פרויקט R: שיפוץ אופנוע ספורט אספנות בן 31 שנים

אספנות: סוזוקי 750 ספורט

אספנות דו גלגלית בת יותר מ-31 שנים ואחרי 15 רוכבים ישראליים? נשמע כמו גאנג-באנג היסטרי ובלתי חוקי לאופנוע. סיפור שיפוצו של אופנוע אספנות שעלות שיפוצו עמוקה כמו בור בלי תחתית או: כמה קשה זה להרים על הגלגלים אופנוע ספורט מצולק קרבות?

הנה לכם סיפורו של שיקום ארוך טווח לאופנוע אספנות, מתובל בהרפתקאות מסמרות ארנק ומקפיאות חשבונות בנק. מיומנו של מכור שחוגג שנה בבעלות על אחד מהאופנועים החשובים ביותר בעולם אופנועי הספורט, מאז ומתמיד.

הצהרת כוונות

GSX-R750-1986-Kruvlog-3

אני אוהב אופנועי ספורט ישנים המשתייכים לקטגוריות "אספנות". כתבתי על זה בעבר לא מעט, הדגמתי זאת כאן לא מעט פעמים, הצהרתי על כך במדור הרלוונטי ואף הייתי בעלים של אופנועים המכבדים את הסגנון. לא משנה אם זה מראה של קפה רייסר משנות ה-60', אופנוע GP משנות ה-70' או סופרבייק משנות ה-80' וה-90'. רק שיהיו של פעם. שיהיו מהמאה שעברה. לא משנה הצבע, ולא משנה היצרנית – צהובים, ירוקים, כחולים או אדומים: הכל הולך. שימו מלפנים פנס אחד או שניים, שימו מעטפת פיירינג וזוג קליפ-אונים נמוכים ופורצי חוליות וסחוס בגב – ואני מאושר. לא פלא אם כך, שיש גם אופנוע שכזה שרשום על שמי כבר שנה שלמה.

מבחינתי, הבעלות על אופנוע GSXR 750 היא סגירת מעגל משמעותית מאוד. זהו האופנוע שהצית בתוכי את הניצוץ שבגינו הפכתי לרוכב אופנועים. וכשנפלה בידי ההזדמנות לרוכשו לא היססתי. עוד על הסיפור מאחורי אותה רכיבה משמעותית כילד זב חוטם, ניתן לקרוא כאן בדברי הסיכום.

GSX-R אספנות

הסוזוקי GSX-R750 שנת 86 הניבט אליכם מהתמונות שמסביב, נמצא בבעלותי מאז נובמבר 2016. רוב ה-R-ים שתראו במצב דומה בארץ, הם כאלו שעלו ארצה בייבוא אישי ומתהדרים בקילומטראג' נמוך ופייריגים מצוחצחים, זאת מאחר העבירו את מיטב שנותיהם בתוך מוסכים סגורים בארה"ב. בניגוד אליהם, הרי שג'יקסר שלי אשכרה נולד בישראל ויובא באופן מסודר על ידי היבואן הרשמי.

יש כמובן עוד R-ים מקוררי אוויר שמן (דור ראשון) מאותו השנתון שהגיעו ארצה דרך עופר אבניר דאז ועדיין במצב נסיעה, אך בד"כ הם באחד משני מצבי הצבירה הבאים:

1. אופנועים שהוסבו לסטריטפייטרים מתישהו לאורך השנים, כי לבעלים שריסק אותם ראשון, לא היה את הממון והכוח להחזיר אותם למצבם המקורי.

2.  כאלו ששופרו, שונו והשתנו לאורך השנים וכבר לא נראים כמו שהאופנוע נראה כשיצא משערי המפעל. החליפו להם פיירינג, החליפו להם מתלים, שיחקו להם בנפחי המנועים, החליפו גלגלים ועוד.

אופנועי GSXR "שנולדו" בישראל בשנת 1986 ונראים ונוסעים כמו האופנוע המקורי? כמו זה שלי שבתמונות? אפשר לספור על פחות מאצבעות כף יד אחת.

