מוטו גוצי סטלביו

בעולם אוטופי לכל אופנוע אמור להיות אופי אבל העולם שלנו לא כזה. בדיוק במקום הזה זורח המוטו גוצי סטלביו. יש לו סטייל, יש לו אופי, יש לו משקל עצמי ויש לו גם מחיר.

כתב: דור אבן כץ

צילום: אסנת סגל

עיצוב והיכרות

מוטו גוצי סטלביו החדש תפס אותי לא מוכן. במבט ראשון, יש כאן עיצוב איטלקי מיוחד שמושך את העין והרגש. השילוב בין הצביעה, האגזוז הקצר והזרוע החד-צידית לאיכות הגימור יוצר אופנוע שמדבר יוקרה. יוקרה שמתומחרת בכ-134,000 ש"ח.

מעבר להופעתו החיצונית, הוא גם מצויד בחבילת אלקטרוניקה שכוללת מצערת חשמלית, בקרות מכל טוב ורדאר מקורי.

על הרדאר יש להתעכב. הוא עובד טוב ומתריע על סכנות בזמן. עם זאת, כשנעקפים מצד מסוים, הוא מהבהב בכתום במראה התואמת, אבל במצב "התנגשות מיידית" מלפנים הוא מתריע באדום בלוח התצוגה וזו החלטה מוזרה כי במצב חירום, לא מצאתי סיבה הגיונית להוריד את העיניים ללוח התצוגה.

במי הוא מתחרה?

המראה הזקוף יכול לבלבל ולגרום למביטים לחשוב שמדובר כאן באדוונצ'ר, כלומר, אופנוע שמוכן גם לעבודת שטח. לטובת המיתוג, יש לו אפילו מצב אופרוד מובנה בו מתבטלת בקרת ה-ABS על הגלגל האחורי ובקרת המשיכה יורדת למינימום שמאפשר הנפות גלגל מגניבות. אבל, אבל, האופנוע הזה לא רק כבד על הנייר (246 ק"ג כולל נוזלים), מרכז הכובד גבוה ותחושת המשקל נוכחת. הפגים מחליקים מאוד כשהם נרטבים או כשסוליית הנעל נרטבת. חישוקי הגלגלים במידות 17 ו-19 אינץ' ולכן, החבילה הכללית היא לכל היותר חומר לרכיבת שבילים, וגם זה בזהירות יתרה.

בעצם לסטלביו קטגוריה משלו מכיוון שמצד אחד הוא מתאים יותר להשתלב בין אופנועי התיור הזקופים שהם בנטיית כביש מלאה דוגמת הוורסיס 1000 ומצד שני, הגדיר אותו היצרן כמיועד גם לשטח. אז מי המתחרים? נראה שבמקרה הזה תלוי מי הרוכב. המתחרים יכולים להיות ימאהה טרייסר 9, הונדה אפריקה טווין או אפילו במוו GS וכמו שכבר אמרנו, גם וורסיס 1000. אף פעם לא התקשיתי כל-כך למקם אופנוע בתוך קטגוריה…

סטלביו: התנהגות ונוחות

קצת כמו באדי-בילדר גבוה וחזק, האופנוע הזה מרגיש יציב ומוצק. פעימות הכוח שלו מייצרות תאוצות ביניים טובות. חזרה לגז בפניות נעשית בקלות הודות למשיכת מומנט בריאה כבר מסל"ד נמוך.

הכיף הזה בא על חשבון זריזות בשינויי כיוון ועל ומורכבות בשליטה במהירויות נמוכות. המאפיינים האלו גם פחות תומכים ברכיבה ספורטיבית ומתעדפים את חרישת הארץ ברכיבות ארוכות, רגועות, לבד או בזוג. והאופנוע הזה נוח. ממש.

מיגון הרוח מתכוונן חשמלית ובמצבו הגבוה השאיר אותי כמו בתוך וואקום נהדר. מושב הרוחב מצוין. רחב ובדיוק ברכות הנכונה. ביחד עם מיקום הרגליות והכידון הגבוה והרחב. זה וואוו.

מנוע

ולהלן כמה מילים על המנוע. מוטו גוצי לא זונחת את מנוע הוי הרוחבי ולא סתם. זה הייחוד שלה בין שלל המותגים וההיצע. זה מה שהופך את אופנועי המותג הזה לנישה. והמנוע הזה בולט מהאופנוע גם עיצובית אבל גם באופי שהוא נוסך בו.

מדובר ב-1,042 סמ"ק שמפיקים 115 כוחות סוס אבל העניין במנוע הזה הוא לא הספק סופי אלא גירגור רוחבי ייחודי ומומנט בשרני שלפי דף הנתונים מגיע לשיאו כמעט ב-7,000 סל"ד. ובישבן יש תחושה של גלי מומנט משמעותיים כבר מסל"ד נמוך וזה לטעמי.

סיכום

האופנוע הזה משרה אווירת רכיבה שמזכירה את ה-במוו GS הבכיר וזו מחמאה אדירה. הוא עושה את זה בגנון איטלקי וזה אומר שיש כאן עיצוב נהדר ויכולות אבל לא הכל מהודק עד פרטי הפרטים. מה בולט מיד? הסטלביו כבד ומסורבל בחניות ובמהירות איטית. הוא יפה, הוא מיוחד, הוא אופנוע של מומנט. אופנוע נוח מאוד שיחמיא לרוכבים שאוהבים טורינג, בסטייל. כאלו שאוהבים להיות צבעוניים ואחרים בתוך העדר.