רכיבה בשומרון בצל פיגוע טרור – ביום שישי האחרון יצא מועדון האופנועים הישראלי לטיול בהרי השומרון הגבוהים והקרירים. עמוס ברעם, מטייל נצחי, היה שם כחלק מהחבורה שטיילה באזור הקשוח והמסוכן ביטחונית, כשפיגוע טרור נוסף הכה בחיילנו במבוא דותן.
כתב: עמוס ברעם
מקלחת חמה הוציאה את שאריות הקור שדבק בי עת רכבתי וביקרתי בלא מעט פסגות מדהימות וקרות ברחבי השומרון ביום שישי האחרון. קפיצה אל מתחת לפוך הייתה המשך טבעי ליום המדהים שנצרב בכל נים אפשרי בגוף.
כמו בוקס בבטן היה לקרוא את אירועי הפיגוע בשומרון בו נהרגו קצין וחייל ועוד שני חיילים נפצעו קשה. אז נכון שזה לא היה בדיוק במקום בו רכבנו , ולא בדיוק בזמן בו שהינו בחבל ארץ בין היפים במחוזותינו, אבל אינני יכול לעבור על כך לסדר היום. חושבני שאיש מאיתנו, המשתתפים ושאר החברים, לא חש משהו כמוני, במיוחד לאור היום השווה והמהנה שעבר עלינו. ומכאן אני משתתף בצער המשפחות ומאחל החלמה מהירה לפצועים.
טיול רכיבה – אל תדברו פוליטיקה
״אם תלכו לאיבוד, תתקשרו ותדווחו לנו מה המספר על לבנת הבטון הצהובה הקרובה לכם ואנחנו נגיע אליכם בהקדם. אנחנו רוכבים בכבישים שהאותיות על הלבנים הם בעיקר א׳ ב׳ ו-ש׳.״ כך בתוך התדרוך הביטחוני נמסר לנו לפני שיצאנו אל מעבר לקו הירוק.
זה היה חלק מתדריך בטיחות מקיף שהעביר לנו אליקו יושב ראש המועדון לפני שיצאנו. התעקש וטוב שכך. הפעם ארגנו את הטיול שני חברי מועדון שהשקיעו ממרצם ויצא להם תחת היד אירוע מכונן. טרום שיצאנו עדכנו אותנו אודות המסלול, המקומות בהם נהיה והאנשים שתואמו כדי לספר לנו ולהדריך אודות. " בבקשה אל תדברו פוליטיקה" עם המדריכים השונים. התבקשנו וכיבדנו.
האמנם אפשר להימנע?
מדינה צרה
100 אופנוענים ועוד בני זוג זה חתיכת מבצע לוגיסטי לא פשוט להוצאה לפועל. ביום שישי התנועה רגילה ושוצפת וטור אופנועים שכזה, האמור להתנהל כקבוצה , זה מאורע לא פשוט כלל לניהול במיוחד מעבר לקו.
יצאנו מתחנת הדלק ב״שילת״ והפלגנו צפונה לכיוון פדואל, אל "גג הארץ" המתקרא גם ״המרפסת של המדינה״. מזג האוויר מלטף אותנו ב-16 מעלות קרירות , נקיות וחודרות. חצי מדינת ישראל נפרסת אל מתחת ידינו. שמו של המקום מקבל משנה תוקף למראה הנדנה הממוקמת סמוך לפרגולה הענקית. משהו פסטורלי להתנדנד מול מדינת ישראל. 22 ק"מ ממקומנו אל הים בקו אווירי מדגיש את הנגזרות הביטחוניות של רוחב מדינתנו.
רכיבה בשומרון
פארק הצנירים בקדומים הוא התחנה השנייה. הכבישים מפנקים אותנו בנופים ושמיים העוטפים אותנו כבתוך ציור פריחה מדויק, והאדמה מכה בנו כל סיבוב בריחות אחרים. לוחיות הרישוי ברכבים לבנות ולרגע נדמה כאילו אנחנו רוכבים באלפים השווייצרים ולא ברחבי השומרון. הטופוגרפיה ההררית היא שעושה את ההבדל. הכבישים טובים ומפותלים דיים כדי לגרום לחיה שבאופנוע להנעים קולה ולנהום אימת שמתאפשר לתת טיפה בגז. עד הפיתול הבא.
