שבת תרבות

ע"פ ויקיפדיה, "שבת תרבות נהוגה במס' מקומות שונים בישראל ומסגרתה כוללת התכנסות במקום ציבורי ואירוח אנשי ציבור או אמנים לשיחה תרבותית". ובכן, שבת התרבות בה לקחתי בה חלק אתמול, הרחיבה במעט את ההגדרה. זה אכן אירוע בשבת, במקום ציבורי וזה אכן כלל אירוח אמנים. רק שלא הייתה שם שיחה… מה שכן היה, זה עשרות רוכבי מוטוקרוס על המסלול, שהפליאו כאמנים במלאכת הריקוד על האופנוע מעל גבי המקפצות והבאמפים. והייתה גם עלילה בהצגה הזו: קרבות על מיקומים (לאו דווקא על המקום הראשון), המון דרמה בדמות רוכבים שנפלו, איבדו את מקומם ונלחמו כאילו דבר לא קרה כדי לכבוש חזרה את הפודיום.

והייתה שם גם תרבות. תרבות חילונית, חופשית, משוחררת, בה מאות משפחות (!) ניצלו את מזג האוויר המופלא ששרר אתמול בוינגייט, בו נערך מרוץ המוטוקרוס, כדי להתאוורר משגרת העבודה השבועית.

חזרתי נפעם.

את ההתלהבות מ"יש מרוץ חוקי בישראל", כבר שחררתי לדרכה, אחרי שנכחתי במרוצי אנדורו, מוטוקרוס וסופרמוטו חוקיים. במקומה הגיעה התלהבות חדשה: כמה שפוי, הגיוני ונורמלי זה לצאת עם המשפחה ב-10 בבוקר של יום שבת, עם צידנית מלאה באוכל, חטיפים, בירות וגרעינים למפגש עם חברים במתחם ענק מלא בפעילויות מעניינות להורים ולילדים, במחיר סביר לחלוטין. העברנו שם כמה שעות מהנות שבהחלט היו שוות את ההשקעה הכספית. ממש כמו בחו"ל שם אירוע ספורט מוטורי, מכל סוג שהוא, יכול (וצריך!) להיות חוויה שמשותפת לכל המשפחה, גם אם יש בה רק חובב ספורט מוטורי אחד.

וכן, היה שם גם מרוץ.

כאמור, באתי לנושא המרוץ שאנן למדי – כבר לא מתרגש מהיותו חוקי. לא באמת היה איכפת לי לאן הולכים עם המשפחה והאירוע הזה היה אטרקטיבי בזכות החברים שאמורים היו להגיע. אך כשהתחיל המרוץ, שכלל לא מעט מתחרים שגם הם חברים, הפכתי את עורי. מהורה אחראי שמלווה את ילדיו לעוד אירוע של שבת, הפכתי למעודדת מתלהבת שצורחת קריאות עידוד ומניפה ידיים בכל פעם שרוכב מוכר חולף על פניה במסלול. ההתלהבות הייתה בשיאה וההנאה אדירה. בירות נגמעו כמים וגרעינים פוצחו בשיא המתח כאילו אנו באיצטדיון כדורגל מריעים לקבוצות השונות.

וכשהסתובבת והפנית גב למסלול – ראית את אותם מראות שרואים בסרטוני יו טיוב מחו"ל – מאות על גבי מאות של גברים, נשים וילדים שלא עומדים לצד הגדרות וצופים במסלול אלא נהנים ממה שיש למתחם שמסביב להציע: מרחבי דשא ענקיים, נקודות צל רבות, דוכני שתייה ומזון, מתנפחים, דוכני ציוד ואביזרים ועוד. זה היה פשוט אירוע מוצלח לשבת, ומרוץ המוטוקרוס היה רק תירוץ לכך.

וזה מה שגרם לי לחזור נפעם ומתרגש כדי לכתוב טקסט זה. יש ספורט מוטורי ישראלי חוקי, ולא פחות חשוב: יש ניצנים ראשונים של תרבות ספורט מוטורי שקמה סביב לו. תענוג!

ככה זה היה נראה מלמעלה, ממעוף הציפור (מהאתר נזימה):