בהתאם למסורת בת 16 השנים, יצאנו ב-10.9.18 לרכיבת ערב ראש השנה, מייד לאחר הארוחה החגיגית, כדי לראות את הזריחה של השנה החדשה מעל פסגה המשקיפה מזרחה. כרגיל, מדובר על רכיבת לילה עם אפקט מדהים על המשתתפים בה.
אומנם המסורת המקורית עוסקת בעיקר ברכיבה למצדה, אך מאז היא התפתחה למס' כיוונים שונים ויעדים שונים, רק שהרעיון נשאר זהה. גם הפעם, כמו בשנתיים הקודמות, הצטרפתי לקבוצת ה-"רכיבה בהתפתעה" (רכיבת 2016 ורכיבת 2017).
מדובר על רעיון והפקה של דניאל "מיצו" פטרי. הקונספט העיקרי והמוביל הוא שהיעד שנבחר נמסר למשתתפים רק במקום המפגש הלילי לפני היציאה. על נקודת המפגש יודעים רק החברים בקבוצת וואטסאפ שדניאל מכניס באופן אישי כדי לחלוק עם המשתתפים הצפויים את המידע. הודעת שאתה לא יכול להגיע? בום. אתה בחוץ.
הפעם רכבנו אל נקודה שדי קרובה לזו שרכבנו אליה ב-2016. אז זה היה הר מירון, הפעם היה זה הר הארי שליד בית ג'אן.
כרגיל וכחלק מההכנות, מודפסות מראש ונמכרות למשתתפים חולצות המתעדות את המאורע, רוכבים מתנדבים (שוב, דרך הוואטסאפ) לתפקד כמרשלים ואחרים כמאבטחים (בעלי נשק) או כחובשים (בעלי הידע והניסיון). בדומה לשנים עברו, גם הפעם התבקשו הרוכבים להביא עימם כיבוד וערכות קפה. המסלול עצמו היה מפותל בעיקר בחלקו הצפוני והרכיבה כולה הייתה מהירה יחסית ודי זורמת. האווירה עצמה הייתה מעולה.
כמו בפעמים הקודמות, גם ברכיבה הזו נהניתי מאוד מכל רגע. החל מרגע היציאה בלילה ועד החנייה בבוקר תחת הבית. גם האופנוע הנבחר, ששימש אותי בשנה שעברה נעם לי מאוד: סוזוקי וי-סטרום DL650 החדש. כיף!
ניפגש בפעם הבאה! ובינתיים, סרטון למזכרת:
השאר תגובה