אם תיעמדו מול הטריומף סטריט טריפל R דגם 2021 ותסתכלו לו בעיניים, יש מצב שתאבדו פעימת לב אחת או שתיים. בייחוד אם יש לכם פחד מחרקים. רכיבה עליו לעומת זאת, תעניק לכם חווית רכיבה מהנה ומהסרטים.
ההקדמה הארוכה בהיסטוריה
בדיוק בשבוע שבו אנגליה התמודדה מול איטליה בגמר היורו 2021, היה הטריומף אצלי. כל כך מפתה היה לרשום איזו כותרת מתחכמת על עניין הכדורגל והאופנועים, האיטלקים מול הבריטים אבל דילגתי מעל המשוכה בקלילות. גם כל מיני קלישאות על תה של אחרי הצהריים, המנדט הבריטי או אזכור של "פיליפ!" כאילו התבקשו כאן בכותרת, אבל עמדתי באתגר.
עם זאת, לא יכולתי להימנע מהאזכור של הסרט בו הטריומף כבש וסחרר את הדמיון של רוכבים ישראלים רבים. זה שבו טריומף התנערה מזיכרונות השאריות החלודות והמיושנות שנותרו בארץ משלטון הבריטים בישראל וזכתה לריענון של מטלית על מיכל הדלק המבריק.
טריפל לא ייאמן
אני מדבר כמובן על "משימה בלתי אפשרית" עם הסצנה הבלתי נשכחת והבלתי אפשרית בה טום קרוז נלחם ברעים ובחוקי הפיזיקה למשך כמעט 8 דקות של אקשן. באחד משיאי המרדף הוא צולף ביריות אקדח מדויקות לתוך מיכל דלק של מכונית, תוך כדי ביצוע רולינג סטופי על אופנוע טריומף ספיד טריפל 955 כפול פנסים עגולים. בסצנה אחרת הוא יורה אחורנית תוך כדי רכיבה, כשהוא מכוון לאחור דרך מראת האופנוע (!). זה כל כך הזוי ומביך כרוכב אופנוע לצפות בפעלולי קולנוע שכאלו, עד שאתה מרגיש סוג של גילטי-פלז'ר על כך שאתה בכלל ממשיך לצפות בעניין.
בכל אופן, זו הייתה הכרות שזכורה לי היטב עם תדמית שנות-2000-המעודכנת של טריומף. רוח שובבה, נועזת, חוצפנית ואפילו קצת פרועה. תחום אופנועי הסטריט פייטרס שהיה אז בשיאו ואחריו עקבתי באדיקות, התמלא כמעט באופן מיידי ברפליקות כפולות פנסים גדולים שניסו לחקות את המראה הייחודי של הספיד טריפל.
מרותקים מאימה
במהלך מאוד הגיוני מצדם, טריומף הקפידו לשמר את המראה הזה בכל אחד מאופנועי משפחת הנייקד שלה. כדי להפוך את הזיהוי לכזה שנעשה בקלות, הם הפכו את עניין הפנסים הכפולים והחריגים לחלק מהמיתוג ומהרוח העיצובית שלהם. מה שמוביל אותנו למראה הלא פשוט לעיכול של פנסי הסטריט-טריפל.
והנה עוד אזכור לסרט הוליוודי: אם ראיתם את מסיכת החזית של הסטריט טריפל R החדש של 2021 ונזכרתם בדמות של 'הופר' החגב המרושע מהסרט "באג לייף" אתם לא טועים. ואם המראה הזה מזעזע אתכם קלות, אתם לא לבד בעניין.
הפנים של הסטריט טריפל
בכל עצירה, בטח ובטח באזור שבו שורצים רוכבי אופנועים רבים, מושכת מסיכת החזית תשומת לב. בעוד שאר האופנוע נראה "תמים" וכמעט סטנדרטי למדי, הרי שברגע שחולפים על פני חלקו על הקדמי, משתתקים קלות. אולי מאבדים פעימת לב או שתיים.
מעולם לא הייתה חזית אופנוע שכל כך מזכירה 'פנים' כמו אלו של הסטריט טריפל. והיא לוחצת לנו על כפתורים נסתרים. חלק מאתנו מרותקים מהעניין, חלק מרותקים מאימה כשפחדים קדמוניים מעולם הג'וקים צצים ועולים. מסוג הקלישאות המוכרות והטחונות עד כאב ממבחני אופנועים במגזינים של "אוהבים או שונאים אבל לא מסוגלים להתעלם מהנוכחות".
ומה דעתכם עליה?
כמעט ולא מרושע בכלל
האופנוע עצמו מבחינת אופיו, כמעט ולא מרושע בכלל. הוא דווקא מעולה מכל כך הרבה בחינות. גימור ברמה גבוהה, מכלולים איכותיים מהטופ שיש לתעשייה היום על המדף והכי חשוב: התנהגות מנומסת ונשלטת כל עוד לא מושכים לו במנוע. והסאונד? בהתאם.
תנוחת פלג הגוף העליון נוחה מאוד ולמרות הרכינה הקלה קדימה כמקובל בז'אנר אופנועי הנייקד, העניינים מרגישים מאוד בנוח ובעיקר חסרי מאמץ. פלג הגוף התחתון לעומת זאת, לפחות עבור רוכבים שנמתחים מעל 180 ס"מ, קצת יותר מכווץ ומוטה לכיוון הספורטיבי. ההרגשה הכללית היא שאין מצב שהגששים שעל רגליות המתכת החשופות, יגיעו לאספלט. גם לא בהטיות קיצוניות.
