רוכבי אופנועים לתמיכה בתושבים? אופנוען לא צריך סיבה לרכוב. כל שהוא צריך זה תאריך, מקום ושעה. עמוס ברעם על מסע אופנועים לתמיכה בתושבי העוטף שהכניס לו אגרוף בבטן.
כתב: עמוס ברעם
וואלה קשה.
זה לא החום שתפס אותנו מוכנים, כאילו יש לנו מה לעשות נגדו. זה לא המרחק. "חוטף" עזה – כך ביקש לקרוא לזה ברוך (רבש"צ) נמצאת אך מעבר לפינה. זה לא עוד הרבה דברים וזה בטח לא טיול. את האתרים והמקומות בהם היינו, חרשנו כבר בעבר מכל כיוון. אז מה זה בכל זאת? כאן אני מזדהה עם דבריו של אליקו יו"ר מועדון האופנועים, ב-"חץ השחור" אודות ממלכתיות המועדון.כל אחד מאיתנו ייקח את האירוע לאן שהוא מרגיש.
כותרות העיתונים זעקו מסע הזדהות עם תושבי עוטף עזה ומול הממלכתיות, אני חוזר עם מעין בוקס בבטן. האם התושבים הנפלאים שם, באמת רוצים, מעוניינים, צריכים, שמישהו יזדהה איתם? אנסה ללכת בין הטיפות ולספר לכם מה עשינו אור ליום שישי , דרך העיניים והתחושות שלי.
רוכבי אופנועים לתמיכה בתושבים
אופנוען לא צריך סיבה לרכוב. כל שהוא צריך זה תאריך, מקום ושעה. תוסיפו לזה שמסע הרכיבה שתוכנן מזה זמן רב, דיבר על העוטף החוטף, לכיוון החור הזה – עזה. כך מספר לנו יוסי ווהב. ותוסיפו שהאירוע פתוח לכלל החברים ואין מגבלות, לא צריך יותר מזה.
כשירדתי לאיילון דרום בואכה יבנה, היו סביבי כ-10 אופנועים. אז הבנתי את גודל האירוע. 150 אופנועים לפחות מילאו את חצר תחנת הדלק "עד הלום" – מקום כל כך מדויק לתחילת המסע. תוסיפו עוד קצת בני\בנות זוג והנה אנחנו כ-200 חברים שועטים באיטיות ראויה לכיוון.
08:30 יציאה. יד מרדכי דרומה ומתחילים מיד להרגיש כי אתה נכנס לחבל ארץ אחר. הנופים, הריחות, השמיים והאנשים. הכול אחר. תפסנו היום יום חם למדי בחודש אוגוסט הידוע לשמצה, אז אתם מבינים את ההרגשה בכל פעם שנעצרנו. טור כזה של אופנועים זה אירוע מטורף שאי אפשר להתעלם ממנו. קילומטרים של אופנועים מושכים תשומת לב והטור הבלתי נגמר שם פעמיו לכיוון התצפית הראשונה במסע.
תחת שמש קופחת
ליד אור הנר, מצפור על שם אסף סיבוני שנהרג באסון המסוקים מעל שאר ישוב, שם נפגשנו עם חברינו הדרומיים, שהפעם עשו דרך קצרה מביתם. יוסי המדהים הפליא בתיאור המקום מול העיר עזה, וטרח והסביר לנו הכל מכל מכל, תחת השמש הקופחת. זה לא הפריע לו ואנחנו, קצת הזענו ונהנינו.
כשאתה כבר שם, מול העוטף, המרחקים מתקצרים. אנדרטת "החץ השחור" נמלאה חיש קל וזכינו לשמוע עדכון מצב מסמח"ט הגזרה, שטרח והסביר לנו בדיוק ובפרוטרוט את אשר אנו שומעים מדי סוף שבוע בחדשות אודות הגדר. למשמע הדברים נמלאנו המון שאלות והערות אולם ממלכתיות מחד, ולוח זמנים צפוף של הסמח"ט מאיד,ך קטעו את המהלך בעוד באיבו. וטוב שכך. כל אחד לוקח את הדברים, מולו, למקומות אחרים ולא המקום כאן לפתח אותם.
כל אחד זכה לקחת חלק בתמיכה
ב"אנדרטת הפלדה" המופלאה זכינו לשמוע דברים נרגשים, אמיצים ומעודדים, מברוך הרבש"צ. החיים כאן הוא אומר, לא פשוטים כלל ועיקר. אבל לא רק שאנשים אינם עוזבים, אלא לא מעט מצטרפים לכל יישובי העוטף. הקהילה חזקה, שיתוף הפעולה בין כל הגופים מדהים ונרקמים יחסים מיוחדים, תחת המעטה של האיום הביטחוני, שלא עוזב לרגע.
הנחיל שם פעמיו לכרם שלום, שם הכינו עבורנו את חדר האוכל עם שתיה קרה וקפה, ובחצר, מבעוד מועד , מזנונים ניידים עם מיטב המאכלים האפשריים. כל אחד מאתנו, זכה באמצעות קניית מזון כזה או אחר, להשתתף במאמץ, ולהרגיש חלק. כמחווה הפרחנו בלונים שכמובן עפו להם בניחותא לכיוון ההפוך ממה שתוכנו מראש, אבל, כמו הרבה דברים שם באזור, הכול הפוך.
והלוואי שלא יהיו עוד כאלו
אישית, אני באמת לא יודע איך לקרוא להירתמות הזו של חברי המועדון. אבל ברור שהמסע\טיול הזה הוא הקצה שבקצה. המפגש הבלתי אמצעי עם תושבי המקום ולא רק מעל גלי האתר, חשוב להם כמו גם לנו. ת'כלס, כמעט כולנו, שופטים את המתרחש כאן, באמצעות המדיה, ולעיתים מתבלבלת עלינו דעתנו. חושבני שסיור שכזה קצת, על קצה המזלג, עושה טיפה סדר. הפרמטרים השונים אותם אנחנו שופטים את החדשות מתחילים לקבל צורה, מרחק וזמן, וגורמים להסתכל, לבחון ולהרגיש טיפה אחרת.
כולי תקווה כי הצורך באירועים מעין אלו ייפסק. שיהיה שקט באזור המופלא הזה. שאנשים יזכו לחיים טובים יותר, לגדל ולגדול לצד משפחותיהם ברווחה, ושאנחנו נזכה להמון טיולים באזור ולא מסעות הזדהות כתוצאה מחידלון כזה או אחר.
אני כן רוצה להודות לכל מי שנטל חלק בארגון ובתיאום ולאחר לנו ולכולנו, נסיעות טובות ומהנות ושנה טובה ומתוקה.
עד העונג הבא.
סרטון שהעלה לפייסבוק משה טל:
עוד טורים וסיקורים של עמוס ברעם:
טיול רכיבה בשומרון: מתוח, מרתק ומהפנט