אגדת ה-GSX-R האלמותי

מאחר ואני הבעלים ה-16 (שש עשרה!) של ה-GSX-R המדובר, ניתן להסיק משהו על עברו כאופנוע ספורט בארץ הקודש. ברור לכל בר דעת שהאופנוע לא חווה 31 שנים של רוגע, פינוקים וחיים טובים. הגיוני יותר להאמין כי האופנוע זכה לאורך התקופה הארוכה הזו, ללא מעט התעללויות ומפגשים כואבים עם האספלט הישראלי הרותח. בנוסף, שנים של מחיר מחירון נמוך, הביא אותו ככל הנראה לידיהם של רוכבים שהיו חמים על הגז וקצרים בכסף – בכל הקשור לאחזקה שוטפת.

לפיכך, יצא שהבעלים הקודם ואני, השקענו לא מעט כדי להחזיר לו את ברק התדמית האגדתית של ה-R. דגם שהפך כבר למיתוס ואגדה. זו הסיבה שאנו מתרצים לעצמנו את ההצדקה להשתעבדות כה נרחבת לשיקומו.

השיפוץ הגדול והראשון 2003-2004

את השיפוץ הגדול והמשמעותי עשה עמיר שבתאי, האיש והשפם, שבתחילת שנות ה-2000 השקיע לא מעט מהונו ומרצו כדי להרים את ה-R הזה על הגלגלים. המטרה של עמיר הייתה ברורה: הוא לא תכנן על הפיכתו לאופנוע ספורט מושחז וחד, אך גם לא לכלי אספנות מקורי לחלוטין שיהפוך אותו לבעל ערך כספי גבוה (מבחינת עלות השיפוץ). עמיר אמר מראש שמטרתו הייתה להפוך את האופנוע לכלי תצוגה, עם GIXXER750-1986-KRUVLOG-1.jpgמינימום רכיבה בפועל. כזה שנבנה מראש כרכב אספנות סנטימנטלי לחלוטין המכבד את מורשתו האגדתית של הדגם וחשיבותו לשוק האופנועים הבינלאומי ולשוק אופנועי הספורט המקומי.

עמיר רכש את האופנוע מאלי רז (מוסך ספידי כיף לשעבר) תמורת 6,500 שקלים בלבד. אלי, שהיה לבעלים ה-14 של הכלי, ביצע אוברול כללי ופנימי למנוע, וכך התנייד עמו ביומיום. האוברול עצמו בוצע ממש לפני המכירה לעמיר. מצב המנוע לפיכך, היה טוב מאוד. אבל שאר האופנוע שהגיע לעמיר, היה במצב קטסטרופה: חלודה במקומות רבים, חלקים חסרים או שבורים, ים של קומבינות וטלאים וכמובן הרבה חלקים לא מקוריים. עבודת השיקום מכאן ואילך, הוטלה על כתפי המכונאי דוד לוי שעבד אז במוסך "הגשר".

שלדה

האופנוע פורק לחלוטין והשלדה נשלחה לצביעה יחד עם הזרוע האחורית, הטלסקופים הקדמיים  והחישוקים. אומנם בכך נפגעה האותנטיות של האופנוע, אבל  התוצאה הצדיקה עצמה עם שילדה בעלת מראה חדש לחלוטין. תת השלדה הקדמית והחלקים המורכבים עליה היו במצב נוראי. חלודה תחת כל חלקה טובה, וחלקיהפלסטיק הרוסים. תת השלדה אף היא הייתה עקומה כתוצאה ממכה או נפילה. כל החלקים הללו: הפלסטיק שבתוכו מונחים הפנסים, הפנסים עצמם, תת השלדה, וכל החלקים מסביב, הוחלפו בחדשים, כולל הברגים. שני המשולשים עברו אף הם ניקוי חול, ונצבעו מחדש. המסבים הוחלפו כמובן בחדשים. המנוע עצמו נצבע בצבע השחור המקורי של סוזוקי, המיועד למנועי קירור אוויר-שמן.

