מרוצי ה-MotoGP : פעם אחת ולתמיד, צריך להסביר מה מיליוני צופים, ואני בתוכם, מוצאים בהם. מה אנו כ"כ מתלהבים מהם ולמה כדאי גם לכם להתיישב מול המסך באמצע חודש מרץ, כדי לצפות בזינוק האליפות לעונה החדשה, בסבב ה-1 של העונה במסלול קטאר. פחות מ-90 ימים נותרו לתחילת העונה שתכלול סבבים עמוסים באקשן ובאדרנלין. זהירות: פוסט השתפכות מלא הערצה לאלילי הרכיבה.
מרוצי ה-MotoGP – השפיץ
מרוצי אספלט לאופנועי ספורט, הם השפיץ של הקצה במרוצי כביש דו גלגליים. זהו ספורט של מלכי רכיבה. אם הייתם קוראים זאת כטקסט חדש לפני 30 שנים, ייתכן שאף מכנים אותו בתקשורת בשם המתנשא והגזעני: "ספורט לבן". מעל ומעבר למרוצי ה-TT, מעבר למרוצי הסופרבייק והרי החושך, בקצה של השפיץ וממש על החוד, יושבים מרוצי ה-MotoGP. אליהם כולם נושאים עיניים וכולם משווים עצמם אליהם. אפילו אם אלו הרוכבים הישראליים על המסלול הקצרצר בפצאל.
יקר שם למעלה
שם, למעלה, בקצה פרמידת המזון, מדובר על ספורט שהוא סופר-מהיר, סופר יקר וסופר יוקרתי. הוא מבוצע על מכונות שנבנות בידי מהנדסים אנושיים בעבור רוכבים שהם מכונות של מהירות וקצב בלתי אנושי. בדקדקנות עילאית, חלק אחר חלק, נבנות עבורם מכונות המרוץ האולטימטיביות. מאחורי כל פריט, שבב ובורג, תמצאו שנים של מחקר ופיתוח בעלות של מיליונים. לא סתם בוחרים לשים על גבי האופנועים הללו, רק את הרוכבים הטובים ביותר. העילית שבעילית. זהו תחום קיצוני כל כך, שיושב בדיוק על הנקודה המאוזנת שבין עוד כסף לבין עוד מהירות. כזה שגילוח עוד כמה עשיריות שנייה מזמן ההקפה, יכול להיות ההבדל בין עשרות למאות אלפי דולרים.
וככל שמתקרבים יותר אל הקצה, השיפור בזמנים נעשה קשה ומינורי יותר. את עשירית השנייה האחרונה בהתקדמות של רוכב, זאת שתביא לניצחון, משיגים רק רוכבים גאונים מהם יש רק מעט. כאלו שמלוקטים על ידי מגלי כישרונות במאות ואלפי מרוצים המתקיימים ברחבי היבשות השונות. זה נעשה ברמות המרוצים המקומיים, העירוניים המחוזיים, הלאומיים, בין יבשתיים והבין גלאקטים. משם ייכנסו המובחרים שברוכבים למטחנת הבשר שהיא אליפות העולם ב-GP. היא כבר תסנן מהר החוצה את הפחות מוכשרים ותשאיר רק את הטובים ביותר. בסוף, מהאלפים שנבדקים, נכנסים ועולים רק בודדים אל הקטגוריה הבכירה ביותר שיש, מרוצי ה-MotoGP.
מרוצי ה-MotoGP – הכי כיף שיש
וזה בדיוק מה שמהנה כל כך לצפות במרוצים הללו. החיבור האולטימטיבי של המכונות הטובות ביותר , עם הגיבוי הכספי הכמעט בלתי מוגבל. כזה שמושיב אותם על האופנועים הטובים ביותר שהטכנולוגיה יכולה לייצר כרגע. דבר המבטיח מאבקים בלתי מתפשרים על כל שנייה וכל מיקום. זה מבטיח אלימות (במסגרת המגבלות והחוקים כמובן) וזה מבטיח את תצוגת הרכיבה הטובה ביותר ואת התחרות המותחת ביותר. ניסיון העבר מוכיח, שזה תמיד עובד.
בעשירייה הראשונה של הרוכבים, רמת הרכיבה כה גבוהה ובלתי נתפסת בעינינו פשוטי העם, עד שיתרונות ההשקעה הכספית, הטכנולוגיה והידע בין היצרנים השונים, כמעט ומתבטלים. זאת, לנוכח יכולות החישוב ועיבוד הנתונים של הרוכבים. ולפעמים ולא תמיד, ניצוצות הכשרון של האחד מבהיקים יותר והוא מתעלה על גבי נחיתות טכנולוגית או השקעה כספית, רק בזכות יכולת רכיבה יוצאת דופן.
וזה גבירותיי ורבותי, הזיקוק של מרוצי ה-MotoGP בעיני.
תנו צ'אנס לטראנס ותנו הזדמנות לאליפות הכי שווה בעולם מרוצי האספלט. שבו איתי ועם עוד מיליוני צופים ברחבי העולם ב-18 למרץ, ונסו להבין את הקטע.
סרטון שכבר הופיע כאן אבל תמיד כיף לראות שוב: סיכום עונת 2017 מתוך דף הפייסבוק של האליפות
ובאותו נושא
טירון 93: דרכו של אלוף עולם במרוצי אופנועים