בתגובה לפוסט האחרון שפורסם בעניין המגזינים הישראלים לדו גלגליים, הגיב "כר דשא" (בעליו של האתר "בייקרס" וממפעילי האתר "בייקס"), וכתב:
"זרקת כפפה
תרים אותה, יש לך את זה. רק לפני הכל, ספר לנו למה נפרדת מפולגז כדי שנבין יותר טוב את הסמפטום, באמת למה האבק מכסה את אתרי הדו-גלגלי ברשת."
ובכן, בחרתי להגיב בפוסט חדש, בין השאר בשל העובדה שאני נשאל לא מעט לגבי סיבות פרישתי מהאתר, במגוון הזדמנויות. ובכן, הסיבה לפרישתי מפול גז היא…
נו באמת.
נראה לכם?
כל עוד מדובר באתר פעיל (ואני מאחל לאתר ולצוותו להמשיך לפעול עוד שנים רבות), אין אני מתכוון "לכבס את הכביסה" מעל גבי במה וירטואלית. כל שאוכל לספר הוא שהפרישה, שלחלק מכם אכן הצטיירה כטריקת דלת קרירה' הייתה בשל חילוקי דעות מקצועיים ותו לא. וככאלו, דינם של הדברים להישאר בין כותלי המערכת. בטח ובטח לא אתן מידע לאתרים המתחרים עם פול גז על תשומת לב הגולשים.
חשוב לציין ולהודות שגם אם לא היו מתגלעות אותן אי הסכמות, הרי שממילא הייתי נאלץ להיפרד מהאתר באותה תקופה בדיוק. זאת, כשהחלפתי מקום עבודה והגדרת תפקיד לכזו שאינה כוללת שהייה ממושכת מול מסך מחשב. (כנדרש ממפעיל אתר חדשות).
אז… סליחה אילן, וסליחה לכל מי שציפה לקצת בוץ איכותי.
ולגבי שאר הדברים בתגובתו של "כר דשא" שכתב: "תרים את הכפפה, יש לך את זה".
יש לי את מה? הדבר הכי נדרש לאתר שגם יעמוד בקצב שהאתרים היום מכתיבים, הוא זמן.
וזמן, כמאמר הקלישאה הידוע, עולה כסף. הרבה כסף.
ולי אין מספיק – אין מספיק זמן, אין מספיק כסף…
מוטו משלמים משכורת מלאה לאדם שמתפעל, בין השאר, את האתר.
פול גז מתמודדים עם בעיית חוסר הזמן באמצעות עבודה של מס` לא מועט של אנשים במקביל.
בייקס? בעיקר על חשבונו של עמיר שבתאי, אבל אנשים נוספים תומכים ועוזרים לו.
כאיש מכירות, ש"מבלה" את זמנו בפגישות אצל עסקים שונים בענף הדו גלגלי, הרי שאין לי טיפה של זמן לשבת ולהתעדכן, לעדכן, לחקור ולראיין, כדי לקיים אתר במתכונת דומה (שלא לדבר על משופרת), לאתרים הקיימים.
אז מהו הסימפטום לאבק המכסה את האתרים, כפי ששאל "כר דשא" בתגובתו?
ככל הנראה, השגרה. לא יותר.
אני מעריך שכולם עוסקים בידיעות השוטפות, ובמאבק היומיומי למציאת חומר מעניין לקוראים בתצורת ידיעות חדשותיות, עד שקשה להרים את הראש באמת גבוה, ולהסתכל על התמונה הכוללת. ביצוע מבחנים, כתיבת חדשות על הקורה בחו"ל, טיפול ב-1001 נושאים סביב האתר מלבד הכתיבה עצמה, גורמים כנראה, להתעסקות ב"שוטף" בלבד. ייתכן מאוד שזו הסיבה שגם אני, בזמנו, העדפתי להתעסק בחומר חדשותי מאשר ליצור תכנים שוברי שגרה "יש מאין". עכשיו, כשאני בחוץ, אני רואה את הדברים אחרת. וזו גם סוג של תשובה ל"אורי העייף" ול"אהוד א1" ששאלו באופן לגיטימי לחלוטין, למה אני לא עשיתי כשהייתי בפול גז, את שהטפתי לו בפוסט הקודם.
והאוף טופיק הסדרתי:
האתר וובסטר צירף את בלוגי הקט לרשימת המומלצים שלו. לכבוד הוא לי.
אני נגד שיטת המכירה המתקראת "שיווק רב רשתי" (או "רב שכבתי", כמו נייר הטואלט). באנגליזית יש הקוראים לו בקיצור MLM. סירבתי בינתיים ל-3 הזמנות שונות מצד שכנים ומכרים, שתמכו בנושא בהתלהבות וניסו לגייס אותי למערכת, או לפחות "רק להגיע לכנס". תמיד טענתי שמשהו כאן מסריח ובעצם מדובר על משחק פירמידה המסוכן למצטרפים החדשים אליו. עכשיו יש גם הסבר קצר בעברית על הדרך לזהות מלכודת שכזו.
ושלא תגידו שאני לא אובייקטיבי, הנה הערך של ה-MLM בויקיפדיה, שם תוכנו מאוזן יותר בין הדעות השונות.