חווית גז מושלמת: על אופנוע מרוץ אמיתי בקורס רכיבת מרוצים

על אופנוע מרוץ טהור במסלול בגודל מלא עם הדרכת מסלול שמעבירים מקצוענים ו…בעברית. איך זה מרגיש? סיכום חוויה מטורפת מ-4 ימים של מוטוריקה גדושת אדרנלין ובמהירות גבוהה שהובילה לכדי כתב אישום (!) אינטרנטי העוסק במקרה הרפואי אליו התדרדרתי. הראיות בטקסט שלפניכם ובוידאו וגלריית התמונות שבסיום.

ווידוי: תסמונת PST

שלום, קוראים לי תומר "כרובי" ברעם, אני סובל מתסמונת הנפוצה בקרב הרוכבים הישראליים החוזרים מיוון.

התסמונת נקראת PST (ר"ת ל-Post Serres Trauma) ובעברית: "הפרעת דחק ליוצאי מסלול סרס היווני". כחבר בקבוצת התמיכה המצומצמת אך איכותית המתקראת "יוצאי סרס אנונימיים", אני מרגיש מחויב לחשוף את האמת. מהי התסמונת, ממה סובלים וכיצד מתמודדים איתה, אפרט בהמשך.

את השורשים למחלה אפשר לנעוץ כבר בשנה שעברה – בחודש מאי של 2018, כשיצאתי להשתתפות בקורס "קליפורניה סופרבייק סקול" במסלול המדובר. אך האשמה האמיתית בהתדרדרות הנוכחית היא חברת רייסטראק הישראלית והעומד בראשה, שי לב. הדברים הבאים נכתבים כעדות אישית, כסוג של כתב אישום, כהצהרה של אדם ברגע של שפיות נדיר שעוד נותר בידיו.

וכן, אני מודה: שי לא הסתיר לרגע את כוונותיו האמיתיות שהיו להוציא אותי מאזור הנוחות ולהעיף אותי מעלה לכדי שינוי אישי של ממש. הוא רק לא אמר שזה יגרום לי לחזור חולה גז.

שי לב – פילוסוף מסלולים

בתחילת 2019, בצידי מסלול פצאל הישראלי, שם נפגשנו באחד מימי המסלול שרייסטראק שבבעלותו מארגנת, אמר לי שי, לא ציטוט מדויק, את הדברים הבאים: מסלול מרוצים הוא שבו אדם יכול להשחיז את יכולותיו השכליות, המנטליות, הטכניות ואף הפיזיות בצורה מדודה ולקבל פידבק מידי בדמות תוצאה, לעיתים מרירה ולעיתים מתוקה. כזו המתבטאת בכמה ספרות המופרדות בפסיקים.

אך זה לא נגמר בכך – המסלול מאפשר לאותו אדם להיכנס למחזור מעגלי של שיפור מתמיד. לחזור ולשאול עצמו שאלות פנימיות ולבחון איך אפשר לדייק, לחדד לעשות הכל טוב יותר.

לצד רוכבים ששים אלי גז

"זו יכולה להיות הבנה מאוד עוצמתית" המשיך אמר אז שי, "שאם עושים את הדברים נכון, לעיתים כנגד כל תחושת בטן, כאב ופחד ונצמדים לעובדות, ככל שהן עשויות להוציא מאזורי הנוחות – מקבלים את התוצאה הטובה ביותר והופכים לאדם אחר. מושחז יותר, מהיר יותר".

וכשאתה עומד שם, לצידי המסלול הישראלי, מוקף ברוכבים שכולם ששים אלי גז, זה מרגיש טבעי. זה נשמע נכון והגיוני לרצות להשתפר. בטח אחרי שבהדרכות המקומיות של שי הוא הוכיח את יכולות הגז הטבעיות שלו. ובכלל, מי לא רוצה להיות לרוכב טוב יותר? או רוכב מהיר יותר?.

אז הסכמתי וחתמתי. פה החלה ההתדרדרות.

באמצע חודש מאי 2019, נחתנו ב-1 לפנות בוקר בשדה התעופה בסלוניקי שביוון. נאספנו ברכב הממותג של רייסטראק היישר לסרס הממוקמת כשעה ורבע של נסיעה ברכב מהשדה. אחרי השלמת שעות השינה החסרות במלון Elpida האיכותי, החלה ה"טרפת".

