סטוץ עם ק.ט.מ 390 אדוונצ'ר

שמוליק יצא עם הק.ט.מ 390 אדוונצ'ר לחתונה באשלים. ואז לכבישים צדדיים. ואז עוד קצת רכיבת שטח עם תיבול של רכיבת כיף הכוללת שוטטות חסרת מטרה. ולבסוף, הוא התקשה לסיים את הסטוץ הקצרצר ביניהם. ככה זה כשאתה מאוהב.

כתב וצילם: שמוליק פאוסט

יש הרבה סוגים של מערכות יחסים – פשוטות, מורכבות, קצרות, ארוכות, מדהימות, הרסניות ומה לא? לפעמים אלה שנראות בהתחלה מסובכות ומפחידות מתגלות בסוף כפשוטות ונעימות. דווקא אלה שבהתחלה נראות פשוטות ונעימות יכולות להפוך להיות הכי מורכבות והרסניות.

יש מערכות יחסים שמתחילות בידידות ונגמרות בחתונה, יש שמתחילות בסטוץ ונגמרות בחתונה, וחלק גדול מהחתונות נגמרות בכלל בגירושים. יש אגב, גירושים שמוצלחים בהרבה מהרבה חתונות. רק בסוף אפשר באמת להגיד כמה טוב או רע זה היה ולפעמים רק אחרי שעובר קצת זמן מאז שהכל נגמר – אנחנו מבינים מה בכלל היה לנו…

מערכת היחסים הספציפית הזאת תוכננה מראש אמנם להיות קצרה, אבל התחילה דווקא בחתונה.

בייבי אופנוע

יום חמישי, אוסף את הבייבי 390 אדוונצ'ר הכתום מהסוכנות. עצירה קצרה בבית להעמיס כמה בגדים ושטויות ואודרוב – לאשלים. חתונה מדברית קטנה, שמחה ומטריפה של זוג חברים שהם תכל'ס משפחה.

אין כמו רכיבה ארוכה לאור שקיעה עם מזוודות עמוסות בדרך ללילה במדבר כדי להצית את הרומנטיקה בין אדם למכונה. והבייבי לא אכזב – המנוע מהנה ושמח מאוד יחסית לנפחו, המשקל הקל של המכונה מאפשר זריזות מגניבה, השיוט בכביש הראשי יותר ממספק, האופנוע נוח, והמבנה הכללי של האדוונצ'ר הקטן, בדומה לאחיו הגדול ה-790, פשוט מצויין.

לא פול סייז אדוונצ'ר

בניגוד לרוב אופנועי האדוונצ'ר (או אופנועי כביש בכלל) ש"כולאים" אותך מאחורה במקום עם טנק דלק גדול ומגביל מקדימה, ק.ט.מ החליטה "לחזור למקורות" וכמו ב-990/50 האגדי – ליצר שילוב של מיכל ומושב שמאפשר תנועה קדימה על האופנוע הרבה יותר מרוב האופנועים שאני מכיר – במיוחד בכל מה שקשור לשליטה והתנהגות – תענוג.

גם המזוודות החצי קשיחות שהגיעו עם אופנוע ההדגמה היו לא פחות ממצויינות (לא הייתי בודק אותם יותר מדי בשטח…), וחשוב לא פחות – יפות ומחמיאות. ברור – זה לא "פול-סייז" אדוונצ'ר, או אופנוע לצורך העניין… אבל ביחס לגודל ולנפח – התוצאה מצויינת.

390 אדוונצ'ר מתחת לחופה

החתונה הייתה לא פחות ממדהימה: אוכל טוב, הרבה ריקודים, המון שמחה, וכמובן – אלכוהול שזרם כמו מים ובעיקר איים לשבש לי את התוכניות לרכיבה ליום המחרת. הייתי צריך לגייס את כל כוחות הנפש שלי כדי שלא לגמור את הלילה שיכור, שפוך וזרוק על איזה מחצלת בלב המדבר…

האדוונצ'ר הקטן נראה נפלא (בעיני, שכל אחד יחליט לעצמו) לאור המנורות שהאירו את החורשה, ולמרות ההתהלהבות של קשר ראשוני וחוש ההומור המעוות שלי – הצלחתי לעצור את עצמי מלבקש מהרב להכניס גם אותנו מתחת לחופה בברית הנישואים (אבל לא התאפקתי וצילמתי אותו שם בבוקר למחרת בבוקר). מזל טוב לזוג המאושר!

בוקר ראשון ביחד

עדיין אפוף אדי אלכוהול, בתחילתו של האנג-אובר מפואר, לפני קפה או ארוחת בוקר, אני יוצא להוט לירח הדבש – מאשלים לחורשת "סקוט" דרך השטח, ספיישל סטייג' ראלי חולות ארצישראלי קשוח במיוחד. אדוונצ'ר כתום קטן וקל משקל ושטח מדברי – מה עוד צריך?

