רכיבה בעולם היא חלום של כמעט כל רוכב בשלב כזה או אחר בחייו. לצאת לדרך בלי לדעת מתי ואיפה היא תיגמר. אליסה ואנדי, זוג בריטים שחיים כבר שמונה שנים על אופנוע, הפכו את החלום הזה לשגרת חיים. הם חצו 96 מדינות, רכבו מעל 128 אלף קילומטרים, ובדרך למדו שבעה כללים קטנים שיכולים להפוך כל מסע על שני גלגלים למסע גדול באמת.
לראשונה: טקסט זה זמין לשמיעה גם בוידאו שבתחתית הטקסט (אפשר לגלול עד למטה), וגם להאזנה באפליקציית הפודקאסטים המועדפת עליכם. פשוט חפשו את הפרק הרלוונטי ב-"עולם האופנועים עם כרובי" בקישורים הבאים: Apple Podcasts | Deezer | Google Podcasts | Spotify
רכיבה בעולם בהרפתקה גדולה על אופנוע
מי לא חלם לצאת להרפתקה גדולה על אופנוע? כזו שיודעים מתי יוצאים אליה אבל אין שום מושג, מתי חוזרים? זוג בריטים, בוחני אופנועים וציוד בעברם, עשו את זה בדיוק. אחרי 8 שנים, כשהם בדרכים, הם עצרו כדי לתת 7 תובנות משלהם על מסע שכזה, בעבור רוכבים אחרים.
אליסה ואנדי ארזו את הציוד, מכרו את כל רכושם ועזבו את בריטניה ב־1 בינואר 2018 כדי לרכוב ברחבי העולם ללא הגבלת זמן. את ההרפתקה שלהם הם התחילו כשהם רוכבים יחד על Yamaha XT660R יחיד, אך לאחרונה עברו לזוג אופנועי Honda CRF300L. הם כבר כמעט שמונה שנים בדרכים ועד כה הם כיסו יותר מ־128,000 קילומטרים. מאנגליה ועד יפן, דרך דרום-מזרח אסיה, אוסטרליה, ולכל אורכה של יבשת אמריקה. סך הכל, 96 מדינות עד כה.
הנה תובנות שהם למדו מהדרך, כפי שסיפרו למגזין BIKE הבריטי, בזמן שטיילו בדרום אמריקה.
כלל מספר #1 – רכבו על כל אופנוע שעושה לכם טוב
כל אופנוע יתאים, כל עוד אתם נהנים מהרכיבה. זה בעצם הכלל היחיד שחשוב באמת. אם אתם רוצים לחצות יבשות על קטנוע, למה לא? עשו זאת!. אם אתם בקטע של וספה נוצצת, מעולה! אם אתם רוצים אופנוע דו־שימושי קל כמו KTM690 שמושך אתכם, לכו על זה.
אנחנו התחלנו את המסע שלנו על שני אופנועים קטנים בנפח 125 סמ״ק, והמשכנו לרכוב עליהם ברחבי אירופה במשך חודשים. אח"כ, כשיצאנו מאירופה, עברנו לרכיבה יחד על אופנוע גדול יותר Yamaha XT660R שהיה בן 7 שנים. הוא לקח אותנו רחוק, ונהנינו מכל רגע. לא היינו מחליפים אותו בשום דבר אחר.
כיום אנחנו רוכבים על זוג אופנועים עוד יותר קטנים, Honda CRF300L. עבורנו, ככל שהאופנוע קל יותר, כך החוויה מהנה יותר. הרפתקה אמיתית היא בראש ובראשונה חוויה אישית. מה שעובד לרוכב אחד לא בהכרח מתאים לאחר. פגשנו אנשים שרכבו על קטנועים עמוסים, על אנפילדים ישנים ואפילו על צ'ופרים.
המסר הפשוט הוא כזה: מה שחשוב זה מה שעושה לכם טוב, לא מה שאחרים חושבים שאתם "צריכים" לרכב עליו. כי אין דבר גרוע יותר מהרכיבה על האופנוע הלא נכון.
