כשנתקלתי בסרטון המצורף בסוף טקסט זה, נזכרתי בדיונים אחרים שהתקיימו, מתקיימים ויתקיימו בפורומים הישראלים. השאלה נסובה סביב האופנועים הסיניים שהחלו מיובאים לשוק המקומי – כן לרכוש? לא לרכוש? חיקויים זולים של סחורה יפנית\אירופאית\אמריקאית? זה בכלל אופנוע? ועוד. אני בטוח אגב, שרוב הרוכבים בעולם האופנוענים הבינלאומי, התחבטו או לפחות נתקלו פעם אחת בשאלות דומות.
אני לא מתכוון להתלבט בשנים הקרובות בשאלת רכישה של אופנוע שכזה, אבל אני בטוח שהתלבטות של "אופנוען" – בניגוד לאדם המעוניין לרכוש דו גלגלי למטרות פרקטיות, לא דומה במאומה לצרכן מן המניין הרוכש מוצרים סיניים אחרים.
נראה שהטענה הפופלארית של המצדדים בדגמי האופנועים הסיניים, לפיה "הם עוד יכבשו את העולם כמו שהיפנים עשו", היא אולי נכונה – אך כנראה שלא מתאימה לעולם האופנועים. אין לי ספק שהשינוי יקרה (שהרי, כפי שציינתי בכותרת הפוסט והסרטון מציינים – Shift Happens), אך רכישת אופנוע על ידי אדם הרואה עצמו כאופנוען, היא ברובה קנייה רגשית המסתמכת על עולם דימויים רחב, שונה מהותית מזה הקיים אצל כל צרכן אחר.
אנחנו זקוקים להילה הקיימת סביב יצרניות האופנועים, כדי לממש חלק מהפנטזיה הפרטית שלנו בדגם הספציפי אותו נרכוש: מי שרוכש הארלי דוידסון, בהחלט מקנה חשיבות רבה למורשת ארוכת השנים של החברה – לא סתם דגמי האופנועים היוצאים מקו הייצור של החברה האמריקאית, מזכירים יותר מכל את ההיסטוריה המקומית, ונראים כאילו יצאו מספרי תמונות של שנות ה-40 וה-50. כך גם לגבי אופנוען הרוכש דגם של חברה המזוהה כמתמחה במרוצי כביש – דוקאטי האיטלקית למשל – ובכך אופנועו מגלם חלק מהאקזוטיקה, המהירות והמסתורין של המרוצים היוקרתיים. המורשת ממשיכה להתבטא גם בנושאים אחרים – חברה אחת מתמחה בחידושים טכנלוגיים, האחרת מתהדרת בהילה מאובקת של חוויית הפאריז-דקאר וכן הלאה… כל רוכב מקנה חשיבות רבה להילה העוטפת את האופנע שירכוש. ואופנוע, כידוע לרבים – אינו רכישה מושכלת.
והסיניים? מהי הפנטזיה שהם מגלמים בחובם? על איזה מיתרים הם פורטים בנפש האופנוען? כרגע – וכאן אני חוזר לטענתי מתחילת הפוסט – הם לא. אין שום מיתרים שכאלו. עד שהם לא יפעלו ליצור עולם דימויים ייחודי משלהם בקרב אופנועני אירופה וארה"ב, תתעכב השתלטותם על השוק. אנחנו האופנוענים, לקוחות "קשים" יותר: נתונים על מחיר זול, פרקטיקה וזמינות חלקים הם טובים, חשובים ויפים אך הם משניים ולא מהווים את סיבת הרכישה העיקרית. אינני דואג לרמת הגימור, איכות האופנועים, הפתרונות ההנדסיים וכן הלאה: אני בטוח שבנושא זה הסיניים יישרו קו (ויותר) עם התוצרת היפנית והאירופאית במהרה. אך כדי ליצור עולם דימויים שייגע בפנטזיה של לקוחות אירופאיים ואמריקאיים, ייקח להם עוד זמן רב.
הגודל של האומה הסינית אולי קובע לא מעט ומעניק לה לא מעט רוח גבית בהשתלטות על הכלכלה העולמית אבל – הביצורים של האופנוענות הבינלאומית תחזיק מעט יותר מהשאר, עד שגם היא תיפול בסופו של דבר…
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא, לאחר צפייה בסרטון המצורף (ואז אמור להתברר ההקשר לסרטון).
אבל את זה אמרו בהתחלה גם על תעשיית האופנועים היפנית וכיום היא השולטת בשוק הדו"ג בכל העולם…
מסכים, זה אכן יקרה בסופו של דבר – ולכן אף כתבתי:
"…הביצורים של האופנוענות הבינלאומית תחזיק מעט יותר מהשאר, עד שגם היא תיפול בסופו של דבר…" 😉