יש אליפות!

זו הייתה עונה לא קלה.

שבת אחת בכל חודש, במשך 8 חודשים, הוקדשה מבחינתי לתחום הטרקטורונים ולליגה עצמה בת שמונת הסבבים. זו האחרונה סיפקה את העליות והירידות הנדרשות מכל חוויה ספורטיבית, עם לא מעט הקצנה בחלק מהמקרים: גילויי אלימות מילוליים ופיזיים וכן התערבות שגויה (אינטרסנטית או לא מכוונת, זה לא משנה כעת) של וועד העמותה בתוצאות המרוצים.

בסופו של דבר, למרות שההישגים הם קודם כל של הרוכבים עצמם ורק אחר כך של נותני התמיכה הטכנית, הקבוצה, נותני החסות וכמובן יכולות הכלים עצמם, הרי שאני חש סיפוק רב ושבע רצון מהתוצאות הסופיות. כאילו ניצחתי אני ועמדתי בראש מדרגות הפודיום. ניהול האופרציה הנקראת קבוצת מרוצים אינה מסתכמת בעידוד הרוכבים בפיטס, עדכונם בזמני ההקפה ובמיקומי שאר המתחרים. עיקר העבודה הוא במהלך השבועות שבין המרוצים, בה יש לשמור כי החבר'ה מקפידים על שגרת אימונים קבועה, פחות או יותר, מקפידים על תחזוקת הכלים שברשותם וכן על בריאותם ומצב מוכנותם למרוץ המתקרב ובא.

ביום האירוע, האינטנסיביות גוברת בעשרות מונים כשאנו מטפלים בהקמת אוהלי הקבוצה, הקצאת מקום למתחרים ולצוות התמיכה הטכנית, מיתוג איזור הפיטס והמסלול בשלטי ודגלי המותגים המיוצגים על ידינו וכן הלאה. רק לשם הדוגמה: אנו עומלים בממוצע במשך שעה וחצי עד שעתיים על הקמת האירוע מבחינת הקבוצה, ועוד שעה לערך, על פירוק ואריזה בתום האירוע. לכל אלו יש להוסיף נסיעה של שלוש שעות לערך (הלוך וחזור) למקום האירוע, ומגיעים ל-6 שעות עבודה על אירוע שנמשך שעתיים. זוהי לא מעט השקעה לאור העובדה כי מדובר על יום עבודה שנערך בשבת… אך כאמור, למרות כל העבודה הקשה והמתישה, הסיפוק שבזכיית הרוכבים שבחסות הקבוצה, שווה את הכל.

אם כך, מגיע שלב הברכות לזוכים עצמם:

קודם כל ודבר ראשון, ברכות לאלוף הקטגוריה הבכירה (קטגוריה A), מתן ניר, שזוהי אליפות ליגת הטרקטרונים החמישית ברציפות שלו. יכולת רכיבה אדירה, כושר גופני שנמצא בכמה רמות מעל שאר המתחרים וכושר מנטלי המאפשר לו לשמור את שלב שבירת המתחרים לדקות האחרונות של המרוץ, כששאר השדה מותש ומתפלל כבר לסיומו של המרוץ. השילוב בין מתן לטרקטורון של KTM שזוהי השנה הראשונה בה הוא נמכר בישראל, והשנה הראשונה בה הכלי משתתף במרוצי הליגה, היו לשילוב מנצח, לא פחות. מתוך 8 סבבים, סיים מתן חמישה מרוצים במקום הראשון, ועוד פעמיים סיים במקום השני. בסבב היחידי בו לא סיים על הפודיום (מקום רביעי), הוא לא התחרה על KTM… כך שאת הגאווה הפרטית שלי ביכולות הטרקטורון ניתן לסכם בסטטיסטיקה מיוחדת: בשבעה מתוך שבעה מרוצים בהם התחרה מתן על האוסטרי, הוא גם סיים על הפודיום, ואף פעם לא פחות מהמקום השני.

ברכות נוספות מגיעות גם לחברי קבוצת הג'וניור טים המודרכים על ידי מתן באינטנסיביות מרשימה (ורוכבים גם הם, כמה צפוי, על KTM): רז אשרי שזכה באליפות קטגוריה C והדר ויינברגר שהוכתר כסגנו.

תודות: לגל בן עמי, רוכב הקבוצה הרשמי (והראשון!) של KTM שנפצע במהלך העונה, הושבת בצורה מוחלטת ובכל זאת הצליח לחזור לעצמו, ואף לשפר יכולותיו ככל שהעונה התקרבה לסופה. למור אלמגור, הרוכב היחידי שייצג את KTM גם בקטגוריה B ולהערכתי סיים כסגן השני של אלוף הקטגוריה, לעידן ובר אלמגור הגו'ניורים (והאחים הקטנים של מור) שהפגיזו אתמול במקומות הראשון והשלישי בהתאמה, של סבב הילדים הראשון אי פעם שנערך אתמול לפני המרוץ עצמו, לדדי שפרונץ מא.ד מוצרי תעבורה/דגש טרקטורונים על הליווי הטכני האמין והאדוק לאורך העונה כולה, וכן לצוות העובדים של ד.ל.ב מוטוספורט, שמצא את הכוחות להרתם כל שבת מחדש, למשימה.

הייתה עונה גדולה, נקווה לאחת נוספת כבר בעתיד הקרוב…