הרבה משפטים ופתגמים מתארים ומסבירים אופנענות. בתכל׳ס? כשאתה עולה עליו מניע ומפליג, כל הכתוב מיושם הלכה למעשה גם אם אינך זוכר את כל מה שנכתב. לעיתים ״היעד זה רק תירוץ לדרך״ יהיה המוטיב המרכזי שלי בסוף השבוע הארוך הזה, בו ירדו רוכבי המועדון וקיימו טיול אופנועים שנמשך עד אילת.
טיול אופנועים
כתב וצילם: עמוס ברעם
היססתי איך להתלבש לקראתו. מזג האוויר הפכפך משהו בעונה זו והרכיבה בתוכו ולמדבר יכולה להטעות. בסופו של דבר הימרתי על הקיץ ומלבד שעת רכיבה אחרונה בדרך חזרה הימרתי נכון. מזג האוויר האיר לנו פנים והציע לנו טמפ׳ נוחות, עננות נמוכה נטולת שמש וראות לא משהו. ועדיין, הדרכים החותכות וחוצות את המדבר בדרך דרומה , הכי דרומה שאפשר, לא אכזבו גם הפעם. אפשרו לנו לרחף מעליהם ולהתענג על עצם קיומם.
הנוף והשקט מדברים בעד עצמם
יום חמישי. כמעט סוף שבוע, וחוץ מאיתנו אין יותר מדי כלי רכב בכבישים שלקחו אותנו דרומה, מלבד תנועה כבדה בכביש 6 העמוס כהרגלו, וזה רק בתחילת הרכיבה.
אנחנו חוצים את דימונה ואחרי פסי הרכבת ממשיכים ויורדים בכביש לא מסומן, לא מתוחזק ולא מומלץ הנקרא ״מעלה העקרבים״ המפורסם. הנוף מדהים והשקט סביב מדברים בעד עצמם. לחשוב שרק לפני כמה עשרות שנים הדרך לאילת עברה כאן. קצת קפה ליד הגל-עד, סיפורים על הדרך והשיירה העליזה ממשיכה לתדלוק חפוז בעין חצבה. בדיחי כבר מעדכן את שגיא בעין יהב שישים את מגשי הפיצה על האש.
הפיצות בול בפוני ובמקום ועליזים וטובי לב אנחנו ממריאים דרומה בכביש 90, כביש הערבה. כמה ק״מ אחרי 101 המפורסמים של כושי אנחנו חותכים ל-13 לכיוון נאות סמדר ועולים על 40 כדי להגיע לאילת בדרכים הכי יפות הקיימות בארץ. אנחנו שועטים בכיף בתוך התמונה שאינה נגמרת וכשמתחילים לרדת בהרי אילת והים האדום כחול נגלה לפתע זה מרגיש כאילו באנו/שבנו הביתה.
טיול אופנועים של המועדון לאילת
סוף השבוע המפורסם של מועדון האופנועים מצדיק עצמו שנה אחר שנה. לא צריך תירוץ מיוחד או תכנון יוצא דופן. האירוע מדבר בעד עצמו. עצם העובדה שכ-30 חברים ובני זוג מילאו את מלון אסטראל ויליג׳ עושה את שלה.
סוף שבוע רגוע, אווירה טובה, אוכל ושתייה ללא הרף, חברותא וניתוק מוחלט מהמתרחש עלינו מרחק 300 ק״מ בלבד מאזור א׳.
תודה למי שטרח ארגן דאג ווידא שהכל כשורה. תודה למי שנטל חלק, השתתף ותרם לאווירה הטובה. לנו הרוכבים שיודעים להבדיל בין קודש לחול ולרכוב בקבוצה בצורה בטוחה ולהנות בדרך.
תודה למורכבים שסבלו/נהנו בשקט ברכיבה הארוכה, היפה והלא פשוטה. תודה לכל מי שאכפת לו ולהתראות בלי נדר, בשנה הבאה עלינו לטובה.
לעיתים ״הדרכים חשובות יותר מהיעד״.
עוד טורים של עמוס ברעם:
הקסם שברכיבת אופנוע בלילה
לפעמים הדרכים חשובות יותר מהיעד
אם לא היו מנותקים, היו הורגים אותנו קצת פחות
ובאותו נושא
כמה ק"מ זה טיול אופנועים ספונטני?
מתי מתחילים להתרגש מטיול רכיבת אופנועים?