משהו טוב קורה בפורומי האופנועים הישראליים בשבועות האחרונים

מדובר על ריבוי דיונים איכותיים בנושאים מעניינים, שמצליחים שלא להיגרר ולהזדהם בהודעות מטופשות ובלתי רלוונטיות. מקווה שהמלחמה בצפון היא לא הסיבה לכך, ושבאמת אנו צופים בתחילתו של שינוי. אגב, תקופה די מוזרה לדיוני איכות, בהתחשב בכך שמדובר על חודשי החופש הגדול בהם ילדים רבים ומשועממים מסתובבים בקבוצות הדיון הדו גלגליות בעברית.

אחת הסיבות העיקריות לדעתי לאיכותם של הדיונים, הוא בעיסוקם בנושאים המטרידים בדיוק בימים אלו, יותר מתמיד, את גולשי התחום: גניבות הכלים שהתרבו כמגיפה בשבועות האחרונים, מאז פרצה המלחמה בצפון, נושא עלויות ומקצועיות המוסכים בתחום (עניין שתמיד מעסיק את הגולשים) ועוד.

את הפוסט הפעם, אנצל כדי להמליץ על מס` דיונים מעניינים שרובם עדיין פעילים וזוכים לתגובות חדשות. שימו לב שההודעות נבחרו בשל העובדה שרוב הדיון שהתפתח מהם ואילך, היה דיון רלוונטי עם מינימום הודעות סרק מטופשות:

נושא הגניבות: מלבד המקרים הפרטניים (כמו ה-DRZ400SM עליו כתבתי, DR750, DR650 ואפילו VTX1800 (!) שנגנב), התפתחו דיונים המתארים שיקולי דעת מחודשים אצל הגולשים, המשקפים את התלבטויות הרוכבים בדבר החזקת כלים יקרים. להלן דיון מעניין מפורום פול גז בדבר אפשרות החלפת אופנוע יקר בזול, רק בשל החשש מגניבה. דיון מקביל אך מעניין ופעיל פחות, נפתח בנושא בפורום האופנועים של תפוז: "האם אופנוע הוא כלי חד פעמי?"

 עוד מפורום פול גז: דיון לגבי עלויות הטיפולים במוסכים, מה מבצעים לבד בבית, וכמה מוכנים לשלם. "מקצועיות המוסכים – הביצה והתרנגולת"

כתיבה נאה של ahboaz הראויה להפניה (מתי יהיה לו בלוג?): 00:31

 דיון שהופך למעניין בעיקר בשל התמונות המלוות אותו: טיול אופנועים בנורווגיה.

 הידעת? עבודות לשדרוג והרחבה של מחלף מורשה מעוכבות בשל מזנון לא חוקי הממוקם בצומת

"… במחלף מורשה, ביציאה מכביש 4 לכביש 5 מדרום למזרח, ממוקם מזנון פעיל מזה כשנה. המזנון נמצא בקצה הטרמפיאדה ומציע את מרכולתו לרכבים החולפים ולהולכי רגל הממתינים בתחנות האוטובוס הסמוכות. המזנון המעכב את עבודות שדרוג והרחבת צומת מורשה המבוצעות ע"י החברה הלאומית לדרכים מהווה סכנה בטיחותית ממדרגה ראשונה.

דו"ח פנימי שערכה החברה הלאומית לדרכים מצביע על כך שמחלף מורשה הינו המחלף עם מספר התאונות הגבוה ביותר במדינת ישראל. הימצאות של המזנון באופן פיזי על הכביש מגבירה את מסוכנות הצומת. הרכבים שעוצרים את רכבם בקרבת המזנון מסכנים רכבים אחרים החולפים בכביש ואת הולכי הרגל בצומת."

 מדינת עולם שלישי. בחיי.

 על הנושא בהרחבה, בהודעתו של ברנדן בפורום האופנועים של תפוז

  ואיך אפשר בלי סופרמוטו? דיון בפורום האופנועים של תפוז לגבי גיל המתחרים בתחום והכסף המתרוצץ בו, ודיון מקביל בפורום סופרמוטו, לגבי אטרקטיביות המרוצים האירופאים לעומת האמריקאיים.

 סתם סיפור קטן ונחמד: אחד מלקוחותיי באזור השרון, המשמש כמפיץ מורשה של עופר-אבניר, סיפר על לקוח שנכנס לסוכנות, וביקש קטנוע "קיימקו 10" (בוטא כ-KAIIMKO). עם עיוות שם היצרנית, הסתדרו אנשי המכירות שבסוכנות, אבל דגם "עשר"? לא מכירים. רק כשניגש הלקוח לקטנוע והצביע על הלוגו – "הנה, כאן! דגם 10!", הבינו על מה מדובר. ראו את התמונה המצורפת לפוסט זה…

 ומנושא לנושא באותו נושא: כשרוכב מבקש שמן "710" כי זה מה שרשום על הפקק…

 אוף טופיק:

הקטע הבא פורסם ב"פרקולוג", והוא מתוך הספר "אם יש גן עדן" של רון לשם העוסק בלחימה בלבנון. שימו לב, הטקסט הבא פורסם בספר שיצא בשנה שעברה:

 "… "ואני, האמת, באופן אישי, מאמין שנחזור. לא יהיה שם מלון על ההר, תהיה מפקדה של חיזבאללה לכבוש. מה, לא נחזור? לא יהיה שוב פיגוע במשגב עם? ופיגוע מעלות סיבוב שני, לא יהיה? לא תהיה קרית שמונה תחת מטחים? לא ישחטו אותנו על הדרך? זו דעתי, שהכל יחזור, ואם שקט שם, בינתיים, זה רק בגלל שהמחבלים מתעצמים וצוברים אמצעי לחימה. סבלנות לא חסרה להם, זאת טקטיקה שכזו, אנחנו עוד נאכל אותה. יחטפו לנו חייל, יקטפו איזה ג`יפ על הגדר הטובה, ישגרו פצמ"רים על יישוב, לאט לאט, ישחררו רסן. כשזה יגיע, כל מי שחושב שלהק מטוסי קרב מסוגל לעשות את העבודה מהאוויר, עוד יגלה שאין תחליף לחי"רניקים. נצעד שם אנחנו, נטהר, מבית לבית נעבור, אבן אבן נהפוך, כי בינתיים הפסדנו, במלחמה ההיא. הפסדנו, עם סימן קריאה, אין ספק. לא יצאנו בהסדר שלום, לא עזבנו כשהמחבלים מרוסקים. ברחנו, השארנו נשק, הפקרנו את בעלי הברית שלנו, הצד"לניקים. והשנה ההיא, השנה האחרונה העמוסה ההיא שאני והילדים שלי העברנו בתוך לבנון, האם היא תרמה למישהו? האם עזרה במשהו, קידמה משהו, שינתה משהו? למה חיכו, אני לא מבין, מה השיגו בזה? למה לא הוציאו אותנו מזמן, כשהיינו קצת פחות חלשים? למה לא הוציאו שנה קודם, ברגע שבו החליטו שנסוגים? למה היינו שם בכלל?

כן, אחי, אח שלי גיבור, הכל היה לחינם".

 רון לשם מתגלה כנביא. מדהים.