טיטניום: אופנוע שהחל דרכו כפרוייקט להוכחת יכולות, והפך לאופנוע ספורט של ממש. ולמרות שהחל כאופנוע שמנמן הוא עבר דיאטה משמעותית וכיום הוא אחד מה"גוצים" הקלילים שיש.
היסטוריה
ה-V11 של מוטו גוצי היה אופנוע ספורט סטנדרט או רודסטר אם תרצו, שיוצר החל מ-1999 במגוון
גרסאות ועד 2006. זה היה אופנוע מרענן בליין של מוטו גוצי דאז, עם מכלולים מתקדמים למדי מסביב למנוע ה-V האורכי והמסורתי עימו מזוהה החברה כבר עשורים ארוכים. אבל הוא היה אופנוע כבד. מאוד כבד. מנוע ה-1100 סמ"ק שהפיק כ-90 כוחות סוס ו-9.6 קג"מ מכובדים ב-5,400 סל"ד נמוכים למדי, השפיע רבות על משקל האופנוע שעמד על קצת יותר מ-220 ק"ג יבשים. מה שמנע ממנו מלהיות לאופנוע ספורטיבי של ממש.
טיטניום – לבנות את הגוצי הקליל ביותר
פול מילבורן, בחור אנגלי עם ידי טיטניום, החליט לבנות למטרות תחרות בוני אופנועים, את המוטו גוצי הקליל ביותר. אפילו יותר מה-MGS-01 המפורסם שייצרה החברה עצמה כאופנוע הסופרבייק הראשון מתוצרתה. אחר שהחל בבנייה, שכל מטרתה הראשונית הייתה גילוח משקל ככל האפשר מה-V11 עימו התחיל, התאהב פול בפרוייקט וצייד את האופנוע במכלולים שנועדו לאפשר לו גם לנוע מהר, ולא רק להראות ככזה.
לא ניכנס כאן לממבו-ג'מבו הטכני של כמה קשה לרתך טיטניום ואיזו אמן מתכת צריך להיות כדי להגיע לתוצאות כה מלוטשות, אבל רק נסכם כי מדובר כאן על עבודה סופר מסובכת וקשה, בטח ובטח אם מנסים להגיע לגימור ברמה כה גבוהה כמו משטחים חיצוניים של אופנוע. על אחת כמה וכמה כשהאופנוע מיועד לככב בתחרות בניית אופנועים.
שלדת האופנוע
שלדת האופנוע נוצרה כולה מטיטניום מסוגים שונים, על בסיס התכנון של השלדה המקורית. עם זאת, בסיס הגלגלים קוצר ב-20 מ"מ וזוית ההיגוי חודדה ב-25 מעלות ביחס למקור. שינויים אלו נועדו כדי להקצין את התנהגות האופנוע באופן שאומנם ישפיע על נוחות הרכיבה היומיומית, אבל יהפוך את ההיגוי לזריז ומדויק יותר.
שילדת הזנב, תושבות המנוע והזרוע האחורית נבנו גם הם מחדש, תוך שימשו בסגסוגת טיטניום שונה במעט מזו של השלדה הראשית. מתחת למעטפת האופנוע, מסתתרת מלאכת מחשבת של חיזוקים וקורות תמיכה, שרותכו ביד אמן. ראו את בגלריית התמונות שלמטה.
מנוע – נבנה מחדש עם המתכת היקרה
המנוע עצמו פורק, שופץ ונבנה מחדש עם מעטפת של חלקים (עשויים טיטניום כמובן), כדי להשלים את המראה: צנרת היניקה, תושבות הקרבורטורים, ברגים שונים וכמובן סעפת הפליטה, עשויים כולם מהמתכת היקרה.
מלפנים הותקן מתלה קדמי של אוהלינס שהגיע מדוקאטי 1098, אבל הקליפרים המקוריים של ברמבו פורקו ממנו ובמקומם הורכבו קליפרים בעלי 6 בוכנות של Harrison Billet.
מאחור הורכב בולם מסוג TTX של אוהלינס. עוד הורכב על הזרוע האחורית החדשה, גלגל של 1098 המיועד לזרוע חד צידית. ובאופן שגורם לכאב ראש רק מלחשוב על הסיבוך שבכך, חובר הגלגל למערכת הדרייב-שאפט המקורית של ה-V11, מצידו החשוף.
הצליח לו? ועוד איך!
ולשאלת השאלות: האם הצליח פול לכסח את משקל ה-V11 אל מחוזות אופנועי הספורט? התוצאה הסופית היא לא פחות ממהממת, מאחר וגם אופנועי ספורט חדישים וקלילים בעלי נפח מנוע שהוא מחצית מנפחו של ה-V11, לא נמצאים בכלל בקטגוריה: האופנוע של פול שוקל 155 ק"ג בלבד. מה שאומר, שהוא קיצץ לא פחות מ-65 ק"ג לעומת המשקל המקורי. מדהים.
וכאילו שזה לא מספיק, האופנוע גם נראה מעולה. לא פחות.
ובאותו נושא:
אופנוע קפה רייסר אוסטרי: ק.ט.מ סופרדיוק 990
ברח מהאייטיז: קאוואסאקי GPZ750 מודרני
פרויקט מרהיב ביופיו: אופנוע מוטו גוצי FAT TRACKER – שמנמן אבל ספורטיבי
השאר תגובה