זו הפעם השנייה שאני מבקר בתערוכת האופנועים במילאנו (תמונות מהפעם הקודמת, כאן). ההתרגשות שבחווייה הייתה מועטה הפעם ממספר סיבות, שאת חלקן ציינתי בראיון שערכו עימי פול גז בתערוכה – החל מ05:25 בסרטון.
אין ספק שהייתי יותר אדיש לחידושים השונים בהם נתקלתי בביתני התערוכה, גם בשל העובדה שבאמת לא היו הרבה חידושים ודגמים חדשים וגם בגלל שרוב התצוגות היו זהות לשנה שעברה. ימאהה, סוזוקי, דוקאטי, KTM, קאג'יבה, MV אגוסטה ועוד – כולן נמצאו באותו מקום בדיוק כמו בשנה שעברה ובד"כ גם עם אותו הביתן ואתם הכלים.
נכון, נהניתי פחות מבעבר. עם זאת, אני באמת ובתמים חושב שביקור בתערוכה בסדר גודל שכזה, היא בגדר חובה של לפחות פעם אחת בחיים, בעבור כל אופנוען המתעניין בקורה בעולם הדו גלגלי הבינלאומי. הזדמנות בה נפגשים עם ליין הדגמים השלם של חברות שאינן מיובאות ארצה, לצד אופנועי המרוץ האמיתיים של הכוכבים השונים, וכן ההבנה כי העולם "שם בחוץ" הוא כה גדול ועשיר בתחום הדו גלגלי, בטח ובטח לעומת ההיצע הדל אצלנו, כל אלו מחייבים כל רוכב וכל חובב דו גלגלי, לבקר בתערוכה שכזו.
הנה תמונות שצילמתי (יותר מ-600!) לאורך 2 ימי התערוכה בהם נכחתי. לחצו כאן.
בתמונה אחת מתוך האוסף: פסל עשוי סעפות פליטה בביתן של אקרופוביץ'.
