אם אני חושש מחניית אופנוע מתחת לבית, ויש לי פחד גדול משריפות או גניבות, איך זה שקניתי דווקא אופנוע שטח? מרכז האחסנה במודיעין הוא הסיבה.
לאחר השריפה שכילתה את הסוזוקי GSXR אספנות שלי (כאן), והביאה אותי למס' אירועי פוסט טראומה הקשורים לחניית האופנוע מתחת לבית, החלטתי שלא עוד. רכשתי שוב אופנוע שטח כשהפעם, אחרי שורה של אופנועי 2 פעימות חדישים, בחרתי בהוסקוורנה FE250 משומש. דגם 2017 בנפח 250 סמ"ק ו-4 פעימות.
איך ייתכן שרכשתי דווקא אופנוע שטח, שפוטנציאל הגניבה שלו גדול יותר משל אופנוע כביש, והסיכוי לעשות לו ביטוח מקיף קטנים מהסיכוי שאנצח אי פעם מרוץ מוטו ג'יפי? פשוט מאוד: מרכז האחסנה החדש לאופנועים, בסניף עופר אבניר החדש במודיעין (רח' המכונאי 23), הוא הוא הסיבה.
פידבקים ומסקנות אחרי כל רכיבה
המקום אומנם נפתח להרשמה בימים אלו, אבל עד שהשיפוצים יסתיימו, הוזמנתי לאחסן את האופנוע שנרכש ואת הציוד האישי שלי, בסניף. הטבה שווה במיוחד לעובדי החברה. ההזמנה הזו לשכן שם את האופנוע, הפכה את כל הרכיבות שלי מאז על האופנוע, לסוג של "רכיבות מבחן" למרכז החדש, כשפידבקים ורעיונות לצוות המקים, זורמים ומשבחים (כך אני מקווה להאמין) את התוצאה הסופית. זו שתוגש לרוכבים שיבחרו לאחסן גם את האופנוע הפרטי שלהם במקום.
אם מנקודה זו ואילך, אתם מתחילים להרגיש כאילו מדובר על טקסט שיווקי משהו, אני לגמרי יכול להבין אתכם: אני מאוהב בקונספט, הרעיון העומד מאחוריו ובביצוע הסופי המתוכנן לו. אחרי שדגמתי את הפעילות כמה וכמה פעמים, גיליתי שתמיד, אבל תמיד, יצאתי מהמקום מרחף מאושר עילאי. כן, ממש כך.
ים של סיבות באמצע השטח
אז מה יש שם שהופך את המקום לכ"כ אטרקטיבי עד שרכשתי, ממש כמעט "בעבורו", אופנוע שטח שוב? קודם כל, המיקום. ברדיוס של 15 דקות רכיבה נמצאים כל המסלולים שאני אוהב: מצפון לסניף: הסינגלים הזורמים והמהירים של בן שמן, דרך אזורי הרכיבה המגניבים במתקן אדם, קו 400, שוהם, יער קולה, ראש העין ואל מידיה. מדרום, ניתן למצוא את ה"מכה" של רוכבי האנדורו במרכז הארץ: מסילת ציון, לטרון, יער מגנים, יער אשתאול ובכלל – כל הרי ירושלים.
ביטוח – נקודה חשובה לרוכבי אופנועי שטח מקצועיים. אופנועים שלרוב ניתן להניע אותם רק בלחיצה על כפתור ההתנעה או בבעיטה בקיק סטארטר (כי אין להם אפילו מפתח). רוב חברות הביטוח מסרבות להתעסק בעניין ולמכור פוליסות ביטוח לאופנועים שכאלו ואלו שכן מוכנות, מערימות לא מעט קשיים. מרכז האחסנה במודיעין כולל ביטוח נגד גנבה ושריפה, בהשתתפות עצמית כמובן, לכל האופנועים המתאכסנים בו, כל עוד הם בצל קורתו.
מקום שטיפה – גם לאופנועים בתום הרכיבה, אבל גם לרוכבים עצמם. בדקתי את הנושא היטב עבורכם שוב ושוב, בכל רכיבה מחדש: בעבור הרוכבים – המים רותחים, זרם המים חזק ונדיב. כיף לא נורמלי בסוף רכיבה כשכל השרירים עייפים וכואבים. בעבור האופנועים ממתין תותח הגרניק.
מקום לציוד – כרגע הציוד האישי שלי מאוחסן בבטחה במקום הכי בטוח במבנה (בממ"ד הנעול!), אבל מרכז האחסנה יכלול לוקרים פרטיים ונעולים באזור ההלבשה. עוד יותר נוח מבחינתי.
מוסך – המכונאי הצמוד שלי בשנים האחרונות, שליווה את שיקום הסוזוקי אספנות שלי, הוא גם הבעלים והמנהל של המוסך שבסניף. אדריאן אנדריצויו Part Man Part Machine יעבוד עם מרכז האחסנה החדש, יבצע טיפולים ותיקונים לאופנועי הרוכבים שיזדקקו לכך. אין צורך בגרירה מיוחדת\הובלה למוסך – הוא נמצא בדיוק בקומה מעל.
כמו במועדון גלישה סגור
בקיצור: קונספט חדש ומגניב שאני ממליץ לכל מי שלא יכול או רוצה להשאיר את האופנוע, לנסות בעצמו. לי זה מרגיש כמו מועדון גולף או גלישה שמעניק שירות VIP לחברים בו. ולמי שדאג? לא חייבים להיות בעל הוסקוורנה כדי להשתמש בשירותי המקום.
הנה לקט קליל של סרטונים מהתקופה האחרונה, מרכיבות שטח ראשונות שלי על האופנוע החדש (עבורי), הן מצפון והן מדרום וכולן התחילו והסתיימו בסניף. הראשון מביניהם, היה ברכיבה בהשתתפות עובדי\רוכבי עופר אבניר: