הכירו את חן (שם בדוי), הרוכב על אופנוע נבלתי, מלשון "נבלה" – התואר כולל חלודה וחורי רקבון בשלדה, אילתורים זמניים המחוזקים באזיקונים וסרטי דבק, פלסטיקה משופשפת ושבורה לרוב.
חן ואופנועו הם כוכבי סיפורנו היום.
האופנוע, ימאהה WR400 שנת 1998. הוא ראה וסבל רבות בחייו, אבל אצל חן (כאמור, שם בדוי), ההתעללות אותה הוא חווה בתדירות שבועית, מרקיעה לשחקים חדשים.
ביום שבת האחרון נערך מרוץ פתיחת העונה של עמותת השטח הישראלית, וחן היה נהג הרכב שהוביל אותנו למקום האירוע.
במהלך הקפת ההכרות, או בהקפת המרוץ הראשונה – הפרטים לא באמת משנים – נפל האופנוע ומיכל הדלק שלו נוקב בצורה אכזרית למדי: לא "הזעה של דלק" ולא טפטוף עצל, אלא זרם דקיק של דלק שהחל זורם מהמיכל כלפי מטה, על רגלי הרוכב והמנוע החם.
זו לא הפעם הראשונה שמקרה שכזה קורה לבחור. לכן, כשסיים את ההקפה והתכונן לצאת להקפה הבאה, ענה תשובה מפתיעה למכונאי שהעיר לו על הסכנה הגלומה בהמשך הרכיבה עם דלק הזורם על חלקי המנוע הרותחים. למוד ניסיון, השיב לו חן: "אם עד עכשיו האופנוע לא עלה באש, הוא גם לא יישרף בהקפות הבאות. ואם זה באמת יקרה, מגיע לו".
וכך, לאורך 5 הקפות, רכב חן עם מיכל הדלק הנוטף, כשחברים נוסעים לתחנת דלק קרובה ומביאים לו מיכלים מלאים כדי שיערה אותם לתוך המיכל בהפסקות שבין הקפה להקפה.
במשך 3 שעות, תודלק אופנוע ב…. תחזיקו חזק….זה בהחלט מוגזם…
25 ליטרים של דלק איכותי!
חלקם מצאו דרכם למנוע לשריפה "טבעית", אך הרוב מצא דרכו אל אדמת גבעת המורה.
חכו, ומצעד האיוולת לא תם בכך.
בהקפה האחרונה, שבק האופנוע חיים, בנקודה הרחוקה ביותר במסלול. מן הסתם, מחוסר דלק בקרבורטור…
מתוך מחשבה שהוא הולך לבלות את הלילה בשטח (!), החליט חן לתור אחר אוכל שאולי אימא טבע יכולה לספק לו. לא שהצלחנו להבין מדוע הוא חשב כך – הרי הגענו יחד עימו ברכב, ונחפש אחריו כדי שיחזרנו הביתה…
מייד החל הבחור ליידות אבנים על ארנבות סלע, כדי לצוד אותם למאכל. לאחר שפגע באחת מהן (!) והצליח להרוג אותה (!!), נזכר הרוכב ההזוי כי אין לו בעצם דרך להצית אש על מנת לצלות את הארנבת המסכנה. כשהגיע אליו רכב החילוץ, שקל הבחור ברצינות לקחת את גופת הארנבת עימו על מנת לאכול אותה בבית (!!!), אך מתוך חשש שהיא תסריח ברכב עד ההגעה הביתה ואנו נכעס עליו, הוא ירד מהנושא..
הביתה הגענו רק ב-22:00…
לפעמים המציאות מוזרה יותר מהדימיון.
חן (שם בדוי, כן?) – אוהבים אותך למרות השריטה העמוקה.
אח שלי, אתה מוזר… 🙄