חוויות הגז של שי לב

חוויות הגז עם "מקס" בארץ הכחול, הלבן והאוזו

ועכשיו כשסיימנו עם רוב הקורונה והטילים, אפשר לחזור  ולהוסיף עוד דפים דיגטליים ביומן המסע המוטורי של שי לב ביוון – ארץ הכחול, הלבן, הגז והאוזו.

כתב: שי לב – רייסטראק

 

סיכום ביקור חודש מאי ביוון – חלק א' או: חוויות חדשות של רוכב ישן

תקציר לאנשים קצרים: הייתי ביוון, רכבתי על האופנוע החדש שלי – YAMAHA YZF R1 – היה כיף. הנה כמה תמונות, אופנוע מפלצת אמאל'ה.

תרחיב לאנשים עם קפה ביד או אסלה בטוסיק:

ב-2013, כשהגעתי ל-"Serres" ועליתי על מסלול מירוצים בפעם ראשונה בחיי, הבטחתי לעצמי שיום אחד אצטרף למועדון ה-1:21, איפה שמעטים מאוד ביקרו ועוד פחות מהם על גבי 600 סמ"ק. אמרתי שאם אצליח יום אחד, זה יהיה סימן מצוין להתקדמות ואחלה של אקורד סיום לרכיבה באופנוע 600 סמ"ק ותחילתו של מסע לעבר רכיבה באופנוע 1000 סמ"ק.
התאריך הוא 1 באוקטובר לשנת 2020 וכנגד כל הסיכויים, בין סגר למשנהו, הצלחנו להגיע ליוון לביקור שארך 25 ימים של הדרכות ורכיבות. היומיים האחרונים בכל הטיול הזה היו מיועדים למטרה אחת בלבד: זמן איכות עם המסלול על גבי מכונת המלחמה הנאמנה שלי דאז – YAMAHA YZF R6.
הפעם המטרה היתה ברורה – לשבור שיא אישי ולחזור הביתה עם זמן שמתחיל ב-1:21 ומסתיים בספרה הכי נמוכה שאפשר אחרי הנקודה. התקופה היא שיא הכושר שלי ברכיבת מסלול, טרי טרי אחרי כמה חודשים רצופים של כמה סשנים פעם בשבוע ושיא מסלול חדש בישראל לאופנוע 600 סמ"ק. באתי מזיע.
1:21.6 היה כל מה שהייתי צריך. שמחה בלב והקלה שהמטרה הושגה והאופנוע ואני ללא שריטה ויאללה, וילונות יורדים, חוזרים לישראל. למכירה: R6 במצב מושלם עם כל תוספת אפשרית, כולל קינוח.

שום דבר לכתוב עליו הביתה

מאז ועד היום לא היה יותר מדי חומר מעניין לשתף. כמות עבודה משוגעת יחד עם חיים עמוסים ונטולי אקשן מוטורי הביאו איתם במצטבר שלושה ימים של רכיבה, פרוסים על גבי טווח של יותר מחצי שנה. הספק עצוב ושום דבר לכתוב עליו הביתה.
אבל בכל קצה מנהרה יש אור ושלי הגיע בסוף נובמבר, ברומניה, שם הזמנתי לי אופנוע חדש מהניילון – YAMAHA YZF R1 2020 אשר עונה (בדמיוני) לשם MAX. תהליך חדש ומרגש החל לו – להפוך את מקס מפסל בסלון, עם מראות ומאותתים, לחיית טרף, אוכלת אייפקסים לארוחת בוקר עם יכולות התקפיות של F16 על סליקס.

התחמשות

לטובת המשימה חקרתי, למדתי, התייעצתי, בדקתי ולבסוף הזמנתי רשימת תוספות שמזכירה מירוץ התחמשות לקראת מלחמת עולם שלישית.
לאט לאט, חלקים התחילו לזרום מרחבי אירופה היישר אל ידיו המחבקות של חברי והמכונאי המוכשר שלי ומקס השיל שכבות שומן והחליפן במסת שריר מפוסלת. אמנם בניית האופנוע עדיין לא הושלמה לגמרי (כי חלק מהדברים עוד לא במלאי של הספקים טפייי) אבל יש מספיק כדי לקחת את המפלצת הזו ולבדוק כמה היא סוגרת ביישורת. אז בדקתי. 266 קמ"ש ב- GPS לפני שמורידים עוגן ולדעתי יש שם עוד עשירייה קל, אני פשוט בולם כמו ילדה עם קוקיות.