כלל #2 זכרו, זה הטיול שלכם
לכל אחד יש את הרעיון שלו למה שהופך טיול למעולה, ולאן כן או לא כדאי להגיע. קחו את הזמן להבין מה אתם רוצים מההרפתקה שלכם. מסע שטח עם קראוונים? לינה באוהלים או בבתי מלון? הרי הפירנאים או פרו? זו הבחירה שלכם. אף אחד לא יכול לומר לכם איך לצאת להרפתקה. החליטו מה אתם רוצים לעשות ולכו בדרך שלכם.
תמיד יהיו דעות. במיוחד כשמדובר במקומות שאנשים לא ביקרו בהם בעצמם, ובמה שנחשב בעיניהם ל"מקומות בטוחים" או "מסוכנים". האזהרות מפני כנופיות במקסיקו היו בלתי פוסקות, ולראשונה מזה שנים הרגשנו שמץ של חשש כשחצינו את הגבול. חודש אחד הפך לשלושה חודשים של רכיבה על שבילי הרים מבודדים. התאהבנו במדינה, באנשים ובטאקו. להימנע מאפגניסטן? כמה מהזיכרונות הנפלאים ביותר שלנו נוצרו דווקא שם. לא לצאת למסע עולמי כשאתם באמצע סיירה ליאון? טוב נו…במקרה הזה זו כנראה הייתה עצה טובה..
מן הצד השני, תשמעו גם על מקומות שחייבים להגיע אליהם, גם אם לא באמת רציתם. לעיתים אנשים מתארים מקום נהדר כ"ביקור חובה" או יעד מיוחד, אבל אנחנו גילינו שכל עיר, אם נשארים בה זמן רב מדי, נשחקת. ורק כשמגרדים את השכבה העליונה שלה, מגלים את הקסם האמיתי. המלצות וטיפים מאחרים הם דבר נהדר, אבל אתם לא חייבים לעשות הכול או להתרגש מפחדים או מהעדפות של אחרים. זו לא ההרפתקה שלהם, היא שלכם.
חוקי
כלל מספר #3 הכי קל לארוז קל
אריזה מוגזמת זה בסדר, כולנו עושים את זה. זה פשוט אומר שתצטרכו לשלם אחר כך על משלוח של ציוד חזרה הביתה. גם אנחנו התחלנו עם עומס יתר. לקח לנו כמעט שנתיים של הורדה מתמדת של ציוד עד שהגענו למפרט קל שמתאים לנו. עכשיו, כמעט שמונה שנים אחרי, סוף־סוף אנחנו במצב נהדר. כיום כל אחד מאיתנו נושא בתיק האחורי שלו ציוד בגודל של צידנית. וזה הכול.
נכון, אפשר לקחת כל מה שהחלק האחורי של האופנוע מסוגל לשאת, אבל אופנוע עמוס מדי מקשה על החיים. הוא פחות יציב בפניות מהירות, קשה יותר להרים אותו כשהוא נופל, קשה יותר לחנות: הכול נעשה יותר קשה. וגם לפרוק ציוד שאתם בכלל לא משתמשים בו בכל לילה, זה פשוט בזבוז זמן.
ההצעה שלנו: הניחו הכול לפניכם, כל מה שאתם חושבים שאתם צריכים, ואז עברו על כל פריט בעין ביקורתית. נסו לדחוס, להקטין, להשתמש בציוד קל משקל. לדוגמה, אנחנו החלפנו את כל השכבות, החולצות התרמיות והסוודרים בז׳קט רכיבה מחומם אחד. חם, קל ודחוס יותר. ברגע שסיימתם לארגן הכול, הוסיפו כמה פינוקים קטנים שיהפכו את הדרך לנעימה יותר. אם אתם פשוט לא יכולים לוותר, קחו את ה"לוקסוס" שלכם: קומקום מתקפל קל משקל, מכונת קפה, ומלאי מוגזם של שקיות תה אנגלי.
הורדת קילוגרמים מביאה יותר סיבולת, יותר מקום על האופנוע בלילה, ויותר ביטחון כשנוסעים על רפסודות עץ מקומיות קטנות שמונעות ביד. אפשר לרכוב במקומות שלא היינו מעיזים להגיע אליהם אם האופנועים שלנו היו עמוסים מדי.
