לכתוב על קורס מסלול בחו"ל זוהי סוג של פריבילגיה. לסכם אותו, נחשב לסוג של יהירות. ולספר שבכלל טסת לחו"ל במהלך שנת 2020 המחורבנת? זו שחצנות. אז איך כותבים שרכבתי כנגד כל הסיכויים בקורס מסלול בחו"ל בין שני סגרי קורונה, ועוד נהניתי שם?! בקלות כמובן…
הפעם הוא אמור היה להיות מיוחד
הרעיון לטוס שוב לרכיבה בקורס מסלול ב-Serres ועוד בפעם השלישית עבורי (רביעית אם ה-Six Days של 2008 נחשב), הוא משהו שנתקע לי במאחורה של הראש בשנה שעברה והתחפר שם עמוק במוח. גררתי את המטען העודף הזה איתי מהרגע בו הונף דגל השחמט לסיום היום האחרון ברכיבת המסלול הקודמת שם ביוני 2019.
לא עברה חצי שנה וכבר בדצמבר של אותה שנה נרשמתי אצל רייסטראק לקורס נוסף שתוכנן להתקיים בחול המועד פסח 2020. רק שהפעם, הוא היה אמור להיות מיוחד: הרכב המשתתפים בקורס היה בנוי כמעט באופן מוחלט, סביב חבר'ה שהיו איתי בקורסים קודמים ב-2018 או 2019 או כאלו שאני רוכב איתם בקביעות בימי מסלול בארץ. "החווייה שמסביב" אם כך, אמורה הייתה להיות מושלמת ומתוחה באופן חיובי אל המקסימום. אווירת מילואים של צחוקים אך כזו המשולבת עם רכיבת אופנועים במסלול ואוכל טוב.
אבל אז הגיעה הקורונה ימח שמה, והכל נעצר. בהתחלה הקורס נדחה ליוני. אח"כ לחודש יולי ואז שקט.
כנגד כל הסיכויים
שי שמר אמר לי "שכח מזה. זה כבר לא יקרה. נטוס אולי ב-2021". ואכן, לא היה נראה באופק שהטיסה תצא לפועל או שבכלל נוכל לצאת לחו"ל בשנה שכזו. לא ליוון, לא לאירופה ולא לבכלל.
אבל בספטמבר, רגע לפני הכניסה לסגר הקורונה השני, שי לב המדריך הראשי והעומד מאחורי המיזם של רייסטראק ביוון, שינה את שם קבוצת הוואטסאפ של הנרשמים מ-"קורס מסלול 2020" ל-"כנגד כל הסיכויים". הוא גם נעץ תאריך בסוף אוקטובר וקבע: "פה יוצאים או שלא טסים בכלל". והופה. הנה טסים לאירופה!
נתב"ג היה כמעט שומם. לוח הטיסות על המסכים הענקיים היה מלא בשורות של טיסות יוצאות ונראה כאילו אין קורונה בעולם. כשבוחנים את התאריכים והשעות, מגלים שהוא מלא רק כי מוצגות בו טיסות ל-10-12 יעדים בלבד וגם הן מעתה ועד מחר בחצות הלילה.
לא אתיש אתכם במשפטים ארוכים לגבי הקושי שבטיסה עם מסיכות על הפנים או בהתמסכנות לגבי ההמתנה הארוכה בשדה התעופה לטיסת הקונקשיין לסלוניקי (הטיסות הישירות בוטלו בשל המצב). זו תהיה בכיינות לשמה בהתחשב בעובדה שיצאנו מהארץ בתקופה כזו. ועוד למסלול. חוצפנים שכמונו.
הקפת הכרות עם מה שקורה כאן
אז למי שלא מכיר את המסלול בסרס, את קורס הרכיבה של רייסטראק הישראליים שם ואיך הכל עובד למודרכים שמגיעים לתת גז ולהנות, בואו נעשה הפסקה קצרה עם עניין החוויה ונסגור את עניין המידע והמספרים:
המסלול Serres Racing Circuit הוקם בשנת 1998 מערבית לעיר שאת שמה הוא נושא והוא הארוך ביותר בחבל הבלקן העיר עצמה היא גם הבעלים של המסלול והעובדים בו הם בעצם עובדי עירייה. אורכו עומד על 3,186 מטרים. רוחבו של המסלול נע בין 12 ל-15 מטרים והוא כולל 16 פניות. האחיזה שהאספלט הוותיק, אך מתוחזק היטב, מספק היא מושלמת. תראו בוידאו למטה את האספלט מקרוב ותבינו.
