הטור "מוטורספורט" במגזין מוטו המודפס עסק בתחילת שנות ה-90׳ במגוון הקלישאתי של טיפוסי רוכבי אופנועים. אחד הכותבים של הטור דאז, עופר גולן, תמלל שוב את הטור Rהל'ה רייסר הסרוק שנותר כמזכרת, והעלה אותו לפייסבוק ביום השנה למותו של טל שביט.
Rהל'ה רייסר
כתב: עופר גולן
אם תיסע פעם בכביש ותראה עצים שוכבים באלכסון, רמזורים נוטים לכיוון הנסיעה, כמה ציפורים ללא נוצות מסתובבות סהרוריות לצד הדרך, קו הסימון הלבן מתפתל כמו שיכור וחריץ עמוק חורך את כל הדרך – אתה יכול להיות בטוח שRהל'ה רייסר עבר כאן.
וזה עוד כשיש לו בעיות בקרבורטור – נסע יעני "באיזי". אם היה לוחץ עד הסוף, היית צריך אופנוע אנדורו כדי לקפץ באדמת הטרשים שהשאיר אחריו. פעם היו יופי של כבישים בארץ, עד שהוא עבר בהם. כי אצל Rהל'ה יש בסך הכל 2 מצבים במצערת: פתוח עד הסוף או סגור עד הסוף. הוא לא אשם, זה היד שלו בנויה ככה. אם הוא לא רוכב "על המעטפת" ונותן לכולם "על הפנים", אז יותר טוב ייסע בסובארו לבנה וזהו!
בשבילו, נוף זה מה שרואים כשעושים הפסקת סיגריה, או כשמשתינים. כי ברכיבה עצמה הוא יכול לראות רק את הכביש קדימה. אם הוא מסתכל לצדדים הוא פוגש בברכיים של עצמו. מראות צד הרי אין לו כי במילא אין מה לראות מאחור.
חוץ מזה, קדימה הוא רואה את הזנב של עוד רייסר. כי רייסרים לעולם לא נוסעים סוליקו. בשביל מה זה טוב? הם בעצם אף פעם לא "נוסעים". הם "דופקים קטנה". בדרך כלל לאכול באיזו מסעדה לא חשובה, העיקר שהיא מספיק רחוקה. גם יספרו לך שהאוכל שם הוא משהו משהו. הדבר היחיד שטעים שם זו הדרך המתובלת בקונוסים ארבע גלגליים – אחלה סלאלום שבעולם! שמעתם פעם את המושג 4 ל- 1? נכון, זה הסיכוי שנהג מונית נעקפת יחטוף התקף לב, או שאזרח חף מפשע יחשוב שהתחילה התקפת סקאדים. כי האגזוז של Rהל'ה זה לא אגזוז, זו הצהרה טריטוריאלית. זה אומר שהכביש עכשיו שלו. רק ל"פטריוט" יש יציאה יותר מהירה ממנו.
כן, זהו Rהל'ה, איש ארץ ישראל השלמה. היה בכל המקומות אבל מכיר באמת רק את כביש ערד–סדום, סיבוב בן שמן, הפזנון, בית הקפה בראש הנקרה ולפעמים גם המסעדה בכורזים. זהו. כל השאר עובר ושב.
במשטרה מאוד מעריכים אותו. לכן גם עוצרים אותו בכל פינה לשאול לשלומו. נחמד מצידם. הם מתים לדעת למה הרדאר שלהם יוצא מכלל פעולה בכל פעם שהוא עובר. הם גם לא מצליחים להבין איך זה שהמספר האחורי שלו תמיד מכוסה בבוץ אפילו שהאופנוע כולו מבריק. מה הם רוצים ממנו? ככה סוזוקי בנו את הכלי. וחוץ מזה הוא תמיד מוריד ל-180 בסיבוב. תמיד!
ובאותו עניין:
אוטוטו ספורט מוטורי – גרסת 1993
מגזין מוטו עושה כבוד לטורבו: 25 שנים אחרי ה-GSXR הראשון