משקל נמוך פירושו יותר מקום להרפתקה, ויותר ביטחון על הכביש.
כלל מספר #4 קבעו תקציב
תכנון תקציב עוזר לכם לטייל רחוק יותר, ולאורך זמן רב יותר. זה לא אומר לשתות מים מנהר ולספור כל שקל בארוחת ערב. זה פשוט מונע מכם לבזבז את כל הכסף ולחזור הביתה אחרי כמה שבועות של טירוף. חשבו כמה כסף יש לכם, הגדירו תקציב גס וחלקו אותו לפי שבועות. כך תוכלו לאזן בין רמת חיים גבוהה לנמוכה. הבחירה היא שלכם: לבזבז על מלונות יוקרה, בריכות ובירות לטיול קצר יותר, או למתוח את התקציב עם אוכל רחוב, לינה בשטח ויותר זמן על הכביש.
אנחנו קובעים תקציב יומי בהתאם למקום שבו אנחנו נמצאים. במדינות יקרות כמו ארצות הברית, אוסטרליה או יפן, אנחנו מקימים אוהל, מבשלים בעצמנו וממשיכים דרומה. בדרום־מזרח אסיה או בדרום אמריקה הכסף מספיק ליותר, אז אנחנו יכולים להרשות לעצמנו חדרים. אפשר אפילו ללון במלונות יוקרה אם מנהלים את התקציב לפי ימים, פשוט לאזן: אם ישנים בשטח ומבשלים במשך כמה לילות, תוכלו להרשות לעצמכם לילה אחד של מלון טוב באמת.
אנחנו תמיד משקיעים בחלק של האוכל, זו החולשה שלנו. זה לא אמור להיות כך, כי מסע אמור להיות איזון בין מנוחה אמיתית, ארוחה טובה, לבין מה שבאמת חשוב: ההרפתקה עצמה.
כלל מספר #5 תכננו, אבל רק קצת
אין גבול עליון לכמה אפשר לתכנן ולהתכונן לדרך: אפשר להסדיר את הניירת הנדרשת למדינה מסוימת, לסמן כמה אתרים שחייבים לראות וכמה כבישים על המפה, לבדוק את עונות השנה, ואז פשוט לצאת לדרך ולתת לימים לעצב את המסלול, הדרך והטיול.
יש רוכבים שמתכננים יתר על המידה. מזמינים כל לילה מראש ומתכננים כל צומת. אחרים פשוט נותנים לדרך להוביל אותם. אנחנו נמצאים איפשהו באמצע. אנחנו מתכננים, אבל רק במידה.
עם מעט הכנה תוכלו להפיק הרבה יותר מהמסע שלכם. רוכבים שממעטים מדי בתכנון עלולים למצוא את עצמם רטובים בעונה הלא נכונה, כשהמעברים בהרים סגורים. ומצד שני, אלה שמתכננים יתר על המידה נוטים לפספס את הקסם האמיתי, זה שמתרחש רק כשלא רודפים אחרי לוח זמנים.
כל כך הרבה דברים משתנים כשנמצאים על הדרך. אתם עשויים לפגוש רוכב אחר בדרכו למקום שלא העזתם להגיע אליו לבד. או למצוא את עצמכם מתארחים אצל משפחה שפגשתם במקרה בטורקיה. אותו רוכב יפני שפגשתם באוזבקיסטן יכול להזמין אתכם לביתו בנפאל שבוע אחר כך, אם תהיו פתוחים לכך. לכו על החוויות האלו, במקום למהר מהזמנת מוטל אחת לשנייה.
ומה שחשוב מעל הכול הוא ביטוח. זה אולי נשמע משעמם, כבד ועייף, אבל יש לנו ערימה של סיפורים שמוכיחים למה זה קריטי. ואנחנו מדברים על ביטוח אמיתי, לא רק ביטוח רפואי אחרי תאונה. במקרה של אליסה, קרסול שנחבל דרש טיסת חילוץ רפואית ושיקום. בלי ביטוח שהיה מכסה את חשבון בית החולים בסך 42,000 ליש״ט, היינו כנראה עדיין שוטפים כלים בקטמנדו.