היום הראשון התחיל בכלל במסלול קארטינג שצמוד למתחם המסלול הגדול והאמיתי. למה צעצועי 4 גלגלים? לצורך הנחת הבסיס הראשוני לזיהוי קווי מסלול ותנאים לביצוע עקיפות. למחרת, הוקדשו הימים לדובדבן שבקצפת: 3 ימי הדרכה על האופנועים, עם 6 מקטעי רכיבה (סשנים) בכל יום, 20 דקות כל אחד. וביניהם – שיעורי תיאוריה בתא הממוזג של רייסטראק לצידי המסלול או שיעורי תרגול בפועל על אופנועי פיט בייק במגרש שלצד המסלול.

ובכל ערב – אלכוהול ובשרים איכותיים. לא, על זה אי אפשר להתלונן…

נופש של גז על אופנוע מרוץ

ההבטחה של רייסטראק היא ל"אירוח ברמת רוכבי מוטו ג'יפי". זו לא אמירה שרחוקה מהמציאות: אופנועי המסלול (ימאהה YZF-R6) מושחזים, חדים, מדויקים ועמוסים בשיפורים ותוספות של אופנועי מרוץ בשווי אלפי יורו, עומדים לרשות המודרכים כשהם נעולים בצמיגים דביקים ובשרניים.

רמת האירוח ב-Box, ממשיכה את אותו הקו. המכונאים מחזיקים עבורך את האופנוע כשאתה עולה או יורד ממנו (אין רגלית צד כמובן), אתה פשוט יורד מהאופנוע והולך לך לדרכך. שינוי שאתה רוצה לבצע במנופים, ברגליות או במתלים? רק תאמר את המילה והאופנוע יוכן עבורך לסשן הרכיבה הבא. בדיוק כפי שביקשת.

הנחת את הקסדה והכפפות על המדף? ספירוס, המכונאי שמתפקד גם כאב הבית של ה-Box, כבר יעבור עליה וינקה את המשקף מברחשים יווניים שהעזו להימרח מאז הניקיון הקודם. הכל נעשה רק שתעלה על המסלול מוכן ככל האפשר.

הדוגמאות הקטנות הללו, נכתבות רק כדי להמחיש את הרזולוציות הגבוהות שבהן פועל הקורס בכל הקשור לדרישות וצורכי הרוכבים המשתתפים.

לא יורד החיוך מהפנים

לא פלא שזה הרגיש לכולנו כמו נופש מוטורי אמיתי. אנחנו אומנם מזיעים לא מעט, מתעייפים מהמאמץ והריכוז שדורשת הרכיבה במסלול, אפילו כואב הגוף מהכיווץ הלא מוכר עבור חלקנו, שכופה על גוף הרוכב אופנוע הספורט. אבל לכולם, ללא יוצא מן הכלל, לא יורד החיוך מהפנים.

רמת האירוח, גורמת לכל החוויה להרגיש כמו נופש של ממש. הכל סביב הכיף שהוביל אותנו ליוון והתעסקות אך ורק במה שעושה לאופנוענים טוב בלב ובנשמה. הסלוגן של רייסטראק על התא שלהם לצידי המסלול, מסכם זאת היטב: Eat, Sleep, Race, Repeat.

וההדרכה – מה איתה?

רמת ההדרכה, היא המשך ישיר של רמת האירוח. כל עקרונות הרכיבה שאתם בוודאי מכירים מעולם ההדרכות נמצאים שם כמו קווי רכיבה, מבטים, היגוי, תנוחה ועוד, אבל הם רק הבסיס כמובן. קורס המסלול כשמו כן הוא: לוקח את העקרונות הבסיסיים הללו ומפרק אותם לגורמים קטנטנים, מנתח אותם בצורה מפורטת ומרכיב אותם מחדש לכדי התמודדות אחרת ושונה עם המסלול.

הראייה הקפדנית שמצריך מסלול מוטמעת ברוכבים היטב. החשש הראשוני שאולי הידע יתאים ספציפית רק למסלול הנלמד ביוון, מתפוגג כשבחלוף הימים מבינים המודרכים שהכלים שקיבלו במהלך ההדרכה, ניתנים לשימוש בכל מסלול אליו יגיעו. רמת ההבנה משתפרת פלאים ואפילו המסלולים הישראליים המוכרים היטב לחלק מהמודרכים, נראים לפתע אחרת לחלוטין.