חשמל

צמת החשמל פורקה לגמרי, ועברה חיווט מחדש בידיו האמונות של דוד, כשחוטים פגומים מוסרים %d7%a1%d7%95%d7%96%d7%95%d7%a7%d7%99-gsx-r750-1986ומוחלפים בחדשים. לאחר מכן הותקנה הצמה על האופנוע בדיוק כמו החיווט המקורי עימו מגיע האופנוע מיפן. בתי מתגים חדשים לחלוטין הותקנו ב-2 צדי ידיות הקליפ-אונס. חלקים ישנים כמו האלטרנטור או הסטרטר, עברו אף הם תחת ידיו של דוד קורס החייאה מזורז, והורכבו על האופנוע כלאחר כבוד כשהם משופצים. לוח שעונים חדש לחלוטין הותקן בקוקפיט (עם 0 ק"מ על השעון),שעון סל"ד ועמם הוחלפה גם תושבת הלוח והספוג שתומך בשעונים (שימוש בספוג נעשה ע"י סוזוקי, כחלק מהמאמץ לחסוך במשקל).

מעטפת חיצונית

מלבד מסיכת החזית, שהורכבה מזוג מסיכות שבורות שחוברו להן יחדיו, הרי שכל חלקי מעטפת הפיירינג של האופנוע, כולל מיכל הדלק, המשקף והכנף הקדמית, היו על מדפי יבואן סוזוקי  ישראל "עופר אבניר", והורכבו אחר כבוד על האופנוע, שלא היה עם חלקי פלסטיקה בכלל כשנרכש. כמו כן, הורכבו מראות, פנסים חדשים לחלוטין מלפנים ומאחור (עם תושבות חדשות ומסגרות מקוריות חדשות), פנס אחורי, כנף הלוחית האחורית עם נורית התאורה (מחרשה) וכמובן כל ארבעת המאותתים.

בזנב האופנוע הותקנו זוג רגליות למורכב, המושב עצמו רופד מחדש בריפוד כחול בגוון דומה למקורי (אך ללא רצועת האחיזה למורכב) ומאחורי המושב הותקנה ידית האחיזה האחורית המקורית שמאוד מאפיינת את ה-R-ים של אותה תקופה. על המתלה הקדמי הותקנה תוספת לא מקורית: גשר חיזוק למזלג שהיה אביזר שיפורים נפוץ למזלגות הדקיקים של שנות השמונים (41 מ"מ). גלגלי השיניים הוחלפו לחדשים, שרשרת מוזהבת הותקנה, ובמקום דוד הפליטה של ההונדה CBR900 שהיה מורכב על הכלי, הותקן דוד מקורי ומשומש שתרם רוכב אחר.\

kruvi-gsxr750-1986-2nd-art-4

ואז… שקט ודממה

בתום השיפוץ, עמד האופנוע לראווה במשך כשנה-שנה וחצי, באולם התצוגה של סוזוקי, בבית היבואן אשר ברחוב הסדנה בתל אביב. כשהמקום הוסב ל-"מחסני ערובה" (בונדד) על ידי המכס, נדרשה הוצאת הכלי מאזור התצוגה. הכלי חזר למשמורת אצל עמיר בבית.

מ-2005 לערך, ועד למועד רכישת האופנוע על ידי ב-2016, בתקופה של 11 שנים, צבר האופנוע 186 קילומטרים בלבד. עמיר היה נאמן להחלטתו שלא לרכוב על הכלי, והעמיד אותו לתקופות ארוכות והוציא אותו רק בפעמים בודדות לרכיבה.

השיפוץ הקטן והשני 2016-2017 והמעבר לסטטוס אספנות

באוקטובר 2016 החליט עמיר למכור את האופנוע, ופנה אליי בהצעה לרוכשו, לפני שהוא מפרסמו ברשת לעיני כל. אחרי התלבטויות מעטות יחסית ולהטוטים פיננסיים, הצלחתי לרכוש את האופנוע בחודש שלאחר מכן  (נובמבר 2016).