עוד לפני שהגעתי לחולות העמוקים הרגשתי שמשהו לא זורם, כמה שתיתי אתמול? כשהגעתי לחולות זו כבר הייתה יותר מתחושה… אני מחשב מסלול מחדש ועולה בדהירה מהירה לכתף שבטה, קצת פחות חולות, קצת יותר אבנים, מכשולים, קפיצות ושאר ירקות.. האופנוע נאנק, הבולמים נסגרים, וכל העסק עדיין מרגיש בעייתי. זה אני או הכלה?

ציפיות גבוהות מהצד השני

אני מאט את הקצב, אבל לא מוותר וממשיך בשטח. לוקח לי קצת זמן תוך כדי רכיבה רגועה להבין, ולא בפעם הראשונה בחיי, שאני הצד הבעיייתי במערכת היחסים הזו. אבל זה לא בגלל ההאנג-אובר, אלא פשוט הציפיות הגבוהות מדי שלי מהצד השני.

הבייבי אדוונצ'ר מבטיח אמנם יכולות שטח – אבל יש יכולות ויש יכולות – זה לא אופנוע אנדורו או ראלי… אני יודע, הייתם יכולים להגיד לי את זה מראש – הבייבי אמנם דומה במבט ראשון לאחיו הגדול ונראה כמו אדוונצ'ר שטח קרבי, אבל במבט שני – האוסטרים ציידו אותו בבולמים קצרים יחסית וגלגלים יצוקים ובמידות הרבה פחות קרביות – 19 מקדימה ו-17 מאחורה שהופכים אותו לפחות "גיבור" מהכלים עליהם אני רגיל לרכב בשטח. באמת שאין לי למי לבוא בטענות מלבדי…

390 אדוונצ'ר בקצב לא רע בכלל

המשך הדרך בשטח היה דווקא די נעים, ואפילו הקצב היה לא רע בכלל. כשמתרחקים משטח קשה ורוכבים בקצב הגיוני בשבילים הכלי הזה הוא מכונת כיף ו"זריקות תחת" נפלאה, גובה המושב המגוחך בשילוב עם המשקל הנמוך והמבנה המצויין שהזכרנו מקודם משרה בטחון בכמויות, ואין שום פחד או בעיה "לשחק" איתו באופן שאני בכלל לא בטוח שהייתי מעיז עם שלי…

באופן אירוני הייתי צריך להוריד את הקצב ואת היד מהגז כדי להתחיל להתקדם מהר הרבה יותר וגם להתחיל ליהנות ממנו. וכל עוד לא מצפים מהמכונה שתהיה משהו שהיא לא – אפילו מאוד!

בלי עבר ובלי עתיד – הנאה נטו

את הדרך חזרה למרכז עשינו דרך הכבישים הצדדיים, בהם האופנוע באמת פורח. שוב – השילוב של המשקל הקל והמבנה המגניב שמאפשר לשחק עם מיקום ומשקל הרוכב על האופנוע בקלות הופך את האופנוע הזה לפרטנר נפלא למשחקים, תוסיפו לזה את המנוע המגניב והשמח למרות הנפח הקטן – ובאמת שהחיוך לא ירד לי מהפנים! אחרי הבוקר המורכב, המשך היום עבר ברכיבת כיף טהורה, חסרת משמעות, זורמת, בלי עבר ובלי עתיד – הנאה נטו.

בשבת כבר הגעתי מוכן, אחרי תיאום ציפיות. הרבה פאן בכבישים צדדיים וגיחות לשטח בשבילים זורמים בכיף – משחקים במהירויות שפויות, בלי יותר מדי שטח טכני ובלי דהירות מטורפות.

להשתולל בלי פחד

אחרי שמבינים שלא מדובר במכונת שטח קרבית כמו אחיו הגדול נשארים עם שילוב מגניב מאוד של אופנוע קל, קטן ונמוך, נוח ונעים. כזה שמצויד במנוע שחזק מספיק לשיוט בין-עירוני ובעל אופי "שמח" מספיק למשחקים. אבל לא חזק מדי או מאיים. כזה שמאפשר לך פשוט להשתולל בכיף ובלי פחד.

מצויין לאנשים שמחפשים כלי קטן וזול יחסית להתניידות וטיולי כבישים ושבילים עם גיחות קצרות וזהירות מאוד בשטח מורכב יותר לנקודת עניין מזדמנת. או למתחילים שעושים את צעדיהם הראשונים בשטח ומחפשים כלי נמוך ולא מאיים להתחלה. כזה שגם ישמש אותם ביום-יום.

בסופו של דבר האדוונצ'ר הקטן הוא צעצוע מדליק, ואם אי פעם האוסטרים יחליטו ליצר לו גרסת "אר" קרבית לשטח – יש סיכוי שתמצאו אותי שוב שם מתחת לחופה, והפעם אולי ליותר מסטוץ קצר.