הכל אפשרי, הכל נשלט
ההתנהגות של הסטריט טריפל משדרת לרוכב הכל מלבד את הסרט "משימה בלתי אפשרית". והכוונה היא: הכל אפשרי, הכל נשלט, ואין הפתעות. התנהגות האופנוע יציבה באופן מעורר השראה, בטח ובטח לעומת ק.ט.מ 890 דיוק R שרכבתי עליו במקביל לצורכי השוואה לא מחייבת.
למעשה, למרות ששני האופנועים משתייכים לאותה הקטגוריה ומכוונים לאותו פלח של רוכבים, הרי שהם שניהם נמצאים כל כך רחוק על סרגל ההתנהגות. הק.ט.מ נמצא על צד ההתנהגות הזריזה "מדי". מרגיש כמעט סופרמוטו חד ומוטרף עם דחף חזק מסל"ד תחתון ועד בינוני.
לעומתו, הטריומף נמצא כמו כל בריטי מנומס, על הצד השפוי של התחום. בסיס גלגלים ארוך, מתלי Showa רכים בדיוק במידה הנכונה, משקל שממוקם יותר קדימה ולמטה ותנוחת הרכיבה הנינוחה, מאפשרים כולם איזון מעולה והגיוני יותר. באלאנס יותר שימושי בין הזריזות הנדרשת בכבישים מפותלים צפופים וטכניים, לבין ההתנהגות-כמו-קטר-רכבת שנדרשת בסוויפרים של 160 קמ"ש וצפונה.
וכשהמצערת מסתובבת בנחישות יתירה, הדברים משתנים. המהירות שבה האופנוע מגיע מ-5,000 סל"ד ל-10,000, מדהימה. הוא מטפס לשם מהר מאוד וכשהוא מגיע לשם, הטרפת בעיצומה. האופי הפייסני והכוח שנבנה בהדרגה מתחלפים באזור הסל"ד החמש ספרתי לכאלו שמזכירים התנהגות של חוליגן בריטי שמתפרע ברחובות אחרי ההפסד ביורו (הנה, בכל זאת הגענו לאזכור הכדורגל). האופנוע פשוט בשגעת-קרב שרצה קדימה. תענוג לגלות צד נוסף ויותר 'סטריט-פייטרי' מתחת להרגשה ההגונה והמתנחמדת.
והסאונד… איך אפשר בלי הסאונד?
הצליל של מנוע הטריפל הוא תמיד חוויה. גם בדגמי ה-MV אגוסטה השונים, גם בימאהה MT09 (לפני שהמאיסו אותו עלינו המגזגזים ללא הפסקה עם האקרופוביצ'ים) וכך גם בסטריט טריפל של טריומף. בדיוק באמצע בין הבאסים של מנוע כפול צילינדרים שמסודר לעבוד ולהישמע כמו V, לבין היללה הצרחנית של מרובע צילינדרים.
והסאונד הזה משתפר ככל שהקצב עולה והסל"ד מטפס. מה שמתחיל כגרגור של חיה חסרת סבלנות הופך לנהמה מדרבנת וממריצה כשהעניינים הופכים להיות מהירים. הרגשה כאילו חיה רעה רודפת אחריך מאחור ומעניקה לך 'מוטיבציה' וגם 'חשק' לרכוב יותר מהר.
מסקנה חשובה לפני סיום: פראייר מי שמחליף את האגזוז המקורי של הסטריט-טריפל לאחר.
על רגלית הצד
לדעתי, כל מי שחושב להתקדם מהאופנוע האמיתי הראשון שלו מנישת ה-עד 75 כ"ס אל השלב הבא, ומתכוון לעשות זאת דרך הקטגוריה הזו, חייב לעצמו סיבוב על הסטריט-טריפל. זו פרשנות נוספת לקטגוריית הנייקדים שהיא עמוסה במתמודדים והיא ככל הנראה הכי לוהטת כיום בשוק הישראלי.
הטריומף עושה את הדברים קצת אחרת. עם הרבה סטייל, אמירה ייחודית וקצת שונה מהסטנדרט המקובל. מספיק שונה, טוב ומיוחד כדי להצדיק אותו כמתמודד על הלב שלכם ועל הבחירה.
ועוד מילה אחת לסיום
טריומף הוא המותג "הגדול" האחרון שהיה חסר לנו במגוון המותגים בארץ. מפה והלאה זה רק מותגי בוטיק קטנים ואיזוטריים. ובכך, הגעתו ארצה אחרי היעדרות של יותר מ-70 שנים, היא סוג של נקודת ציון היסטורית חשובה בענף שלנו.
ההיסטוריה והמסורת של טריומף, כמות הדגמים המשוגעת והמבחר הענק של אפשרויות הקאסטומיזציה לדגמים השונים – כולם הופכים את אולם התצוגה של אופנועי טריומף בתל אביב, לחגיגה לעיניים לכל חובב בתחום. מומלץ לבקר שם גם אם אתם לא מתכוונים לרכוש דבר. רק בשביל ההשכלה הדו גלגלית שלכם.
אהה… וכמובן: גם בשביל להיבהל מכמות עיני החרקים שבתצוגה שם.
סרטון: סאונד של טריפל בכביש ארצישראלי
והוכחה שכרובי רוכב עם סוודר שעיר מתחת למעיל הקיץ
ועוד סרטון ברוח הכתוב
כמעט שמונה דקות של גילטי-פלז'ר תוצרת הוליווד של שנת 2000: טום קרוז והספיד טריפל עושים שמח על המסך. הסצינה של הרולינג סטופי? בערך מ-2:30.
לקרוא עוד:
מסלול והחלקה – כרית אוויר וחליפת הרכיבה
אל תבקרו שם!!! אני ביקרתי ויצאתי עם כלי חדש……
😆 תתחדש!