תערוכת האופנועים EICMA 2016: אבולוציה טיבעית

קל לסכם את תערוכת האופנועים מילאנו בהיבט של סקירה ארוכה ומתישה על הדגמים שהוצגו בה כחדשים או כמעודכנים. קשה יותר לראות את התמונה הכללית והחשובה יותר

מי שלא היה נוכח פיזית בתערוכת EICMA 2016, ועל אחת כמה וכמה – לא היה בתערוכות העבר, לא יראה את האבולוציה. זו שסיננה בשנים האחרונות החוצה את הסרח העודף, את אלו שהיו איטיים מדי מכדי להבחין בשינויים בזמן ולהסתגל אליהם.

הכלכלה העולמית, "אימא טבע" של תחום המסחר והתעשייה, הייתה קשה ונוקשה. היא סיננה בתהליך של ברירה טבעית את החלשים, את הבלתי מתחדשים, את אלו שלא היו ערים למצב המשתנה. אמא כלכלה האכזרית הותירה על פני האדמה אחרי השיטפון של 2009, את החזקים בלבד. "הישרדות המתאימים" קרא לזה צ'ארלס דארווין בזמנו. מי שלא מתאים עצמו למצב הקיים, פשוט לא שורד.

תערוכת האופנועים במילאנו – היסטוריה של השנים האחרונות

השיא היה ב-2007. מציגי התערוכה מילאו לא פחות מ-6 מבנים אדירי ממדים במרכז התערוכות Fierra Milano. מבנה אחד שלם הוקדש כולו לתוצרת של מפעלים יצרניים קטנים מהמזרח הרחוק, רובם מסין. לא רק אופנועים הוצגו שם, אלא גם מאות רבות של סוגי חלפים, אביזרים ותוספות משלימות לאופנועים, לציוד רכיבה ומגן וכן הלאה. ביתני התצוגה של היצרניות הגדולות, הציגו מגוון רחב של דגמים. העיקרון היה להראות את הגודל, העוצמה ובעיקר את הכמות. על האיכות, ועל רלוונטיות, ניתן דגש מועט יותר.

ב-2008, התחילה ההרגשה בקרב המבקרים בתערוכה, שמשהו קורה. משבר הסאב פריים האמריקאי שפרץ שנה קודם לכן, היכה כבר גלים בעולם, והורגש גם באולמות התצוגה בתערוכה. אבל דבר לא השתווה ל"בום" שהגיע בשנה לאחר מכן.

תקופת הקרח

נקודת המשבר, הקטסטרופה אם תרצו, הייתה בתערוכת 2009 (העצובה מכולן). כשגל המיתון שתקע את הכלכלה העולמית, פגע גם בתחום הדו גלגלי. שתיים מהענקיות היפניות – הונדה וימאהה כלל לא הציגו. רוב הדגמים אצל החברות האחרות נשארו כמעט ללא שינוי. חלקם אפילו לא קיבלו עדכון של צביעה לרגל שנת הדגם הבאה. יצרניות גדולות ומכובדות שכרו שטחי תצוגה קטנים יותר, והסתמכו בעיקר על כח האדם של הנציג המקומי באיטליה כדי להריץ את הביתן בימי התערוכה. יצרנים קטנים של חלפים, אביזרים ולבוש – פשוט לא יכלו לעמוד בעלויות ולא הגיעו להשתתף בתערוכה הנחשבת לחשובה ולגדולה בעולם בתחום שלנו.

תקופת הקרח שנכפתה על התחום שלנו, שתערוכת 2009 הייתה רק הסממן העגום שלה, הסתיימה סוף סוף השנה בתערוכת 2016. אומנם מקובל לראות את סוף משבר המיתון ב-2012, אבל יצרניות לא מתאוששות כ"כ מהר, לכן תערוכת 2016 היא היא נקודת המפנה.