הרכיבה בקבוצה מכתיבה התנהגות, קצב והתנהלות אחרים מאלו להם אתה רגיל כשאתה לבד. הטופוגרפיה ההררית מייצרת נופים, שבמיוחד בתקופה זו של השנה, גורמת לך לנדוד לעברם מהכביש עליו רוכב. בשל המשפט השגור בפי כל ש"האופנוע נוסע לאן שהאופנוען מסתכל" אני משתדל להמשיך ולהישיר מבט אל עבר האספלט. אבל הנופים הציוריים לא נעלמים ומלווים אותי בכל סיבוב. בכל מקום.
אנחנו עושים עצירה קלה ומתכבדים לראשונה בטיול זה במרק משובח ומדהים מעשה ידיו של בנצי להתכבד ובארוחת בוקר קלה מעשה כל אחד ואחת מאיתנו להתפאר. לא שוכח את עוגת התמרים המופלאה של יונה. הפך למשהו טבעי וטעים בטיולים. חלק בלתי נפרד.
מטפסים למעלה
הר ברכה הוא אחד המקומות המרשימים באזור. גם כבישי ההגעה אליו גורמים לך עונג ולו היה אפשר לצלם אותנו בתוך הקסדות הייתם רואים את כל החיוכים מרוחים על פני ובתוך הריפודים. הדבר היחיד שיורד בעוד אנחנו מטפסים מעלה לגובה 940 מטר הוא מד הטמפרטורה באופנוע. איננו זקוקים לו. אנחנו מרגישים אותה, חודרת לתוכנו בינות לבגדים הטרמיים לגופנו.
במצפה יוסף אנחנו שומעים סקירה מקצין ממשל, כשהעיר שכם הענקית משתרעת למרגלותינו. הסקירה מפורטת, מלמדת ומחכימה. כשהוא מדבר על הכלכלה ועל הכנאפה הטובה בעולם המיוצרת בשכם נחמץ לבי ואני מתמלא קנאה. האם אינני יודע עדיין טעמה של כנאפה אמיתית? אוווף.
נוף משכר ומשקר
מצפה שלושת הימים נמצא על הפסגה הגבוהה ביותר (840 מטרים) ברכס הגדעונים והרכיבה אליו דרך הישוב איתמר. האגדה מספרת על ימים מיוחדים בהם ניתן לראות את שלושת הימים – תיכון מלח וכנרת. היום האגדה לא הייתה אבל הרוח הקרה כן. הנוף משכר ומשקר. הבטחתי ללא פוליטיקה אבל אי אפשר להימנע ממנה לחלוטין כשאתה רוכב בתוך הנופים האלו ותוהה.
יאללה נקסט.
הר כביר (בערבית הר בילאל) הוא גוש הררי גדול המתנשא לגובה 792 מטרים.
על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ואלון מורה קיבל את ההבטחה על ארץ ישראל: "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת…" (ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים ו'-ז') העלייה אליו מתוך הישוב אלון מורא וזה בעצם היעד האחרון שלנו.
רכיבה בשומרון – מאתגרת לוגיסטית
אין ספק שהיה זה אחד הטיולים המאתגרים לוגיסטית. מעניין, הצדיק את המאמץ שהושקע. חבל ארץ מהמם. תקופה של פריחה- ראש חודש ניסן, הצבעים הריחות והמראות סביב כאילו מוקמו שם עבורנו. יום שישי מושלם.
תודה ענקית שלוחה לכל העוסקים במלאכה, לאלו שאכפת להם ועושים מעשה, תורמים, מתעקשים ודואגים לנו הרוכבים שלא נתאמץ יתר על המידה. תודה רבה אליקו על מי ומה ואיך. לא ברור מאליו. תודה לשלושת הכתומים האמיצים הדואגים שאיש לא ייעלם מהעדר. תודה רבה לז׳אק (החובש) שעצם היותו משרה עלינו ביטחון ובטיחות. תודה לכל מי שעשה וטרח במרק ירקות שורש משובח ורולדת תמרים מצוינת. ולנו. כולנו.
שניסע בשלום ונחזור בשלום.
עוד טקסטים של עמוס ברעם, כאן
ובאותו נושא:
יש ימים שבהם כואב לכבות את מנוע האופנוע – סיפורו של ירושלמי
פעם חיינו באמת – על הקשר בין אופנועים לאדם הקדמון
בשביל אופנוען, כל רכיבה היא חג החירות
להיות אופנוען זו מחלה שכיף להיות חולה בה, והיא לכל החיים
תודה רבה על העריכה המדויקת ותוספת ראשי הפרקים. תוספת ראויה.
בפעם הבאה לאלון מורה , וטבילה בבריכה "מעיין כפיר"..דרך ונופים מטורפים.