אחרי הבלגן שעשינו על כביש מס' 1, תוך שהפכנו את הנסיעה לסיוט בעבור נהגי מכוניות שעשו דרכם לירושלים, למדנו 2 דברים חשובים:
האחד, על הדינמיקה של תנועת מכוניות. איך האטה למשך 500 מטרים של משאית כבדה על ידי רוכב קטנוע 125 סמ"ק שנדחף לפניה, במהלך שהוא ספק אומץ וללא ספק רווי בסיכון עצמי מיותר, גורם לפקק תנועה לאורך קילומטרים רבים. איך חסימה של נתיב אחד על ידי נחיל רוכבי אופנועים באורך 12 קילומטרים, וצמצום התנועה לירושלים לנתיב אחד בלבד, יוצר את הכביש העמוס במדינה תוך פחות משעה. ואיך אופנוענים לא מבינים שבאירוע שכזה, הם צריכים לרכב "כמו מכוניות", עם מטרים של מרחק זה מזה, ובכל זאת רוכבים בדבוקות של 5 אופנועים על 6 מטרים רבועים. זו צפיפות אוכלוסין של מיניבוס ממוצע!
הדבר השני שלמדנו, הוא שיעור קצר בתקשורת המונים רוויית ערוצים. בין 7 ל-10 בבוקר, היינו האייטם המרכזי. קיבלנו את 15 שניות התהילה שלנו באור הזרקורים. שלל ידיעות ומבזקים באתרי החדשות המרכזיים, מבזקי וידאו באחרים, עיסוק של תחנות הרדיו והטלויזיה בנושא ההפגנה של הדו גלגליים בדרך לירושלים ועוד ועוד… ובצהריים? שום כלום. אייטם חדש, מעניין הרבה יותר (קלטת הוידאו של גלעד שליט), ואנו נעלמים לתהומות השכחה ונופלים אל מעמקי ארכיון האינטרנט. עד כדי כך, שבמהדורה המודפסת של ידיעות אחרונות שקיבלתי הבוקר, לא מוזכרת ההפגנה מאתמול, בכלל! אפילו לא תקציר קטן חסר תמונות במוסף פנימי. ותאמינו לי, די חרשתי את העיתון בחיפוש אחר ידיעה שכזו.
בכל אופן, כדי שלא אהיה חלק מקבירת הנושא בארכיון האינטרנט, להלן קישור לאלבום תמונות מההפגנה שהעלתי בפייסבוק. התמונות צולמו על ידי רונן טופלברג. (שימו לב -חבר שלי בפייסבוק סאמולי ארו,אלוף העולם באנדורו E3 שנה שעברה, סימן LIKE על האלבום )
השאר תגובה