היסטוריה בהתהוות: יום מסלול בשדה תימן - טור דיעה

יום מסלול הסטורי: צביקה הרשקוביץ ידע שהוא לא יוותר על ההזדמנות לקחת חלק ביום הראשון מסוג זה בשדה תימן. טור דיעה על המחירים, המתקן, המסלול, הצוות וההיסטוריה שמתהווה לנו ממש מול משקף הקסדה.

כתב: צביקה הרשקוביץ

תמונות: עומרי גוטמן

מהטיזרים, הצילומים והסירטונים הראשונים שהתקבלו משדה תימן, כולם הבינו שמשהו רציני קורה כאן. חלום שנשאו אליו את ראשיהם רוכבים רבים במשך עשרות שנים, קורם עור וגידים מול עיניהם המשתאות. לא עוד הדמיות ווירטואליות והתלחשויות של עסקנים ומקורבים על לוחות זמנים עתידיים שנדמו תמיד כמשאלת לב ומשאת נפש גרידא.

לא. הפעם זה מסלול בגודל כמעט מלא, כאן בארץ הקודש. סלול ופתוח ומוכן לקלוט רוכבים ונהגים. יום מסלול לתפארת.

בשישי האחרון (8.6.18) התקיים יום המסלול הראשון ש"מוטורסיטי", החברה המפעילה את המסלול החדש בשדה תימן, מכרה באופן ישיר לרוכבים. מיד כשנפתחה ההרשמה, היה לי ברור שאני הולך להיות שם.

בתחילה היה מדובר על 4 סשנים בין השעות 13:00-17:00, כאשר כל שעה מתחלקת ל-3*20 דקות לכל קבוצת קצב רכיבה (בסיס, בינוני, מתחרים). עם זאת, לאחר יומיים עודכן לוח הזמנים ליום מלא של 7 סשנים בין השעות 10:00-17:00. המון זמן לרכיבה. המון.

התכנית המקורית שלי הייתה לבוא עם האופנוע (אפריליה טואונו 1100) על נגרר של חבר שמגיע כך, אך בסופו של דבר הגענו לשם מספר חברים ברכיבה. החבר שהגיע עם הרכב, הביא ים של ציוד נוחות, אוכל, שתיה, פירות, נשנושים, מגבות ועוד. כל המרבה הרי זה משובח. רכיבה במסלול היא מאמץ פיזי לא פשוט ובעומס מנטלי גבוה, ולכן "חובה" למקסם את תנאי הנוחות לצידי המסלול ולהפוך בכך את החוויה למושלמת. זה לא משהו שמתאפשר כאשר באים ברכיבה, בייחוד כעת, כשתנאי הנוחות במקום עדיין בחיתולים.

מסלול כמעט מושלם

בשעה 09:00 נכנסנו למתחם. המראה הזה שעף לך ישר לתוך הפרצוף, של נהר אספלט רחב ומתפתל, הוא מראה משובב נפש שאי אפשר שלא לעמוד להסתכל ולהתמוגג. לא אשקר שחלפה בי צמרמורת. יום מסלול. זה אמיתי וזה כאן.

יום המסלול נוהל בקפדנות וביד רמה ע"י חן אביוב שבמאור פנים ובחיוך דאג לכל דבר ולכל אחד בכל רגע. שאפו ענק.

המסלול עצמו כמעט מושלם. יש כמה קפלי אספלט ואבני השפה בצידי המסלול (הידועות גם כ-"קרבים" או כ"אבני אייפקס"), מעט חלקלקות וזקוקות לטיפול מיידי בדמות צביעה בחומר המספק אחיזה. הבחירה בתוואי עם 7 פניות ימניות ו-2 שמאליות מעט תמוהה, אך אני מעריך שההארכה העתידית שהמסלול צפוי לעבור, תכלול עוד פניות שמאליות שיאזנו את זה.

הרכיבה הייתה "וואו" אחד גדול. פרץ של אדרנלין והתרגשות לאורך כל שעות היום. נהניתי בטירוף והיה פשוט מדהים. כמובן השהייה עם חברים טובים רק העצימה את ההנאה מהיום המושלם הזה.

מסלול בשדה תימן : מקשיבים לרוכבים

אני רוצה לנצל את הבמה שניתנה לי כדי להודות למנהלי המקום על כך שהם קשובים לרוכבים. לדוגמה: במהלך השבוע פניתי בשאלה האם ישנה עמדת לחץ אוויר. תוך מספר שעות התקבלה תגובה על כך שמתוכננת בקרוב עמדה קבועה שכזו, אך בינתיים נשלחה בתשובה תמונה של עמדת לחץ אוויר עם קומפרסור וגנרטור. להוריד לביצוע מיידית דבר שכזה, זה משהו שלא קיים במחוזותינו ועל כך מגיעה הערכה ותודה.