בניגוד לעמיר, כוונתי בעת הרכישה הייתה לרכוב על הכלי בתדירות קבועה של אחת לחודש לערך. ליהנות מעצם הרכיבה על אייקון מוטורי שכזה, ולא רק "להעריצו ולא לגעת". מאחר והיה זה האופנוע אשר נטע בי את זרע הפורענות בילדותי והכניס בי את חיידק האופנועים, הרי שהרגשות הסנטימנטליים שלי כלפיו, הן גבוהות במיוחד.

המחשבה הייתה שבתום תקופת שיקום קצרה מהעמידה הממושכת, לא תידרש עוד השקעה. מחשבות לחוד ומעשים בפועל לחוד. והעלויות, בהתאם.

kruvi-gsxr750-1986-2nd-art-5

בתחילה, בוצעו ההחלפות הבסיסיות כדי להחזירו למצב נסיעה: הוחלפו שמן המנוע והמתלה הקדמי, נוזלי הבלם מלפנים ומאחור, נוזל משאבת הקלאץ', בוצע ניקוי לקאליפרים הקדמיים, הוחלפו הצמיגים בחדשים, הוחלף המצבר, הוחלף הדלק במיכל ו…זהו בערך.

במקביל, הועבר סטטוס האופנוע במשרד הרישוי למצב "רכב אספנות", ובכך התבטלו כל חובותיו בגין רישיונות הרכב שלא שולמה האגרה עבורם, בין 2004 ל-2017.kruvi-gsxr750-1986-2nd-art-1

לאחר 3-4 רכיבות של 400 קילומטרים במצטבר, הגעתי למס' תובנות: הוא אמנם לעולם לא יהיה אופנוע ספורט מתקדם ועדכני ללא השקעה של עשרות אלפי שקלים, אבל אין שום סיבה שלא ליהנות ממנו עם שינויים קלים והתאמות. הרצון לשמור עליו מקורי ככל האפשר, התחלף ברצון לשמור עליו במצב רכיבה ראוי ומהנה, גם אם הדבר דורש התפשרות מסוימת מצדי על מקוריות האופנוע. כל עוד המראה הכללי לא ייפגם עם חלקים חדישים מדי או לא מקוריים, אני שלם עם כך. בנוסף, צצו תקלות קטנות שהצריכו תשומת לב ומחשבה לכיוון פתרון טוב יותר מהקיים.

Resto-mod? אספנות מתקדמת?

בהמלצת חברים, פניתי לאדריאן אנדריצויו (Part Man Part Machine) לצורכי ביצוע העבודות השונות. לשמחתי, אדריאן התגלה כאיש מקצוע חריף, בעל עין חדה, עדינות ואדיבות. בנוסף, כבעל הבנה רבה בתחום אופנועי האספנות ואיתור החלקים הנכונים. העבודות בוצעו במשך יותר מחצי שנה, כשהעיכובים נגרמים בעיקר בזכות דואר ישראל בכל הקשור לאספקת החלקים שליקטתי ברחבי הרשת. התיקונים והשינויים הבאים באופנוע, נעשו כולם תחת הרצון שלי והבנה של אדריאן לגבי הבחירות הנכונות שיש לבצע, באופן שישמור על המראה החיצוני והקלאסי של ה-R:

מפרט טכני מחלקים שנקנו בחו"ל

הבולם האחורי והמקורי העייף, הוחלף באחד חדש מתוצרת HyperPro ההולנדית עם התעקשות על קפיץ בצבע שחור (ולא הסגול המאפיין את הייפרפרו), כדי לא לפגוע במראה מקוריות האופנוע. מלפנים הוחלפו הקפיצים הקדמיים, גם הם מאותה התוצרת. קפיצי המתלים, מלפנים ומאחור, הותאמו כבר במפעל בהתאם למשקל הרוכב המיועד (שזה אני). זהו המקום להודות לשלומי מש.ר שיווק, יבואן המותג לישראל, על הזריזות והמקצוענות בהתאמת והשגת המתלים.

