חמישים שנה לאיזי ריידר – ״אדם בעקבות גורלו״

הסרט בעל השם העברי ומעורר ההשראה "אדם בעקבות גורלו", יחגוג ביולי הקרוב, חמישים שנים להקרנתו הראשונה. קצת על מאחורי הקלעים של אחד מסרטי האופנוענות המפורסמים ביותר, וכמובן – קישור לסרט כולו.

כתב: עדן אוריון

שנת 1969, היתה שנה עמוסת אירועים:

• גולדה מאיר הפכה להיות האשה הראשונה (והאחרונה עד כה) בתפקיד ראש ממשלת ישראל.
• יאסר ערפאת נבחר לעמוד בראש הארגון לשחרור פלשתין הידוע יותר בכינויו אש"ף.
• קולונול מועמר קדאפי משתלט על לוב.
• ניל ארמסטרונג הציב לראשונה כף רגל של אדמת על אדמת הירח
• מערכת התקשורת בין מחשבים שהפכה מאוחר יותר לאינטרנט נולדה
  *ההפגנות נגד מלחמת וייטנאם מתחזקות וסוחפות מיליוני מפגינים
• פסטיבל וודסטוק מתקיים – עם כ-400,000 משתתפים.

ו… ב-14 ביולי 1969, שבוע לפני הנחיתה ההיסטורית על הירח, יוצא אל האקרנים סרט דל-תקציב בשם Easy Rider.

אדם בעקבות גורלו

הסרט Easy Rider שזכה, באופן די ייחודי, לשם העברי הטוב מהמקור ״אדם בעקבות גורלו״ נחשב לפורץ דרך בקולנוע האמריקני כמעט בכל המובנים. כאמור, מדובר בסרט דל תקציב 360,000 דולר שגרף רווחים שנעים, תלוי איך מעריכים, בין 40 ל-60 מיליון דולר!
הסרט מציב מראה בפני החברה האמריקאית והדמות הנשקפת בה אינה נאה בחלק ניכר מהסרט.

הצגת שאלות ללא תשובות

עלילת הסרט מספרת על שני חברים, היוצאים למסע מקליפורניה לכוון ניו-אורלינס כשהם רכובים על שני אופנועי הארלי-דייוידסון עטורי כרום וניקל, במטרה להגיע לפסטיבל מארדי-גרה המתרחש בניו-אורלינס ומשם להמשיך לכוון פלורידה.
זהו סרט שעוסק מעבר לעלילה הפשטנית הזו, בחיפוש עצמי, ובהצגת שאלות, ללא תשובות, על מגוון פניה של החברה האמריקאית.
הסרט בודק את משמעות החופש, מהי חירות ובאילו תנאים, אם בכלל, היא מתקיימת.

טרי סאות׳רן שכתב את התסריט יחד עם פיטר פונדה ודניס הופר, מספר על תהליך כתיבת התסריט לסרט ההיסטורי הזה:
״דניס (הופר) ופיטר (פונדה) הגיעו אלי עם רעיון. פיטר היה חתום על חוזה עם חברת A.I.P. ליצירת שלושה סרטי ״אופנועים״. שנים מהם כבר הוסרטו, והוא היה חייב להם את האחרון. דניס הציע ליצור משהו שונה: דניס יביים וישחק, פיטר יפיק וישחק ואני (טרי סאות׳רן) אכתוב.
אז ישבנו בדירה שלי ברחוב 36 בניו-יורק, עישנו לא מעט וכתבנו את כל התסריט במעין מרתון".

מחויבות לסרט אופנוענים

הרעיון הראשוני היה על שני בחורים צעירים שנמאס להם מהמערכת. הם רוצים לעשות את ״המכה״ הגדולה, ולהשתמש בכסף כדי לקנות סירה בקי-ווסט ולהפליג אתה אל תוך השקיעה.

היתה לנו קלדנית קשישה שהאמינה בכל לבה בהגעתם ובנוכחותם של חוצנים מנוגה, ו״שהם נמצאים בכל מקום״. היא דיברה על כך ללא הפסקה. התחלתי להקליט אותה ואחר כך תמללנו את ההקלטות. הטקסט של של ג'ק ניקולסון בסרט מבוסס על ההקלטות הללו.

מרתון אדם בעקבות גורלו

במהלך מרתון הכתיבה והסמים, התסריט עבר לא מעט שינויים. התחלנו בכך שהם אינם אופנוענים, אלא צמד של נהגי מכוניות נועזים המונעים על ידי שורה של יזמים חסרי מצפון ברחבי ארה"ב עד שבסוף, מרוב גועל, נמאס להם והם פורשים.

יום אחד, ענני העשן התבהרו מעט ונזכרנו שהמחויבות של פיטר היתה לעשות סרט אופנועים, אז התחילה הטרנספורמציה ששילבה ממד אמנותי של כתב אישום נגד החברה האמריקנית. את שנאתה וחוסר הסבלנות שלה למשהו שונה ממה.

