אפריליה 1100

רעם כחול במקום חץ כחול – אפריליה 1100 במקום הוסקוורנה 701

אופנוע אפריליה 1100 במקום הוסקוורנה: 4 צילינדרים מסודרים ב-V במקום צילינדר אחד בודד. מאופנוע שהושקע רבות ונאנס (!) לשימושי מסלול, לאופנוע שנולד בו. סיפורה של החלפה.

ה-701 חץ כחול כבר לא

אז הויטפילן 701 האגדי שאותו היללתי בשנתיים האחרונות בכל פוסט שני בעניין, כבר לא איתי. הוא פינה את מקומו לטובת פנטזיית כביש אחרת, שאני גורר עימי עוד מ-2017 וככל הנראה מתאימה יותר לשעשועי ימי המסלול שאני פוקד אחת לחודש.

סיפור הגורמים להחלפת ה-701 הכחול אינו כה הרואי כפי שאפשר היה לצפות מהליך שכולל פרידה מאופנוע מושקע כל כך. הוא נבע מהבנה כואבת שנבנתה אט אט במשך 3 ימי מסלול רצופים. ימים בהם רוכבים חדשים, שזהו הביקור השני או השלישי שלהם במסלול, עקפו אותי בלי למצמץ בכל פעם שפתחו גז. אומנם עקפתי חזרה בפנייה הבאה, אבל זה נעשה רק כדי להיעקף שוב ושוב ושוב…

אנדרדוג עגול פנס

כמה שלא נהניתי מהיותו של הויטפילן אנדר-דוג תמים למראה, עם המראה מפוסל שלו והפנס העגול והרטרו למראה מלפנים, וכמה שלא מיקדתי אותו לשימוש מסלול קליל, זה לא היה "זה".

אמנם ה-701 נבנה להיות לכלי שעוקץ על המסלול כלים כבדים ויקרים ממנו, אבל ככל שהזמן חלף, הרי שהעובדה שזהו אינו אופנוע ספורט, צפה ועלתה בייתר שאת.

במוטורסיטי, למשל, מהירות הפנייה הגבוהה של ההוסקוורנה, כבר לא הספיקה. אופנועי ספורט שנעקפו בפניות המועטות שם, עקפו חזרה בזלזול בכל ישורת. ההבנה שאני צריך גם מנוע חזק ולא רק מערכת בלמים משובחת, מתלים טובים ומשקל עצמי נמוך לאופנוע, החלה לחלחל פנימה.

אפריליה 1100

באוקטובר 2017 פרסמתי טור אישי (מאוד) לגבי רכיבה אחת מיוחדת שעשיתי מעל גבי Touno ההדגמות לים המלח. פרסמתי את הטור תחת הכותרת: "אפריליה טואונו 1100: לבד במרוץ נגד השמש". ומתוך ים הרגשות שהציפו אותי ברכיבה ההיא, עלתה ההכרה שאני רוצה כזה. לא דבר של מה בכך מאחר ורכבתי על לא מעט כלים, ואף אחד לא גרם לי להרגיש כך. הורדתי את ההרגשה האישית הזו לטקסט דאז:

"… בשלב התדלוק, אני קולט שרכבתי ברציפות במשך כמעט שעה, ושום שריר לא כואב. למעשה, אני מפומפם אדרנלין ומת לחזור כבר למושב האפריליה שאיתי.

עוד לפני שטיפת הדלק האחרונה נכנסת פנימה, זולגת לי ההכרה כי אני ממש מאוהב באופנוע הזה. לא פחות. רכבתי על המון אופנועים טובים בעבר, אבל הטואונו 1100 שאיתי, גרם לי להתחיל לחשוב איך אני מממן רכישה של אחד שכזה לעצמי. מאז הרכיבה על הק.ט.מ סופר דיוק 990 ב-2007, לא הרגשתי כך לגבי אופנוע כביש. וזה בטח אומר משהו לגבי התאמתו של האפריליה עבורי."

את האמת בפנים

אסף זומרמוטולישס) שרכב עימי בחלק מאותם ימי מסלול מכריעים, עשה זאת פעם אחת עם 701 בתצורת סופרמוטו, ופעם אחת עם האפריליה RSV. הוא לא התבייש לומר לי בפנים את מה שהשאר נמנעו מלעשות (או סתם לא היה להם איכפת מספיק כדי לעמת אותי עם האמת):

"בשביל תדירות הביקורים שלך, הרצינות שלך עם ימי המסלול ולקצב שלך – אתה צריך אופנוע ספורט נורמלי" אמר אסף. "לא משנה איזה דגם, לא משנה תצורת המנוע ולא משנה היצרן. העיקר שיש לך אופנוע עם מנוע חזק ומכלולים שיכולים לעמוד בעומסים שהמסלול דורש". הוא סיכם, בנוסח כזה או אחר.

עוד שיחות עם חברים, עוד מקרים שבהם התאמצתי לגרד קמ"שים במסלול ללא הצלחה, ועוד שכנועים מהסובבים איתי שאני דורש מהויטפילן דברים שלעולם לא יוכל לתת והאסימון, כמו שאומרים הזקנים, נפל.

מרובע קסום

כדי לקצר סיפור ארוך לכדי פסקה אחת או שתיים: ההבנה התבהרה שהסיפור שלי עם ה-701 הסתיים ופרסמתי אותו למכירה. המחליף כבר החלטתי, יהיה אפריליה טואונו או RSV. מה שיבוא קודם ומה שיעמוד בתקציב המצומצם שעמד לרשותי לטובת ההחלפה.