כלל מספר #6 השקיעו בעצמכם
רוכבים מוציאים הון על אופנועים, ציוד ואביזרים, אבל כמעט אף פעם לא משקיעים בעצמם. ללמוד תוך כדי תנועה יכול לעבוד בהחלט, אבל רכישת כמה מיומנויות בסיסיות לפני היציאה הופכת את החיים לקלים יותר ומחזקת את הביטחון העצמי.
אין צורך להיות רוכב מומחה כדי לטייל בעולם. לא משנה מה רמתכם, תלמדו תוך כדי תנועה. אבל אם אתם חדשים בשטח, הרשמו לכמה שיותר קורסי רכיבת שטח. תופתעו לגלות כמה אתם קולטים וכמה זה מהנה.
מכונאות היא הצד השני של המטבע. כלי עבודה מרתיעים אנשים, במיוחד אם מעולם לא השתמשו בהם. אבל אל תילחצו, תסתדרו. אחד המטיילים הוותיקים ביותר שפגשנו כלל לא ידע היכן נמצא הפלאג שלו ומעולם לא החליף פנימית. כשהניח את הרגל התותבת שלו על הדלפק בדרום־מזרח אסיה, הוא אמר: "זה פשוט לא הקטע שלי. אני מעדיף להקדיש את הזמן שלי לרכיבה."
האמת היא, שמכונאים מקומיים יכולים לתקן ולאלתר כמעט הכול. עזרה תמיד קיימת, אבל עם קצת ידע בסיסי אתם ערוכים טוב יותר להיחלץ ממצבים בעייתיים. קחו קורס תחזוקה לפני היציאה לדרך. פרקו את האופנוע שלכם עד הרמה שנוחה לכם. תרגלו החלפת צמיגים. שלמו למכונאי שידריך אתכם על היסודות. ההשקעה הקטנה הזו תעשה הבדל גדול. השקעה במיומנויות שלכם מעניקה בסיס יציב להמשך, וביטחון להתמודד עם שביל חול בעייתי או לתקן משהו בעצמכם כשהרגע האמיתי מגיע.
כלל מספר #7 תיהנו מזה
לטייל על אופנוע הוא אחד הדברים הטובים ביותר שאפשר לעשות בחיים. אבל קל להיסחף ולהילחץ כשדברים משתבשים. תכנון משתנה, מעברי גבולות מסובכים ומתישים, ניירת ותקלות. במקום זאת, שנו את נקודת המבט שלכם ולמדו לאהוב גם את הרגעים האלה. חייכו כשדברים משתבשים, כי זה יוביל אתכם לחוויות חדשות שלא תכננתם. האושר נמצא בדברים הקטנים והלא צפויים האלה.
קחו את הזמן באמת להעריך את מה שאתם עושים, את הטוב וגם את הרע. אל תדאגו אם משהו משתבש, כי לדברים יש דרך להסתדר. הכינו תוכנית כללית, ותוכנית חלופית למקרה שהראשונה תיכשל, אבל אל תיאחזו בהן יותר מדי. כי בני אדם מתכננים, והיקום צוחק בכל מקרה.
אנשים טובים בכל העולם, אז אל תתנו לחדשות להפחיד אתכם.
היו פתוחים למפגשים, להיכרות עם זרים ולבחון את עצמכם במקומות וברכיבות שמעולם לא חשבתם שתעשו. עם הזמן תגלו שאתם רואים את החיים על הדרך אחרת. זה לא עניין של להגיע מנקודת ההתחלה לנקודת הסיום בדרך הכי יעילה שאפשר. הגעתם לסוף? נהדר… אז מה עכשיו? הביתה? הסיפור האמיתי נמצא בכל מה שבאמצע.
תיהנו מכל רגע ואל תילחצו משום דבר. אם תחשבו כך, תישארו מאושרים, לא משנה מה הדרך וההרפתקה שלכם יזרקו לעברכם.
לביקור באתר של אליסה ואנדי היכנסו לאתר שלהם המלא במידע לרוכבי אדוונצ'ר ומטיילים בעולם >> madornomad.com.
לצפייה בפרק:
ובאותו נושא:
איך מסע אופנועים במדבר חרך לי עם להב מלובן את המציאות