הקורס שמציעה רייסטראק לרוכבים ישראליים מתקיים כולו בעברית. אורכו כ-3 ימים (שהם 4 ימים ברוטו כולל הטיסות. תלוי בלוחות הזמנים). ביום הראשון נותנים גז במסלול הקארטינג הצמוד למסלול. עובדים על קווי פנייה, חשיבות הגז, נקודות הבלימה וההיגוי, טכניקות עקיפה ועוד.
אני רואה ביום הזה ככזה המוקדש בעיקר להכרת המיזם, מתחם המסלול, אופי האירוע כולו ועוד. מלבד "סיפור המסגרת" שמוסבר ביום ההכרות הזה, הרי שהוא גם יום של צחוקים, הנאה והכרת שאר הרוכבים בקורס. שלוש הימים לאחר מכן, הופכים לרציניים יותר כשהם עוסקים לחלוטין ברכיבת המסלול על גבי אופנועים.
קורס מסלול בחו"ל – למי הוא מתאים?
למי זה מתאים? לכל מי שחובב גז. או רכיבת מסלול, או רכיבת אופנועים, או אקסטרים. או גם וגם וגם. לא צריכים "רישיון מרוצים" או ספורט מוטורי, לא חייבים לדעת להשכיב נמוך או להשחיז סליידרים ובכלל, לא חייבים להיות בעלי אופנועי ספורט כדי לבוא ולהנות מעל האוזניים מכל החוויה כולה. למעשה, זהו סוג של "נופש מוטורי" באמצע החיים. רק מהסוג שעובדים בו קשה. מזיעים ומתעייפים מהמאמץ והריכוז שדורשת הרכיבה. אפילו די כואב הגוף מהכיווץ הלא מוכר שכופה על הרוכב אופנוע הספורט שמתחתיו. רק שלכולם, ללא יוצא מן הכלל, לא יורד החיוך מהפנים.
מה לומדים? כל עקרונות הרכיבה שאתם בוודאי מכירים מעולם הדרכות הרכיבה, מהמסלול ומחוצה לו, נמצאים כאן: קווי רכיבה, מבטים, היגוי, תנוחה ועוד, אבל אלו רק אבני הבסיס. כאן מדובר על קורס במסלול מרוצים ולכן כל העקרונות הבסיסיים הללו מפורקים לגורמים קטנטנים, מנותחים בצורה מפורטת ומורכבים מחדש לכדי התמודדות אחרת ושונה עם המסלול.
הראייה הקפדנית שמצריך מסלול מוטמעת ברוכבים היטב. הכלים שהמודרכים מצויידים בהם במהלך הקורס, ניתנים לשימוש בכל מסלול. גם בישראליים המקומיים שלנו. רמת ההבנה ויכולת קריאת המסלול, משתפרת פלאים. מניסיון.
בתמונה: מנתחים! עמדת המחשב המציגה את ההקפות על המסלול כפי שנקלטה במערכת הטלמטריה המותקנת על האופנוע
נופש
רמת האירוח הוא זו שגורמת לכל החוויה להרגיש כנופש של ממש. מתעסקים רק במה שעושה לאופנוענים טוב בלב ובנשמה. אין רגעים משעממים, אין קטעים לא ברורים, מעורפלים או כאלו שלא יודעים מה לעשות בהם. הלו"ז מתוקתק אבל נוח. המלון (Elpida) הוא ברמת 4 כוכבים, האוכל בכל הארוחות מתאים מאוד לטעם הישראלי והסלוגן של רייסטראק על הרכב המלווה שלהם מסכם זאת היטב: Eat, Sleep, Race, Repeat.
על מה רוכבים? האופנועים הם כולם מתוצרת ימאהה מדגם ה-YZF-R6שהוסבו להיות אופנועי מסלול לכל דבר ועניין: קלים, מושחזים, חדים, מדויקים ועמוסים בשיפורים ותוספות של אופנועי מרוץ בשווי אלפי יורו ונעולים בצמיגים דביקים ובשרניים.
עלויות
מחיר הקורס עומד על כ-12,000 שקלים כולל ביטוח למקרה של נזקים. המחיר כולל את הטיסות, את המלון, את ההעברות בין השדה, למלון ולמסלול, את השכרת האופנועים, את הדלק והצמיגים, את ציוד הרכיבה (אם אין לכם) את זמן המסלול וכמובן – את ההדרכה עצמה.
