“לא עיתונאי”

אחרי יותר משבוע של שתיקה, אני כמעט מחוייב על ידי הסביבה הקרובה אליי להתייחס לראיון "טוטאלי" של פול גז עם גיא בן ברק, העורך היוצא של מגזין מוטו."שלח לי SMS כשאתה מעלה את הטור שלך בעניין"… "תעדכן בדף שלך בפייסבוק כשאתה כותב בבלוג על גב"ב"…"בטח תתרסק על הבן אדם אחרי הראיון הזה"… ועוד כהנה וכהנה הוראות מהגולשים ומהחברים שלקחו על עצמם את תפקיד העורך של הבלוג…

אז לא. בהחלט לא תמצאו כאן נקודת מבט שונה על הראיון, בטח לא משהו שלא קראתם כבר בפורומים או בטוקבקים של הראיון המאיימים לשבור את שיא הטקבוקים של פול גז

בואו נבהיר כבר עכשיו: כל המידע הכתוב בראיון כבר היה ידוע לי מראש. שום דבר לא חודש בעקבות קריאת הראיון והלסת לא נפלה בשל גילויים מרעישים. זה לא שאני חבר של גב"ב או שיש לי מקורות מיוחדים משלי, וזו לא ההזדמנות להתרברב ולהשוויץ בקשרים בתוך הענף. ממש לא. כפי שניתן להבין מהכתוב בראיון, הבחור תמיד אמר מה שיש לו בראש/בלב. מעולם לא עשה חשבון לאדם. בעצם, חוץ מלכתוב את הדברים עצמם בעיתון עליו היה אחראי, הוא סיפר זאת לכולם. לכל מי שרצה לשמוע וגם למי שלא…

הוא לא חסך מאיש את דעתו על מהלכים שונים בענף, על יבואנים, על דמויות מוכרות  בענף או על המתחרים שלו. בהתחלה "נפלו לו לפה" מגהמוטו, אח"כ עמיר שבתאי ו-2X2/בייקס ובסוף פול גז. ואל תאמינו לו כשהוא מצייר דיעה פייסנית כלפי פול גז. במו פיו תקף את האתר הצעיר בכל הזדמנות ומול כל גוף בתחום. הכל היה ידוע לי קודם לראיון ממגוון מקורות: מחברים משותפים, מקולגות בתוך הענף ובתוך מוטו ואחרי שהתחלתי לעבוד ב-KTM, גם שמעתי את הדברים ישירות ממנו באחד על אחד.

אבל למרות הכל, הופתעתי לקרוא את הדברים בפול גז. הופתעתי לקרוא זאת שחור על גבי לבן. לקרוא את הדברים בפורמט ציבורי, בערוץ שחשוף לכולם. מוזר היה לקרוא דברים מביכים כל כך, גם אם ידועים מראש. כל הענף ידע ושתק מפחד כוחו של מוטו ולאור הדברים שהמגזין ביצע מול עופר אבניר. אף אחד לא רצה ליפול לציפורניים שלו ומתוך אחוות הענף, אף אחד לא דיבר. מה גם, שלא היה ערוץ שייתן פתחון פה לדברים. מוטו מן הסתם היה סגור בפני מי שהיתה ביקורת בפיו כלפי המגזין, פול גז לא רצו לעסוק בעניין מאחר ופוליטיקה של פנים הענף הדו גלגלי לא עניינה אותם – וכך, מלבד הפורומים, לא נשארה שום דרך לתקשר את הטירוף הידוע לכולם, החוצה.

במוטו אגב, מבינים שגב"ב ניצל את הבמה של פול גז כדי לתקוף אותם ולהעכיר את מצבם. סוג של נקמה אם תרצו. מהדברים שאני שומע מתוך מסדרונות מוטו, על אף שלא נאמרו במפורש, אני מבין בעצם שגיא הועזב ממוטו שלא על פי רצונו. כנראה שהראיון בפול גז הוא הדרך לנקום, ולו במעט, במי ששלח אותו הביתה. ולא – אני לא קונה את הסיפור על הרצון לחזור למוזיקה ולתיפוף ואת התירוצים על הסכנה שברכיבה על אופנועי כביש, כסיבה היחידה לעזיבת הג'וב. לאור הדברים האלו, אני מבין שעצם קיום הראיון וההסכמה להתראיין אצל פול גז, היריבים האלמותיים, הינו מהלך אינטרסנטי נטו של גב"ב. יש דברים שצריכים כנראה לקרוא בין השורות ולחשוב עליהם גם בפרספקטיבה הזו.

לאחר כל שאמר בראיון, ולאחר שהכל סודר מול עיני במילים מודפסות, אני רק מבין יותר את המהלך שביצע ערן טננבאום, מחליפו של גיא בן ברק, בתוך מערכת המגזין. שינוי עיצובי, שינוי טקסטואלי ושינוי בהתייחסות לכתוב. כבר בגיליון הראשון שערך טננבאום שמתי לב למידה גדולה יותר של אחריות שמגלה העורך החדש כלפי הטקסטים המפורסמים תחת שמו. "ניקוי האורוות" שביצע בקרב כוח האדם שכותב עבור המגזין עוד יצטרך להוכיח את עצמו בעתיד, אך לדעתי – חלק מהאנשים שהלכו והיו מזוהים עם הגישה של גב"ב, היו גם הם צריכים ללכת מזמן. (עוד בעניין: "עורך חדש, רכש חדש".

השלב הבא אצל העורך החדש? כנראה להוציא רוכבי קבוצות ורוכבי יבואנים מרשימת בוחני האופנועים. וכן, גם לחשוב שוב לפני ששולחים אותם להשתתף ולסקר השקות בחו"ל של המותג אותו הם מייצגים ולכתוב אח"כ ביקורת במוטו על האופנועים שנסקרו בהשקה… לא יכול להיות שהחדשים במוטו לא רואים כמה שזה עקום. המלצתי האישית: תעצור את זה טננבאום לפני שאתה נגרר למלכודת שגב"ב נפל אליה. אתה שואף, כך נראה, דווקא כן לחשוב במונחים עיתונאיים. אתה לא רוצה להיות במקום בו הרשת מבקרת מהלך שכזה… כך לפחות אני חושב ומאמין.

לסיכום כל הטקסט כולו: טוב שהלך הגב"ב. חבל שלא מוקדם יותר.

לזכר הימים ההם: הלוגו שהופיע בדף הכניסה של האתר שהחל לפני 7 שנים את המהלך שמתואר בראיון…מגניב

מודעות פרסומת