הידעת? אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים! ביום שבת, מייד אחרי שכתבתי את "המסע לא פחות חשוב מהיעד שבסוף הדרך", קראתי לבתי בת השנתיים את הספר של ד"ר סוס – "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים". הספר כך מסתבר, אולי נחשב לספר ילדים אך מבוגרים יוכלו להפיק ממנו לא מעט. בחרתי לצטט, תוך שמירה על זכויות היוצרים כמובן, מספר קטעי מפתח הקשורים לדעתי לבחירה שלנו באופנועים ובסגנון החיים הנ"ל. בחירה לא פופלארית בלשון המעטה – אך מרגישה עבורנו כמו בחירה בחופש לעומת אלו שבחרו "אחרת":
"… תכנס? זה מפחיד! תשאר? עוד יותר!
מה כבר תרויח? על מה תותר?
ולאן תכנס? לימין או לשמאל?
רק שלושת רבעי שמאל? או בכלל? או הכל?
תתגנב מהצד? מסביב? מאחור?
זה בכלל לא פשוט, תבין ותזכור,
לבחור שבוחר שיבחר מה לבחור.
אולי תתבלבל ותרוץ, ותדהר, בשביל מתעקל, שובר ראש וצואר,
דרך שטח מוזר, בין צורות ארוכות,
מוביל לכיוון מדרכות רחוקות,
למקום רע מאוד: מקום לחכות.
…כי שם רק מחכים.
מחכים לרכבת, לגשם, לקור,
מחכים בישיבה או עומדים בתור,
מחכים למכתב, מחכים לבשורה,
מחכים שתצמח על ראשם שערה,
מחכים ל"כן" מחכים ל"לא",
כל אחד מחכה לעניין שלו.
…שימריא המטוס, שירתחו כבר המים,
אנשים מחכים לזוג מכנסיים,
לעוד הזדמנו, לשרשרת פנינים,
מחכים, מחכים, ממתינים, ממתינים.
לא!
זה לא בשבילך!
אתה לא תחכה.
תתחמק די מהר,
ותמצא מקומות מוזיקליים יותר.
עם דגלים! עם פילים!
שוב תדהר! בגדול!
יבוא מה שיבוא! מוכן לכל!
מוכן, כי אתה בחור שיכול".
אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים
אני רואה קשר בין הדברים הללו, גם אם קלוש ומצריך דימיון, לבין הפוסט האחרון לעולם האופנוענות. ברור שד"ר סוס לא התכוון לכך, אבל קל לעשות את האינטרפטציה הנדרשת.
זר לא יבין זאת.
"כשאני רוכב, אני חי בחמש דקות יותר ממה שאנשים אחרים חיים במשך כל חייהם"
(דמותו של ברט מונרו, בסרט The World's Fastest Indian)
ובאותו נושא
אופנוענות: לאבד ולמצוא שוב את הדרך, זו חלק מהחוויה
סרטון אופנוענות מעורר השראה: למה לא עכשיו?
רוכב על האופנוע שלי – וידוי של אופנוען
יש ימים שבהם כואב לכבות את מנוע האופנוע – סיפורו של ירושלמי
השאר תגובה