המושג סקרמבלר נזרק היום על כמעט כל כלי ערום עם צמיגים בשרניים וקצת פוזת רטרו. אבל לפני שאנחנו נכנסים לתוך חווית הרכיבה על הטריומף 400X, צריך רגע לעשות סדר בבלאגן. כדי להבין למה הסגנון הספרטני הזה עדיין עובד עלינו כל כך טוב גם בפקקים של הבוקר, חייבים לחזור קצת אחורה ולהבין מאיפה בכלל התחיל הרעיון המופרע לקחת אופנוע כביש רגיל, לאלתר עליו מיגונים ולזרוק אותו לתת גז בתוך הבוץ.
כתב: דור אבן כץ
מה זה בכלל סקרמבלר?
בשנות ה-40'-60' בבריטניה וקליפורניה רוכבים רצו להתחרות. פשוט לתת גז ולהשוויץ שהגיעו ראשונים. להיות הגורילה הכי חזקה בג'ונגל. אבל בלי הבלאגן של מסלול מירוץ ותקנות ואמייאת.
בסוג של כאוס מאורגן הם היו מגיעים לשטחים פתוחים (שדות בוץ בבריטניה ומדבר בקליפורניה) – כל אחד עם הכלי שהיה לו. הרבה היו לוקחים את ה-מותגים של אותם שנים: טריומף, נורטון ו-BSA. בגלל שעוד לא היו אופנועי שטח מקצועיים, לקחו הרוכבים אופנועי כביש ועשו להם הסבה כדי שיתאימו ויתפקדו איכשהו בשטח.
צמיגי שטח.
כידון גבוה ושטוח.
סעפת אגזוז מהצד וגבוה כמו אופנועי אנדורו במקום מתחת למנוע.
הורדת משקל ומיגון בסיסי.
שיפורי בולמים עד כמה שהיה ניתן.
חישוקי שפיצים.
גם אתם חושבים על אסקימו לימון או שזה רק אני?
מזנקים
הרבה פעמים, ההזנקה למירוצים הייתה כולם ביחד, אפילו ללא קו הזנקה מסודר, כולם היו מתערבבים ובסלנג- to scramble. מכאן נגזר השם לעיצוב- סקרמבלר. כלומר, מתאים לבלאגן הכיפי הזה שעושים בשטח. רוכבים עם קסדת חצי, משקפי אבק בסטייל צבאי, סיגריה בפה, ישבן מפלדה מחוסמת וגז בריא ללא פחד.
מפה לשם, בעקבות הצלחת עולם האדוונצ'ר ופתיחות הקהל לשטח בשילוב הרצון לזקיפות ונוחות- לפני עשור בערך התחילו לחזור אלינו הסקרמבלרים. מה שמיוחד בקטגוריה הזו, אם אפשר לקרוא לה ככה, היא הלידה שלה מחדש מתוך גישה של לייף סטייל אופנועני ועיצובי ולא מתוך צורך אמיתי. ואני אישית מאוד אוהב את השפה העיצובית של הסגנון הזה.
לעסק
טריומף, ברצון לחדור אל שכבת הכניסה לאופנועים ולשווקי המזרח השיקו זה מכבר את סדרת ה-400 הנגישה וכחלק מהליין, אנחנו זכינו גם לסקרמבלר 400X. הפיתוח הוא שת"פ של בג'אג' וטריומף יחד. הייצור בתאילנד.
העיצוב מזכיר את אחיו החתיך, הסקרמבלר 1200XE יוצא הדופן. אבל, ה-400X שאל את הצורה הכללית, תנוחת הרכיב והנוחות.
יש מיגון פלסטיק תחתון מינימלי ומן פלסטיק חיפוי פנס שמדמה מגן מתכת. יש גם אפשרות לכיבוי בקרת אחיזה ו-ABS אבל חישוקים יצוקים לטובת התנהגות כביש משופרת וסעפת שלא מרתיחה את הביצה הימנית ורצה לאחור מתחת למנוע הסינגל.
הבלם האחורי חסר רגש ודיוק.
מערכת הבלימה הקדמית תוצרת bybre נושכת ומספקת.
המחיר, 40,990 ש"ח.
מתחרים לטריומף סקרמבלר 400X
מבחינת מתחרים, סצנת הסקרמבלרים הנוכחית מצומצמת למדי וכדי לקבץ אותם לכדי קטגוריה, היינו צריכים להיות גמישים במחשבה:
סיאף מוטו 700CLX בגרסת A1, הוסקוורנה סווארטפילן 400, פאנטיק קאבלרו סקרמבלר 500, בנלי לאונצינו 500 ובמחיר אחר לגמרי מכולם: דוקאטי סקרמבלר 800 בדרגת רשיון A1.
טריומף סקרמבלר 400X הוא אמירה עיצובית, הוא גישה שונה בתוך עולם של נייקדים, הוא כרטיס כניסה לעולם של טריומף. התנהגות האופנוע אינטואיטיבית ופשוטה לניהול וביחס לנייקדים, הוא נוח. הספרטניות של האופנוע היא חלק מהקטע שלו ומאוד קל לשמור איתו על קו רכיבה רצוי, להגיע לרצפה ולהשתחל בפקקים וכבונוס, אפשר לקרוץ לשטח ולדמיין שאנחנו מתחרים כמו פעם כשאנחנו בדרך לעוד קפה שחור ביער.
אנחנו אוהבים סקרמבלר.
לשיחה של דור וכרובי על חווית הרכיבה על האופנוע, צפו כאן
להאזנה לפרק זה (ולאחרים) באפליקציית הפודקאסטים המועדפת עליכם הקליקו:
להאזנה ב-Spotify | Apple Music | ב-Youtube | ב-Deezer | ב-Pocket Cast
ועוד באותו נושא:
כנאפה רייסר – רכיבה על טריומף סטריט-סקרמבלר
רויאל אנפילד קונטיננטל – "בנוי כמו אקדח"