האופנועים הללו מציעים מרובע קסום של שלדה, מתלים, בלמים וכמובן מנוע – מהסרטים. בדיוק מה שרציתי וכה שיוועתי אליו עם הויטפילן (רק שם לא היה מנוע מספק). עם 175 כוחות סוס במקום ה-75 הצנועים של ההוסקוורנה, השדרוג בסעיף המנוע היה משמעותי.

האפריליה טואונו, הוא בעצם אופנוע כמעט זהה לסופרבייק התאום שלו, ה-RSV. רוב המגזינים אף מכנים אותו בפשטות: אופנוע ספורט עם כידון גבוה. לא כמליצה ולא כקלישאה. זה באמת מה שהוא. בניגוד להוסקוורנה 701 ויטפילן שאותו שיניתי, עיצבתי וקצת אנסתי לשימושי מסלול, הרי שהטואונו הוא בעל DNA של עולם המרוצים וככזה, שורשיו נעוצים עמוק מתחת לאספלט המסלול.

מכונה אקזוטית מוכוונת מסלול

נבדל מה-RSV בכידון, בפיירינג התחתון, בעיצוב הזנב ובזויות מעט שונה לרגליות הרוכב, הטואונו הוא לא פחות ממכונה אקזוטית עם יכולות מסלול מרשימות. עם הכיוונים הנכונים וההתאמות (המועטות – אני מבטיח), הוא ככל הנראה מה שאני מחפש.

ואם אני לא מוריד 3 שניות משיא ההקפה האישי שלי במסלול, אני מחזיר אותו למוכר בבושת פנים. תנו לי כמה חודשים לעניין…

האפריליה טואונו 1100 V4-RR שרכשתי, כרטיס ביקור

דגם 2016 עם מנוע V4 מקורר נוזל בנפח 1,077 סמ"ק. הספק: 175 כ"ס המושגים ב-11,000 סל"ד ומומנט של 12.2 קג"מ המושגים ב-9,000 סל"ד.

שלדת אלומיניום (10.5 ק"ג) + זרוע אחורית עשויה אלומיניום (5.1 ק"ג). מתלים מלפנים מתוצרת Sachs בקוטר 43 מ"מ מתכווננים באופן מלא (עומס קפיץ, שיכוך והחזרה) עם מהלך של 110 מ"מ. מתלה המונושוק האחורי גם הוא מתוצרת Sachs והוא מתכוונן באופן מלא. בעל מהלך של 130 מ"מ.

בלמים מלפנים: קליפרים מסוג מונובלוק ראדיאלי של ברמבו מלפנים (דגם M432), עם דיסקים בקוטר 320 מ"מ. מאחור: דיסק בקוטר 220 מ"מ.

משקל (יבש): 183 ק"ג

אלקטרוניקה – חבילת aPRC מלאה הכוללת: מצערת RBW ("רכב על חוט"), 3 מפות ניהול לשליטה על בלימת המנוע, 3 מצבים ל-ABS, מערכת RLM (לשליטה על התרוממות הגלגל האחורי בבלימה), בקרת אחיזה – 8 מצבים, קוויק שיפטר, 3 מצבים לבקרת ווילי ו-3 מצבים לבקרת זינוק

סרטון קבלת פנים לאופנוע החדש

ובאותו נושא:

ביקור במפעל אופנועים: מחלקת המחקר ופיתוח של אפריליה

ההשקעה בהוסקוורנה 701 חץ כחול:

פרויקט החץ: התאמת אופנוע לימי מסלול – חלק 1

פרויקט החץ: התאמת אופנוע לימי מסלול – חלק 2

3 תגובות

  1. חיימון

    לפי מה שאני מבין עשית החלטה בידיעה שאתה הולך לרכב באופן מאוד ספורטיבי על אופנוע רטרו. לקחת סינגל כי רצית" להרגיש" את המנוע ורצית גם להיות מיוחד ונבדל מכולם ולעשות את זה בדרך שונה.
    לדעתי הבחירה בווסקוורנה הייתה טובה אבל לא מספיק.. יש דגמים נוספים שיתנו לך את הרגשת האולד פשן עם ביצועי מנוע לא רעים בכלל..
    אינדיאן ftr1200
    הונדה cb1100rs
    דוקאטי: סקרמלבר 1100
    במוו: r9t
    כולם טובים אכותיים ועם ניחוח רטרו אותנטי כמו ההווסקורנה לפחות אם לא יותר (לדעתי)
    (אבל כנראה שאין כמו לרוץ חזק וחד גם אם הוא לא בידיוק הכי מקורי או סקסי)

  2. כRובי

    היי חיימון – אתה מפספס. ודי בגדול למען האמת.
    ההוסקוורנה ויטפילן 701 הוא ממש לא אופנוע רטרו. מלבד הפנס העגול מלפנים, שום דבר לא מקשר אותו לאופנה הזו. קרא בקישורים ששילבתי לאורך הטקסט – הוא יותר קרוב למסלול מכל האופנועים שציינת אתה, ביחד.
    הבחירה באופנוע נעשתה בשל משקל נמוך, כוח זמין מסל"ד אפסי, תנוחת רכיבה ספורטיבית (יחסית) ומכלולים משובחים. בשום שלב לא נעשתה בגלל צורך "בהרגשת אולד פאשן". ממש לא.
    שום דבר מהמאפיינים האלו שציינתי כיתרונות של הויטפילן, לא קשור לאופנועי רטרו. ברובם הם פשוט לא קיימים. כל המאפיינים האלו, הופכים את ההוסקוורנה לכלי מסלול מעולה בפצאל. מסלול שהוא טכני בעיקרו, עם מעט ישורות והרבה פניות.
    מלבד כוח המנוע, כל השאר ענה על הציפיות שלי, ויותר.

השאר תגובה