בדיוק כמו צפייה ב"אח הגדול", גם תערוכת הרכב היחידה בישראל זוכה מאניני הטעם ללעג ואלו שהולכים אליה זוכים לכינוי "פראיירים". אבל אני חושב שהתמונה יותר גדולה מעוד הצגת דגם חדש או פחות אחת. יש כאן גם עניין של תרבות מוטורית.
שחצנות
חבר שאל בקבוצת וואטסאפ של חבורת רכיבה שאלה תמימה:
"בא לי לקחת את הילדים לאוטומוטור השנה, אבל יוצא יקר! 78 שקלים דרך ההנחה המקסימלית שמצאתי. למישהו יש הנחה גדולה יותר?" 
באותו הרגע החלה תחרות הודעות בין החברים, שנראתה יותר כמו תחרות "למי יש יותר ארוך" מבחינת התיעוב שהופגן כלפי התערוכה והביקור בה:
"אני הייתי פעם אחת ויחידה וזה היה ב-89!"
"פחחחח… צעיר! אני הייתי ב-88, אבל השתעממתי ועזבתי באמצע!"
"אני הייתי רק פעם אחת לפני 25 או 26 שנים אבל אני יכול לומר לך בוודאות – לא שווה ללכת השנה"
"הייתי רק פעם אחת, וגם זה עם כרטיס שקיבלנו חינם מ"הצופים" אבל תשמע לי – זה הולך ומתדרדר משנה לשנה".
"פחחח… בשביל מה צריך את התערוכה? בסך הכל מביאים את רחוב המסגר ואת מתחם-הרצל שוקן לגני התערוכה".
כן, לכולנו יוצא לפעמים החרטטן מתוך הקסדה כשלא שמים לב.
איכשהו, זה מאוד הזכיר לי את הישראלים שמחליפים ביניהם שמות של אתרים "סודיים" בחו"ל שאף תייר לא מכיר וגם "אין בהם ישראלים". הכי חשוב שלא יהיו ישראלים. גם כי כולם צועקים, מזיעים ולא מנומסים, וגם כי "אחרת זה לא מרגיש חוץ לארץ". מכירים כאלו?
נוסטלגיה שיוצרת תרבות מוטורית
אחרי מופע השחצנות, הגיע גם פרק נוסטלגי לתפארת מדינת ישראל:
"אני זוכר איך הציגו שם אאודי 80, רכב היוקרה האולטימטיבי דאז"
"ואני זוכר שקנו לי חולצת הארלי דוידסון בתערוכה"
"ואני זוכר שנתנו לי לשבת בלמבורגיני קונטאש, כי אבא שלי הכיר מישהו מבפנים".
ואני אומר:
אולי די כבר?
אפשר לחשוב שכל אחד מהכותבים הוא מבקר דרך קבע בתערוכות מילאנו, קלן, טוקיו ופרנקפורט. אפשר לחשוב שאתם לוקחים את הילד לסיבוב, אחת לשנה, במתחם הרחובות של סוכנויות הרכב, כדי שיתרשמו מהכלים ומהדגמים החדשים.
כרוכבי אופנועים שחיים את התחום ונושמים אותו ברמה היומית, אנו אוהבים לדבר ולספר כמה חשובה היא הנחלת תרבות מוטורית לדור הצעיר בכלל ולילדינו בפרט. כפי שהבנתם מההודעות בקבוצה, קל לנו להיזכר בהתרגשות שאחזה בנו בתערוכה הראשונה בה ביקרנו, או בפעם הראשונה בה ראינו במו עינינו רכב יוקרה שעד אז הכרנו רק מהפוסטר בחדר, שמאוחר יותר הדבקנו לידו את תמונתה של סמנתה פוקס.
בדיוק כמו שאתם יודעים לזהות את הפעמים הראשונות בהן הפקתם הנאה מנושאים הקשורים למוטוריקה, כך מהווה אוטומוטור הזדמנות לילדים ולנוער לגעת בחלומות ואולי להטמיע את החיידק המוטורי בקרבם.
יש הרבה סיבות למה לא לבקר בתערוכה, אבל השאלה היא אם הן הסיבות הנכונות. לומר לעצמכם שאין מה ללכת כי אותכם, הרוכבים המנוסים, היא לא מעניינת, זה לא פחות מחטא כלפי הילדים שלכם. גם אני זלזלתי בעבר בתערוכה, אך זה בדרך כלל היה כשנשאלתי על ידי רוכבים אחרים, אם שווה להם ללכת. אם התמקדו בעניין הביקור עם ילדים, תמיד המלצתי.
הם עוד יאהבו כדורגל…
כן, היא ממש לא זולה. בטח לא למשפחה ממוצעת שרוצה לבלות בחג בתערוכה בהרכב מלא. וכן, היינו רוצים להסתובב בה יומיים, בקושי להספיק לראות את כל הביתנים, ההופעות והתצוגות ולא להסתפק בסיבוב של 4-5 שעות. אבל כרגע, זה מה שהשוק שלנו שווה. זה הגודל שלו, ואלו היכולות שלו. זה לא ש"כדאי לחכות לשנה הבאה" כי ירימו לנו כאן תערוכה בין לאומית פתאום.
אז נצלו את זה. קחו אותם לתערוכה המוטורית היחידה בארץ. אחרת, הם עוד חלילה יאהבו כדורגל…