אלוהים שיחק בקוביות שלו

פאסט פורוורד ל-14 במאי 2021 ואני מגיע לביקור של שבוע ביוון שהיה אמור להראות כך:
1. יומיים של הכנות אחרונות לקורס שאמור לצאת שלושה ימים אחרי הגעתי.
2. יום רכיבה על מקס – סוף סוף
3. שלושה ימים קורס ל-8 חולי גז משוגעים
4. יום רכיבה נוסף על מקס.
אלוהים שיחק בקוביות שלו, חמאס ירה עלינו טילים וביקור של שבוע התארך לעשרה ימים, כל הסדר שתכננתי נעלם לו ובמזל גדול ולאחר אינספור ביטולי טיסות ושינויים לוגיסטיים הצלחנו לקיים קורס מטריף וכיפי בטירוף עם חבר'ה באווירה אדירה! והקטע המפנק? הצלחתי לדחוף במהלך הימים 10 סשנים מצטברים על וואחד אופנוע מצ'וגע.

השליטה על הגז 

לרכוב על 185 כוח סוס בגלגל אחרי שרכבת על 115 זה קצת שונה. עכשיו תעשה את זה אחרי חצי שנה של היעדר רכיבה אגרסיבית ותוסיף לך 3200 מטר של אספלט מפותל והנה לה חוויה מעניינת. ניגשתי לנושא בחשש קל…
אמנם אני מכיר את המסלול כמו את כף ידי ויודע איך לעבוד עם אופנוע מירוץ אבל פה מדובר בחיה אחרת לגמרי. העוצמות פשוט לא מהעולם הזה.
כמה גז פותחים ומתי? יש פה מלא בקרות ואפשרויות כיוונון על הצג, מה זה אומר וכמה אפשר לסמוך על זה? הצמיג הקדמי כל הזמן רוצה לעלות למעלה והברקסים.. יכולים לעצור ספינת משא. כל הטיימינג שלי צריך לעבור ארגון מחדש. ניהול המצערת, הברקס והקווים הם פתאום נושאים פתוחים לדיון, איזה הילוכים ומתי להחליף? מלא שאלות. סבלנות, רק התחלנו, הזכרתי לעצמי כל פעם מחדש.
8 סשנים ביומיים הראשונים לביקור ובסיום הקורס עוד שניים לטעם הטוב וכל חלק בגוף שלי מורגש. ממתי יד אחורית כואבת ברכיבה? האופנוע הזה, עוד עם מתלים מקוריים מקדימה, לא מניד עפעף ממה שזרקתי עליו.

שואל שאלות

יחד עם כל השאלות, היו נקודות חיוביות שהורגשו ישר. מהסשן הראשון האופנוע הרגיש נוח בטירוף, הישיבה עליו אפילו יותר טובה לי מהקודם והיה נראה שמקס ואני נסתדר. זה מפחיד קצת כי מצד אחד זה הוא מאוד מזמין ומצד שני בכל זאת מדובר בטריטוריה לא מוכרת. בנקודות מסוימות זה הרגיש כמו מלכודת דבש והרחתי סכנה, אז לקחתי את הזמן ובניתי בטחון לאט מהרגיל.

המסקנות

הביקור הוגדר כחזרה לכושר רכיבה והיכרות עם מקס ולפי הגדרה זו נרשם כהצלחה. כמו תמיד, עם כל הכבוד לסיפורים ומעשיות, צריך לשים את הנתונים היבשים על השולחן ולראות מה המסקנות שעולות לי, אז הנה הם והן:
1. זמן שיא אישי במסלול סרס בשיא כושר הרכיבה עם 600 סמ"ק: 1:21.6
2. זמן נוכחי עם אופנוע 1000 סמ"ק לאחר 10 סשנים מצטברים של היכרות, כושר רכיבה נמוך: 1:22.2
3. הזמן נקבע ביום האחרון של הקורס לאחר שני סשנים בלבד באותו יום, מה שמשאיר טעם של עוד ומשאיר מקום לדמיון אם היה עוד סשן או שניים.
4. צפי לביקור הבא: בין 1:20.6 ל- 1:21.2
5. זמן מטרה אולטימטיבי (ופרישה לפנסיה): 1:18.7
חודש יוני מגיע ואיתו מגיעים 20 איש בשתי קבוצות להדרכות ביוון, יהיה שמח ומשוגע עוד יותר מחודש מאי. עכשיו רק צריך למצוא כמה סשנים לעצמי ולקוות שהחלקים החסרים יגיעו עד אז ונוכל לקבוע זמן אפילו מהיר יותר מהתחזית הנוכחית. מה שבטוח הולכים לתת את ה*מקס*ימום.

השאר תגובה