הסצינה שסיימה – צולמה ראשונה

סיפור המסע של השניים, וואייט-קפטן אמריקה (פיטר פונדה) ובילי (דניס הופר), מתחיל בקליפורניה כשמטרתם היא להגיע לפסטיבל מארדי-גרה המתקיים פעם בשנה בניו-אורלינס.
פיטר פונדה, טעה במועד הפסטיבל האמיתי, בהפרש של חודשיים כשאמר מתי (לדעתו) הפסטיבל מתקיים. בפועל הפסטיבל התקיים מוקדם הרבה יותר, מה שהותיר לתכנון הלוגיסטיקה של ההסרטה זמן קצר ביותר להתארגנות וגם שסצנת ה״כמעט סיום״ של הסרט צולמה ראשונה.

לפני הסרט הזה אף במאי כולל אורסון וולס, לא הצליח לצלם סרט במהלך פסטיבל מארדי-גרה. דניס הופר, בחר לצלם עם מצלמת 16 מ״מ, וצילם את סצנת הפסטיבל ואת סצנת טריפ ה-LSD במשך ארבעה ימים בלבד!
בכלל – כל הסרט צולם בארבע וחצי שבועות! חומר הגלם לפני עריכה כלל כ- 80 שעות צילום.

ג'ק ניקולסון במחיר של שבוע עבודה

ג׳ק ניקולסון ״נכפה״ על הופר ופונדה. הם חשבו בהתחלה על שחקן אחר לתפקיד, והיו בטוחים כי ניקולסון לא מתאים. אבל, השחקן שרצו, ביקש 45,00$, ואילו ניקולסון הוצע להם במשכורת מינימום של 300$ לשבוע. פונדה מתאר זאת כהשקעה הטובה ביותר של 300$ שעשה בחייו.

פיטר פונדה מספר כי לצורך "אדם בעקבות גורלו", נרכשו ארבעה אופנועים ממשטרת לוס-אנג׳לס, ועברו שדרוג וצביעה. האופנוע עליו רכב בסרט, עבר הארכת מזלג קדמי בזווית של 45 מעלות, מה שגרם לשינוי בתנוחת הישיבה שלו על האופנוע – ממש על השלדה שלו. יותר מכך, הרוכב מאחוריו, ג׳ק ניקולסון, דחף את ברכיו אל תוך צלעותיו. הנאה מפוקפקת…

הרסתם לי את הסרט

לאחר חמישה חודשי עריכה אורכו של הסרט עמד על כשלוש שעות. ברט שניידר, שהיה מפיק העל והמממן של הסרט אמר שאין מצב שמישהו ישב לראות סרט אופנועים במשך זמן כזה ויש צורך לקצר. לצורך כך הוציא את דניס הופר לחופשה ומסר את העריכה והקיצוצים לשלושה, ביניהם ג׳ק ניקולסון.

הסרט קוצץ לכשעה וחצי. כשהופר חזר מחופשתו הפטיר: ״הרסתם לי את הסרט״.
בנקודה זו התחיל מאבק אגו וקרדיטים שנמשך עשרות שנים עד למותו של הופר (פונדה התבקש שלא להגיע להלוויה) שהתעקש על כך שכל הסרט מן התסריט דרך המשחק ועד לבימוי הוא פרי יצירתו בלבד!

המוזיקה

אחד הדברים המיוחדים בסרט הוא המוזיקה. גם בתחום זה, הסרט נחשב לפורץ דרך.
בדרך כלל ישנו מלחין שכותב את המוזיקה לתזמורת על פי מהלך העלילה, ואז מקליטים את נגינת התזמורת ומתאימים בעריכה.

בסרט זה כל המוזיקה היא אוסף של שירי התקופה המבוצעים על ידי גדולי כוכבי הרוק והקאנטרי האמריקנים של אותה תקופה. שניידר, שמימן את הסרט סיפר לא פעם שעלות תשלום התמלוגים על השירים, היתה גבוהה יותר מכל תקציב הצילום של הסרט.

Born to be wild

צמד התקליטים (אלבום) של שירי הסרט הגיעו באותה שנה למקום השישי במצעד השנתי של מכירות התקליטים.
בין מבצעי השירים ניתן למצוא את בוב דילן, ״הלהקה״, קרול קינג, ג׳ימי הנדריקס ואמנים אמריקנים פחות מוכרים לאוזן הישראלית, אך שבוודאי משקפים את רוח הזמן בו נוצר הסרט.
שיר הנושא לסרט Born to be wild, המבוצע על ידי סטפנוולף, היווה כנראה בחירה מוצלחת מיוחד ורבם מבין המבקרים גורסים שיש לו חלק לא קטן בהצלחת הסרט.

אם אתם עדין נמנים על אלה שעדיין לא ראו את הסרט, תעשו לעצמכם טובה. הקליקו כאן לצפייה (סגרו את חלונות הפופ-אפ שקופצים. שום דבר בהם לא הכרחי לצפייה)

ובאותו עניין:

האינדיאני המהיר ביותר

רכיבת לילה בכביש שכולו געגוע

בזמן שישנתם, אני הפכתי להיות לרוכב אופנוע

פעם חיינו באמת – על הקשר בין אופנועים לאדם הקדמון