הקרבורטורים, שהיו כבר שחוקים ברמת חלקי המתכת, הוחלפו במערכת קרבורטורים שלמה של GSX600F שנת 1995 משומשת שנרכשה ב-eBay. כיוון והתאמת סוללת הקרבורטורים נעשתה ע"י אדריאן.

GSX-R750-1986-Kruvlog-4

דוד הפליטה שהיה מותקן על האופנוע, היה רקוב לחלוטין מבפנים, והתגלה ככזה שקוצץ מאורכו המקורי מתישהו במהלך חייו הקודמים. אפילו שבתאי, שעמל רבות כדי להשיג אגזוז זה, לא ידע זאת. "קוצר האגזוז" התגלה כשלוחית המתכת המקורית עבורו שנרכשה ב-eBay ונועדה לשמש כמגן חום, התגלתה כארוכה מדי בכמה סנטימטרים מכובדים.

לשמחתי, נתקלתי בהזדמנות אטרקטיבית לרכוש סעפת מלאה עם אגזוז של Vance & Hince כאן בארץ, כזו שיוצרה ויועדה לג'יקסרים של שנות ה-80'. לא פספסתי ורכשתי אותה. אמנם הדוד הקצוץ עצמו לא כ"כ לטעמי מבחינת המראה המזכיר תותח וולקן בקצהו, אבל הוא בהחלט משחזר היטב את שהיה מקובל דאז בתחום הדודים החליפיים.

kruvi-gsxr750-1986-2nd-art-6
עם דוד הפליטה המקורי המקוצץ, טרום ההחלפה

מערכת בלימה מחודשת לאופנוע אספנות ישן

הקאליפרים הקדמיים שופצו בחלקים פנימיים חדשים. המשאבה המקורית שלא הצליחה לספק עוצמת בלימה ראויה גם לאחר שיפוץ, הוחלפה במשאבה של דגם סוזוקי GSF1250 מ-2005 שנמצאה ב-eBay. מערכת הבלימה מלפנים ומאחור זכתה לצינורות פלדה שזורה של Hell. גם צנרת הקלאץ' הוחלפה לאותה התוצרת. צנרת זו נרכשה בצבע שחור כדי לדמות ככל האפשר לצינורות הגומי המקוריים של האופנוע. משאבת הקלאץ', הוחלפה באחת של סוזוקי GSF1200 שנת 1999.

האלטרנטור המקורי עשה בעיות כבר מהיום הראשון בו התחלתי לרכוב על האופנוע. והצליח, 10 חודשים מאוחר יותר, לחרבן רכיבה במזג אוויר מעולה, כשהשבית את האופנוע ברמזור הראשון ליד הבית. הוא הוחלף במשומש ומשופץ של GSXR750 אמריקאי מאותו השנתון בדיוק שנרכש ב-eBay.

מבחינה קוסמטית, לא היה שום צורך ברכישת חלקים לאופנוע, מלבד החלפת פקק מיכל הדלק שהיה מרותך עם פיקים מכוערים, באחד משומש במצב טוב יותר, שנרכש ב-eBay יחד עם מנגנון מנעול מושב משומש, כדי להחליף את המקורי התקול.

kruvi-gsxr750-1986-2nd-art-3

תם אך לא נשלם

אחרי כמה אלפי שקלים פחות בכיס, והרבה הבנה של "מה זה אומר להיות בעלים של אופנוע ספורט אספנות", ברור לי שהסיפור לעולם לא מסתיים באמת בכל הקשור להוצאות שוטפות. העובדה שיש כבר עכשיו רשימה לא קצרה של דברים שאני עוד רוצה לעשות באופנוע, אומרת שהסוף עוד רחוק. גם אם מדובר על דברים שהם ברובם קוסמטיים.

ואיך הרכיבה עליו כעת? האם ההשקעה מצדיקה את כאב הראש והארנק? האם יש בכלל היגיון בעניין? כל זאת, בפעם הבאה.

 

מודעות פרסומת