עלויות נוספות: ארוחות צהריים עולות פחות מ-10 יורו גם אם אתם אוכלים כמו חזירים, למרות שעדיף לאכול "קל" כדי לא להכביד. ארוחות ערב עולות כ-30 יורו אפילו אם מתפנקים במסעדת אלינון המעולה תמיד. ויש גם עלות לפוליסת ביטוח ספורט אתגרי שאותו עושים בטלפון עוד לפני היציאה מהארץ.
אם יש לכם שאלות נוספות – תרגישו חופשי לשאול אותן כאן למטה בתגובות, או לפנות לרייסטראק ישירות בדף יצירת הקשר באתרם או לתקשר איתם דרך הוואטסאפ (בלבד במספר הזה) 055-9137727
"יאללה – חפרת…. איך היה?!"
היה פצצה. היה אדיר. היה מעולה! אך מעבר לכל הסופרלטיביים הקלאסיים שיכולים לצאת מרוכב אופנוע שיוצא משלושה ימי מסלול מרוכזים עם הדרכה, הרי שהיו כאן 3 גורמים מעצימים במיוחד:
- הייתי בקורס עם חברים. חלקם חדשים שהכרתי בזכות הקורסים הקודמים ושמרתי עימם על קשר, חלקם חדשים מאוד שהכרתי רק בקורס הזה. הרכיבה המשותפת עימם, בדיוק כמו מסלול טירונות, גיבשה אותנו יחדיו כאילו אנו מכירים שנים. וחלקם היו חברים שרוכבים איתי בשנים האחרונות גם בשטח ובגם בכביש. מה יכול להיות רע?
- הסיפוק היה אדיר. לא שיפרתי את זמן ההקפה שהשגתי ב-2019 (אפילו התדרדרתי לאחור בזכות "תוספות הקורונה"), אך ההרגשה המספקת שביישום החומר הנלמד והשיפור המתמיד בהבנה מה נכון לי במסלול כדי לרכוב נכון, בטוח ומהר, הייתה ענקית עבורי. הסיפוק עימו סיימתי את היום האחרון במסלול, היה שווה את כל העייפות, המאמץ והשרירים התפוסים עימם חזרתי ארצה.
- זו תקופת קורונה. זה היה נכון גם אז כשחזרנו ולצערי, זה נכון גם כיום. כל יציאה לחו"ל מרגישה כמו השתחררות מכלא קטן (כן, אני טיפל'ה מגזים). כל יציאה למסעדה שם ביוון בשעות הערב, הרגישה מיוחדת. בעיקר אחרי שכל המדינה בהקפאה של יותר מחצי שנה למקומות הבילוי והמסעדות שנסגרו בארץ. כל דקה שבה היינו לצידי המסלול, מוקפים רק בישראלים-חברים שעברו בדיקות קורונה טרום היציאה מהארץ, הייתה מרגיעה. עד שהרגשנו שאין צורך במסיכות ואין צורך בפחד מתמיד ומציק. כל אלו הפכו את החוויה למתוקה יותר, נעימה יותר.
קורס מסלול בחו"ל בצבע וורוד
רק שזה גם הופך את החוויה לכזו שמרגישה כמו פנטזיה רחוקה. כשאני כותב את הדברים האלו כעת ומסכם אותם, אני בעצמי מתקשה להאמין שזה קרה רק לפני חודש וחצי-חודשיים. זה מרגיש כה רחוק וכל כך בלתי הגיוני או נתפס.
אבל זה רק אני. שי לב ורייסטראק כבר מתכננים על הקורס הבא שייצא באזור מרץ-אפריל 2021. השיפור בנתוני התחלואה ביוון מחד, והחיסון המהיר של אזרחי ישראל, צובע בוורוד את האפשרות שזה אכן יקרה והפעם בזמן. עבור משתתפי מחזור 2021, זו אפילו תהיה חוויה מתוקה עוד יותר…
וידאו מסכם של החוויה שהוכן כמזכרת לחברים המשתתפים
(לצפייה ישירות ביו טיוב, כאן)
גלריית תמונות
ובאותו נושא
כשהיינו בקורס, שי לב ניצל את ההזדמנות ועלה למסלול כדי לשבור שיא אישי. כך זה היה נראה: סגירת מעגל וסגירת חשבון עם מסלול המרוצים (וידאו)
יום מסלול – המדריך המלא
אין על כרובי.