהיה
הבנתי כבר, מהשבוע שאני כמעט כאן, שפשוט זה לא יהיה. אם זה פשוט מדי אז ככל הנראה זה לא עבורי. לפיכך ובהתאם לזאת, שמתי פעמיי הבוקר לכיוון אופירה. חלום ילדות נוסף.
הדרך היא כ-100 ק"מ ומלבד היותה מדברית לחלוטין, לא אמורה להיות כל בעיה. פשוט לא? אז זהו שלא.
המשטרה מייחסת חשיבות יתרה לאופנוענים ובשל היותי אחד הבודדים באזור, הטילה כל כובד האחריות לשלומי, על כל נקודת מחסום בכביש. וכפי שהבנתם מהטור הקודם, יש כאלו לא מעט.
מחסום דרכים במצרים. קווים לדמותו
ידע כללי: בכל נקודה כזו יש כ-15 חבר'ה. יש ראש עיר, סגנים, סגני שרים, מנהלים, סגני מנהלים, וכמובן – איך אפשר בלי – יש את ההוא שעושה קפה. כל נקודה שכזו מהווה בממוצע כ-15-30 דקות המתנה. בדרך כלל לכלום.
לפעמים ממתינים לרכב ליווי משטרתי שאשכרה מלווה אותי בדרך. בדרך כלל 10 דקות למשך עד שנמאס לו. כך שבעצם רכיבה של שעה מתמשכת הרבה יותר. הם כולם נחמדים, מסבירי פנים ומשתדלים באנגלית עילגת. אבל החוויה נמשכת ונמשכת.
אני, האפריקה ואלוהים
סוף סוף אני יוצא מהנקודה בדאהב ושם פעמיי לכיוון שארם. הכביש-רקורטן משובח. 2 מסלולים לכל כיוון. אני, האפריקה ואלוהים באשר הוא. נפש חיה נראית מדי פעם בדמות רכב כזה או אחר, אבל התחושה היא של שממה. מרגיש קצת מועקה מה-"אשכרה לבד"בחצי האי. אבל הרכיבה, הנופים, ההרים והדממה, מפנים מחשבות טורדניות אל עבר קו האופק. שממש לא בא לו להתגלות.
למרות שהנוף מוכר יש כאן בדרך הרגשה אחרת שלא עוזבת לכל אורכה. כנראה שאי אפשר להניח להיסטוריה לגמרי להישאר טמונה בעבר והיא די נוכחת. כמוה כל שאר הסיפורים מהשנים האחרונות.
עם האופנוע במצרים ובמדבר. והכביש העשוי בתוכו
המדבר מרהיב. הכביש עשוי בתוכו בחכמה והוא מאפשר דו שיח פורה לכל אורכו. מחצבה קטנה באמצעו ואין שום דבר נוסף לאורכו. פשוט מאומה.
השמיים נקיים בלי טיפת ענן. 40 מעלות תמידי זו טמפ' סבירה. הצבע השולט חום על גווניו וההרים סביב לא נגמרים. הדבר היחיד שמשתנה הוא השלט הכחול בצידי הכביש אשר כל 5 ק"מ מעדכן את המרחק ליעד. אני מבין שאני בדרך.
מגיע לאופירה
לאט לאט שרשרות ההרים מתחילות לפתוח רווחים ואני מבין שאני קרוב. גם צבע השמיים משנה גווניו. החום נשאר מאחור והכלום הצהוב והריק מתחיל לתפוס מקומו.
שער גדול מבשר על הכניסה לעיר ואני נמלא התרגשות שתהפוך למעין אכזבה. החלום שלי היה לטבול אגודל במי התעלה. חלום שככל הנראה כרגע יישאר כ…חלום.
העיר העצומה בנויה מ-2 חלקים עיקריים. אזור שדה התעופה והשתלטות טוטלית של כל רשת מלונות נחשבת. שכונות סגורות ומסוגרות ( מעין ריזורטים) על כל קו החוף, כך שבעצם נמנעת גישה לחוף.
החלק השני הוא פינת השעשועים של העיר ומרכזי קונגרסים למינם. גם כאן ולאורך קילומטרים רבים אין גישה לקו החוף אלא מתוך אחד המלונות וכד'.
מספר סיפור אחר לגמרי
יש נוכחות המונית של משטרה. אני מתאר לעצמי שבלילה הרחוב המטורף והעצום הזה שהוליווד בצידו האחד, ועיר הסרטים בצידו האחר שוקק חיים. אולם כרגע, הוא מספר סיפור אחר לגמרי. מלבד אזור הקזינו המדהים והומה אדם, העיר די מנומנמת.
מאוד רציתי להמשיך לכיוון החופים המוכרים, והשלט של ראס מוחמד מאוד קרץ לי, אבל החלטתי לא למתוח יתר על המידה את הקפיץ.
5 ליטר דלק עולים כ-70 לירות מצריות ( לחלק בכ-4.7 לש"חים) ובינתיים האפריקה בולעת אותו כהלכה. קצת שתייה קרה לדרך, נשימה עמוקה לקראת מחסום היציאה מאופירה והפעם לחצתי בגז והאפריקה נענתה בגרגור עמוק.
חצי האי מציע שלל צבעים כחולים מהממים ומשכרים
הדרך חזרה כבר עוברת בנעימים יותר. אני כבר מרגיש בבית. בדאהב מזכירה לי עז שקופצת לאמצע הכביש שלא לעולם חוסן.
חצי האי מציע שלל צבעים כחולים מהממים ומשכרים (האבנים לאורכו עדיין כואבות) אבל אני באתי עבור האספלט השחור והצבע החום. לא התאכזבתי.
זה לא כל כך פשוט אבל לא בלתי אפשרי. ככל שנתחיל לבקר על טפינו ואופנוענינו נתחיל לטפטף מציאות אחרת, כך יהיה.
האזור מאתגר. מלבד החופים יש חצי אי שלם ובעייתי המחכה לכיבושו מחדש. למדבר קסם משלו והוא מדבר שפה ברורה, בהירה וחמה.
אי אפשר להישאר אדיש כאן. לא לטבע המקיף אותך. לא לאנשים המקומיים או התיירים הרבים, לא לזמן שכאילו עומד מלכת ומחכה שיבעטו אותו קדימה. ולא למצרים באשר היא מצרים. בליל של חוסר אדישות. חוויה. מהממת.
עד העונג הבא.
מחר מתחיל המסע חזרה.
טור ההמשך של המסע חזרה: חוצה עם האופנוע את הגבול הדרומי
עוד טורים של עמוס:
לפעמים הדרכים חשובות יותר מהיעד
אם לא היו מנותקים, היו הורגים אותנו קצת פחות
מסע אופנועים לתמיכה בעוטף\חוטף עזה
Outstanding!
I love your writing style and you sharing your experience.
Thanks for sharing.