דוגמא נוספת: בתום יום המסלול (ערב יום שישי, כן?) פניתי אליהם שוב בנושא שביל הגישה הלא סלול למתחם והצורך המיידי בטיפול בו. תוך מספר שעות התקבלה תגובה: "אנו מכירים את בעייתיות כביש הגישה. הוא זמני רק עד אשר ייסלל למתחם כביש גישה מסודר מהכוון השני. בתכנון שלנו כעת להדק אותו לשפר אותו והפידבק מכם הרוכבים הוא חשוב מאד ואוודא שמקדימים את לוח הזמנים לשיפוצו". אמריקה וורסנו!

כ-45 רוכבים נרשמו ליום המסלול הראשון במקום, ונהנו משורת אוהלים שהוקמו כדי לספק צל, שירותים וכיורים נקיים (אבל עם מים אפורים שאסורים לשתייה), עמדת לחץ אוויר וגנרטור שכאמור הוצבו מבעוד מועד במקום. מבחינת כוח האדם: כ-6 מרשלים ועוד כ-4 אנשי צוות נוספים, דאגו לבטיחות הרוכבים, לסדר ולעמידה בזמנים. צוות אמבולנס על ציודו עמד במקום מוכן לכל תרחיש לא נעים שאולי יקרה. בורקסים בבוקר ואבטיח קר ומרענן במשך היום, החזיקו את הרוכבים העייפים. עומרי גוטמן, צלם מקצועי, הוזמן כדי לתעד את היום בעבור הרוכבים והיה להפתעה נעימה בעבור הנרשמים, מאחר והדבר לא צוין במעמד ההרשמה המוקדמת.

מחיר ההשתתפות ביום מסלול: 400 שקלים

ברצוני להתייחס לנושא התמחור שנקבע ליום זה. התמחור יצר רעש ברשתות החברתיות ובקבוצות הוואטסאפ ואני קצת אמביוולנטי לגבי הטענות הללו.

מחד, במשך שנים רוכבים זעקו עד לב השמים על כך שאין חלופות לרכיבה ספורטיבית בכביש הציבורי ובדיוק אותם רוכבים כעת מייללים על "המחיר הגבוה". אז הנה: יש מסלול. ועכשיו, זה לא טוב בגלל שזה עוד מאה שקלים? חליפות, קסדות, כפפות ושאר ציוד באלפי ועשרות אלפי שקלים זה סבבה לגמרי. אופנועים במאה אלף ויותר, זה גם סבבה. אבל 400 במקום 300? לא ולא! לדעתי האישית מדובר על לא פחות מכפיות טובה ליזמים שהשקיעו מכיסם מיליונים רבים מאד כדי להגשים את החלום המטורף הזה כנגד כל הסיכויים. במקום לבוא ולחבק אותם צריכים לבוא בטענות? לדעתי זה לא במקום בכלל.

צריכים לחשוב

ומאידך, יתכן ומדובר מעט בתמחור יתר וכמובן שהייתי שמח לו זה היה נמוך יותר. אך אני חושב שבהחלט מדובר במחיר סביר והוגן. מוטורסיטי צריכים כמובן לשפר את התמורה לרוכבים ע"י צל מסודר, מקומות ישיבה נוחים, חשמל, כביש גישה תקין ועוד, ואז זה המחיר יהיה בהחלט סביר לגמרי. אולי היה נכון יותר לסבסד את המחיר למשתתפים בתקופת ההרצה, עד אשר תנאי הנוחות יהיו נאותים, ואפילו מפנקים.

במוטורסיטי צריכים לחשוב על פתרונות יצירתיים בדמות כרטיסיות במחירים מופחתים למי שנרשם או קונה מראש ימי רכיבה נוספים או למצוא דרכים אחרות כדי לעודד הגעת רוכבים. בל נשכח שההוצאה הכספית הנילוות ליום שכזה היא הרבה מעבר למחיר הכניסה, ולהערכתי נעה סביב 800-1000 ₪. כך שכל הפחתה במחיר תהיה מבורכת כמובן.

לסיכום, היה יום נהדר ויותר חשוב – יש לנו מסלול כמעט בגודל מלא. צריך, כדאי, מומלץ ואפשר לחגוג זאת במלוא הגז ועם חיוך ענק על השפתיים. אל תפספסו את היום הבא!