תערוכת האופנועים החדה והמדויקת

התערוכה השנה הייתה קטנה, אך יעילה. חדה יותר ומדויקת. ללא מטען עודף וללא רעשי רקע מסביב לה. מרכז התערוכות במילאנו פתח השנה דלתות ל-3 מבנים בלבד כדי לאכלס את כל מציגי התערוכה, ולא היה צורך ביותר. מי שהסתובב במשעולים שבין הביתנים, הרגיש שבאמת אין צורך בעוד מציגים ועוד דוכנים. אם בעבר גם 4 ימים לא היו מספיקים לראות את ה-כ-ל, הרי שכעת – יומיים שלמים ומרוכזים, הספיקו גם לחפרנים שבחובבי האופנועים כדי לא לפספס דבר ולבחון היטב כל דגם שהוצג, ומקרוב.

האבולוציה הטבעית שעבר התחום, טחנה עד דק את המטענים המיותרים שהכילו התערוכות הקודמות. היא דרשה מהיצרניות להתייעל, להשתפר ולהתמקד. זה לא אומר שהן איבדו את המעוף, החזון ואת היכולת "להשתגע" כשצריך, אבל זה כן אומר, שהיצרניות מפוקסות היום על מה שהשוק צריך ולאן השוק צריך להגיע.

לסיכום

האווירה בתערוכת האופנועים במילאנו השנה, גם אצל המציגים, הייתה טובה ומחויכת השנה. נתוני המכירות של כל השווקים האירופאים בשנה האחרונה היו יציבים למדי, ונראה שבינתיים לפחות, ההאטה הכלכלית שנכפתה על כולם, נשארה מאחור. כל עוד תשמרנה היצרניות מכניסה לבועה נוספת, שהתפוצצותה לפני כ-7 שנים כיסחה היטב את הענף, הרי שהמגמה החיובית שהוצגה ב-EICMA 2016, רק תמשיך לעוד שנים נוספות.

אפשר לראות את המיקוד המדובר גם באיזון הנכון שבין הדגמים שהוצגו: מצד אחד, הרבה אופנועים "נכונים" ליצרניות מבחינה כלכלית, גם אם אינם מרגשים את נפשו של כל אופנוען: אופנועי אדוונצ'ר בנפח 250-300 סמ"ק (הונדה, BMW, סוזוקי, קאוואסקי ו-AJP), אופנועי רטרו מודרניים בהתאם לאופנה השלטת ואופנועי נייקד חדשים, ממוקדי תקציב, במגוון נפחים, בהתאם לדרישות השווקים. מצד שני, אנו רואים הצגה מחודשת של אופנועי ספורט קיצוניים, עתירי ביצועים, מהסוג שלא צפוי להמכר בכמויות גדולות. דגמים אקזוטיים שתפקידם בעיקר להעיד על היכולת הטכנולוגית של היצרנית, ולהטיל מאורם המסנוור ומזוהרם הרב, על הדגמים היותר משעממים ויותר שפויים. זאת, לאחר שנים של קפיאה על השמרים בקטגורית אופנועי הספורט. נראה שהאיזון הפעם בין 2 הצדדים, נכון יותר בעבור רוב היצרניות.

בנימה אישית

ובנימה אישית אני חייב לסכם את התערוכה על ידי חזרה וציטוט של דברים שכתבתי בנובמבר 2008, בסוף התערוכה באותה שנה. הדברים היו תקפים אז, וממשיכים כך גם היום:

"...ביקור בתערוכה בסדר גודל שכזה, הוא בגדר חובה של לפחות פעם אחת בחיים, בעבור כל אופנוען המתעניין בקורה בעולם הדו גלגלי הבינלאומי. הזדמנות בה נפגשים עם ליין הדגמים השלם של חברות שאינן מיובאות ארצה, לצד אופנועי המרוץ האמיתיים של הכוכבים השונים, וכן ההבנה כי העולם "שם בחוץ" הוא כה גדול ועשיר בתחום הדו גלגלי, בטח ובטח לעומת ההיצע אצלנו, כל אלו מחייבים כל רוכב וכל חובב דו גלגלי, לבקר בתערוכה שכזו."

נתראה בשנה הבאה!