דבר יו"ר הליגה להגנת הארגז (לאופנוע)

טור "הארגז לאופנוע" גרם להם להלם. אח"כ הגיע הזעזוע. ולבסוף הם קינחו בהעלבות בריאה והעלאת האשמות ותירוצי נגד. וכשקולות הרשת החברתית התגברו, והשימוש במניפסט "את וגם אני בתוך ארגז" הפך לתגובה סטנדרטית לכל תמונת אופנוע מאורגז, הם התארגנו ומינו לעצמם יו"ר להנהגת  "הליגה להגנת ארגז האופנוע".

מאחר והכרובלוג הוא אתר ליברלי, פלורליסטי ודוגל בשוויון זכויות, קיבלה הליגה במה להשמעת טענותיה. גם לעובדה שאיימו לפנצ'ר לי את האופנוע הפרטי אם לא אפרסם את התוכן הבא, היה משקל להחלטה בנושא.

כתב: רן שושני

האם אופנוען אמתי צריך להיות מודאג אם האופנוע שלו נראה "סקסי"?

בואו נבחן לרגע את האמירה של הכרוב כנגד הארגז באופנוע יותר לעמוק, האם באמת מטרת האופנוע לגרום לרוכב לתוספת תדמית?

רוב הבנות, בקטע לא שוביניסטי לחלוטין, מעבירות את עצמן מקצה שיפורים כואב ויקר רק בכדי להראות קצת יותר סקסיות. זה מקובל ולגיטימי בכל העולם החל מניו-יורק ועד לג'ונגלים באפריקה. צורת המראה הסקסי משתנה בהתאם לגאוגרפיה אבל העיקרון נשמר.

אבל האם אופנוע אמור להראות סקסי, או רק בעליו?

נניח ואתה יוצא לדייט ראשון עם נסיכת חלומותיך על אופנוע סקסי. חודש יולי, מרכז ת"א, אתה מגיע עם מעיל הקיץ החדש, קסדת השוברט היקרה, זוג ככפות קיץ רוויט.

השרשרת לאופנוע עימה נעלת את הבייבי השאירה כתם לכלוך על החולצה המכופתרת, כי סחבת אותה על הכתף עד לחניה. וויתרת על מגני הברכיים, כי לא היה איפה לשים אותם. מקסימום נחליף ברך. ואתה מזיע, (ת"א רבותיי. תמיד מזיעים בת"א).

הגברת מגיעה במיני קצרצר וגופיה צבעונית שקטנה במידה. מריחה כמו שדה פרחים עם תיק קטן לדברים אישיים.

עכשיו אתה רוצה לחבק אותה לשלום אבל: אתה מזיע אש. ביד ימין קסדה בתוכה כפפות שאתה מפחד לאבד המעיל פתוח ברישול להסתיר את הכתם ו…יש לך אופנוע סקסי, אבל אין עליו ארגז.

מוותר על החיבוק, זורק לה "הייי" כזה, בקול בס. שלא תשמע את ההתרגשות.

מקבלת שריטה

רוצים לשבת. אתה מחפש שולחן לשלוש: כיסא לציוד ועוד שניים לכם. אבל אין שולחנות של שלוש. או של שניים או של ארבע.

המלצרית מעקמת את האף, אתה מזיע עוד קצת ולוקח שולחן לשניים. דוחף את הקסדה מתחת לכיסא – הקסדה מקבלת שריטה ואתה לא יכול לזוז. המעיל נופל בפעם החמישית ממסעד הכיסא, היישר לתוך שלולית האוכל שהמלצרית שפכה.

יוצאים לראות סרט: אתה מחבק את הקסדה, בודק שהכפפות בפנים, המעיל על הכתף. הגברת קצת חסרת סבלנות. אתה מתפלל שיהיה מקום בכיסא לידך בשביל הציוד. מרפי עובד שעות נוספות ומתיישב לידך בחור שמנמן שאוכל פופקורן. חלק מהם נופלים לתוך הקסדה.

יוצאים מהסרט. אתה מושך עלייך את הציוד. יד כואבת ואתה לא מרוכז.

"אלי או אליך?"
"עזוב, באתי עם חברה והיא תכף תאסוף אותי יש לי בחינה מחר…"
"היה נחמד"
"כן"
"תתקשרי"
"בטטטטח"
"ביייי"

אתה חוזר לאופנוע. מגלה שאיבדת כפפה. רץ חזרה לאורך כל המסלול, לא מוצא! חוזר הביתה עם כפפה אחת.

מאונן, הולך לישון. סקסי.

(האפשרות השנייה הייתה להגיע לדייט עם הרכב. אבל אז האופנוע הסקסי נעול תחת כיסוי בבית.)

אפשר גם אחרת

אופנוען אמיתי מתגלח עם לדרמן ויש לו גריז מתחת לציפורניים.

לפגישה ראשונה הוא מגיע עם חולצת מועדון האופנועים השחורה שמסתירה כתמים. הציוד? על האופנוע שחונה באדום לבן על המדרכה בכניסה לפאב. אופנוען אמיתי שוטף פנים
בשירותים ומנגב עם הבנדנה. סקסי.

המלצרית לוקחת אותם לשולחן הקבוע. הוא מחבק את המלצרית ונותן טיפ.

אחרי שעתיים חוזרים לאופנוע. הוא מוציא מהארגז קסדה נוספת ורוכבים אליו לבית.

מתפשטים.

דפיקה בדלת: המלצרית סיימה סוף סוף את המשמרת. מתפשטת מהר. שלישיה.

כמה כיף שיש ארגז לאופנוע!

• מוגש מטעם הליגה להגנת הארגז (לאופנוע).

🙂

הרשמה לדף הפייסבוק של הכRובלוג

עקבו אחר האינסטגרם של הכRובלוג

הרשמה לערוץ היו טיוב של הכRובלוג

הכרובלוג – מעכשיו עם ערוץ עדכונים בטלגרם