כשהכל ייגמר - יהודה רקיע

כשהכל ייגמר

כשהכל ייגמר והקורונה עם הסגר והמסכות יהיו מאחורינו, יהודה ייצא אל הכביש. והווו…. כמה כיף זה הולך להיות. שיר לרגל החג.

כתב: יהודה רקיע

כשהכל ייגמר

כשהכל ייגמר אני אורז תיק קטן,
כשהכל ייגמר אני רוכב לי מכאן.
עולה על האופנוע הקסדה מהדק,
אקפל הרגלית ו-"לאט" אתרחק.
בלי כיוון של ממש העיקר קצת לברוח,
מסכות, סגר וזכרונות קורונה לשכוח.

אחפש לי כבישים ארוכים ארוכים,
אצא לטייל ליהנות בדרכים.
מבט רחוק לפנים, המצערת אמשוך,
לצמיגים אתן את האספלט לנשוך,
כי גם הם שכחו טעמו של החופש,
ונדמה שהעלו על קצוותיהם את העובש.

מיכל עם ברכיים אחבוק, הכידון אשחרר,
עיקולים אשכיב, בבלימות אאחר.
את הקצב אגביר, ארגיש את הרוח,
ריחות הפריחה אנשום, עם משקף פתוח.

את הארץ אחרוש מצפון לדרום,
ועד אז אמשיך לי בבית לחלום.
חג שמח 💐

עוד מהרוח האופנוענית 

האדרנלין משתגע והמנוע רועם

למה אני אוהבת אופנועים? (וידאו)

למה לא עכשיו?

סרט על רוח האופנוענות באורך מלא: ONE WEEK

מודעות פרסומת

השאר תגובה