המשטרה טענה: "רוכב הקטנוע לא עצר ברמזור אדום" אבל נכשלה מלהוכיח

רוכב הקטנוע חצה את קו העצירה באור אדום, טענה השוטרת, אך לא הצליחה להוכיח ולהצדיק את הקנס. בית המשפט החליט במפתיע (או שלא?) לזכות את הרוכב. מסקנה: לא לוותר כל כך מהר, בטח אם אתם יודעים שפעלתם נכונה.

בשיתוף LAWGUIDE.CO.IL

עוד לפני שהתחילו כבר היה ברור

כבר בתחילת דבריו ציין השופט בבית משפט השלום לתעבורה בתל אביב יפו, כי ע"פ הראיות שלפניו, בכלל לא ניתן לקבוע בוודאות ומעבר לכל ספק, כי רוכב הקטנוע בכלל ביצע עבירה וחצה את הצומת ברמזור אדום.

אחת מהסיבות העיקריות לקביעה זו, נעוצה בדו"ח שמילאה השוטרת עצמה. השוטרת כתבה שעמדה מחוץ לניידת כשהיא מבחינה היטב בצומת המואר. ואולם, כשנשאלה בבית המשפט היכן עמדה בדיוק, לא זכרה אם עמדה על המדרכה או הכביש, או באיזו פינה של הבניין עמדה.

רוכב הקטנוע היה מעבר לקו העצירה כשהתחלף הרמזור?

על פי הדו"ח שרשמה השוטרת, היא הביטה על הרמזור המרוחק, ובזמן שהוא האיר באור אדום היא הסיטה את מבטה ימינה ואז הבחינה ברוכב כשהוא נוסע לפני מעבר החציה. בתיאור הנסיבות בדוח לא הייתה התייחסה השוטרת לקו העצירה הלבן שלפני הצומת. השוטרת אף אישרה בבית המשפט כי הסתכלה על מעבר החציה ולא על קו העצירה.

הרוכב מצידו, כפר באישום וטען כי רכב באור ירוק. לטענתו, ממקום עמידתה של השוטרת, היא כלל לא הייתה יכולה להבחין היכן בדיוק ממוקם קו העצירה לפני הרמזור. הוא צירף תמונות וסרטון מהאזור שבו נרשם לו הדוח לחיזוק טענתו.

לא היה ניתן לקבוע בוודאות

שמיעת שני הצדדים ובחינת הראיות הביאו את השופט למסקנה כי לא ניתן לקבוע בוודאות האם העבירה המיוחסת לנהג אכן בוצעה, וזאת מכיוון שהתביעה לא הוכיחה כי לא עצר לפני קו העצירה הלבן בצומת, כך שייתכן כי בזמן שהרמזור החליף את צבעו לאדום הוא כבר היה בתוך הצומת. מסיבה זו ומחמת הספק, הוחלט לזכות את הנהג מהעבירה שיוחסה לו.

במקרה זה התביעה הייתה צריכה להוכיח כי השוטרת הבחינה בנהג הקטנוע בעודו חוצה את קו העצירה כשהרמזור אדום. ואולם, השופט מצא כי התביעה לא הצליחה לעשות זאת, ולא ניתן לקבוע מעבר לכל ספק כפי שנדרש במשפט הפלילי כי הרוכב ביצע את העבירה שיוחסה לו.

תת"ע 8847-04-18