שימו לב לתגובה מס' 10 בסוף הכתבה על הימאהה פייזר 1000 שפורסמה ב-Ynet במקביל לפרסומה בפול גז.
גולש, המכנה עצמו בשם ההו-כה-מקורי-"הארלי", כותב:
| 10. עוד זבל יפני? |  |
|||||
|
||||||
לא מעט אופנוענים מאשימים בציניות את רוכבי הארלי כאנשים שרוכבים במקרה על אופנוע, ופחות כ"אופנוענים". מאשימים אותם שהם מתעסקים יותר במראה, בפוזה, באפקט על הסביבה (מבחינת מראה האופנוע, הרעש שהוא מייצר וכו'), ופחות ברכיבה עצמה. פחות ביכולות האופנוע ויותר ב"תראו אותי! תראו אותי!".
ראו את התגובה הכה מייצגת של מר "הארלי" ב-Ynet – שום מילה על יכולות הפייזר או האופנועים היפנים, שום מילה על העליונות הטכנולוגית או היכולות הדינאמיות של אופנועי הארלי: רק הלוק מעניין. רק ההשפעה על הסביבה קובעת. במקום לשאול את השאלה הכה מתבקשת כשעוסקים בכלי אינדיבידואלי כמו אופנוע – "האם אני אהנה מהרכיבה עליו?", הבחור מתעסק בשאלה ההרת גורל – מי יזכור מחר את הרוכב על האופנוע הנ"ל?
(והתשובה המתבקשת: Who Gives a Fuck? אני רוכב כדי להנות מהחיים או כדי שיזכרו אותי אחרים? אני רוכב עבור עצמי או עבור הסביבה?)
איפה הייחוד ש"הארלי" טוען שקיים ברוכבים ובאופנועים שברשותם, אם הסטיגמה שנוצרה סביבם כקהל קונים ההולך כעיוור אחר הנשר הכסוף (סמלה המסחרי של HD), רק מתחזקת בעקבות הודעה שכזו?