ניואנסים

כשרואים את שי מנתח את נתוני מדידת הזמנים, עם החלוקה למקטעים במסלול, זמני השימוש בגז ובבלמים, מבינים מקצוענות מהי. וכשהוא מנתח עימך את צילומי הוידאו שנאספו בתום סשן רכיבת "SPY", בה רוכב מדריך עוקב אחריך ומצלם את פעולותיך, אתה לא יכול שלא להתפעם מכמות התובנות השימושיות שניתן להפיק מכל קטע מצולם שכזה. תענוג!

ההדרכה הצמודה מחד וכמות המשתתפים המועטה בכל קבוצה מאידך, מאפשרת להתאים את ההתקדמות ברמה האישית. כך נוצר מצב שרוכבים מהירים זוכים להדרכה מעט שונה מרוכבים איטיים יותר ואף אחד לא נגרר לקצב לימוד (ורכיבה) שאינו תואם את יכולותיו.

חשוב לי לציין: הניואנסים הרבים שהמודרך סופג במהלך 3 ימים אינטנסיביים שכאלו, לא ניתנים ללמידה ביו טיוב, בצפייה ברוכבים אחרים על המסלול ואפילו לא בקורס קצרצר וחד יומי. זהו שילוב של קבוצה מצומצמת עם היחס האישי לכל רוכב, יחד עם הזמן הרב שמוקדש על המסלול ומחוצה לו בעבור כל אחד ואחד מהמשתתפים, הוא שעושה את ההבדל.

רכיבה של יום אחרי יום בליווי צמוד, נותנת לדברים לשקוע ולהתייצב בתודעה. כך, אפשר להעמיס עוד ועוד ידע ומידע נוסף שתומך ביציקות שזה עתה הונחו, לטובת התקדמות, השתפרות וספיגת מידע נוסף. זה מצריך זמן, סבלנות ועין מקצועית שמלווה ובוחנת כל התקדמות. לא משהו שניתן לעשות בכמה שעות בודדות.

אתגר בפיצוח המסלול עם אופנוע מרוץ

כפי שכתבתי טרום היציאה לקורס השנה, אני נהנה ומוצא אתגר בלפצח את המסלול, להבין אותו ולפתור את המכשולים שהוא מציב. האתגר הראשון הוא בכלל לזהות אותם. לא כולם ברורים ונראים לעין והקשים ביניהם, מתגלים רק ברכיבה בפועל על גבי האספלט המתפתל.

כמו חידה מסקרנת ומאתגרת, המסלול מושך לצלול אל המשתנים הרבים הכלולים בו ולסדר את הפאזל. לפצח את התשבץ שהוא כולל בחובו. והקורס ביוון נותן לך בדיוק את הכלים הנדרשים כדי לפרוץ אל התשובות הנכונות. לפיכך, הסיפוק המתקבל מפתרון השלבים השונים הוא פשוט אדיר.

16 פניות של גז עם אופנוע מרוץ אמיתי

למה להגיע עד ליוון בשביל רכיבת מסלול? מסתבר, שקבוצת הרוכבים עימה יצאתי, לא הייתה חריגה או יוצאת דופן. למרות שכבר יש 2 מסלולים בארץ, הרי שגודלם או העניין שהם מציעים עדיין לא מספק את הישראלים: מלבד תדירות הקורסים הגבוהה למדי שעורכת רייסטראק ביוון (כמעט בכל חודש בתקופת הקיץ), הרי שהיא גם מטפלת, מתחזקת ושומרת על כ-30 אופנועים של בעלים ישראליים המחזיקים אותם בסרס. בעלי אופנועים אלו מגיעים בתדירות כזו או אחרת, כדי לרכוב עליהם. דווקא שם, דווקא ביוון.

כמה מילים וסרטון לגבי התוואי המעניין: המסלול הוקם בשנת 1998 מערבית לעיר שאת שמה הוא נושא והוא הארוך ביותר בדרום מזרח אירופה (חבל הבלקן). אורכו עומד על 3,186 מטרים. רוחבו של המסלול נע בין 12 ל-15 מטרים והוא כולל 16 פניות. איכות האספלט בו מעולה ומלבד הרכיבה, אף הלכנו לכל אורכו ולרוחבו באחד הבקרים טרום הרכיבה, כדי ללמוד אותו לעומק. האספלט מגורען היטב, מרובה שפיצים חדים שננעצים בצמיגי האופנוע ולא מאפשרים להם לרגע לאבד אחיזה.

חוויה אור קולית בוידאו

סרטון ההקפה של אמיר אינדצקי שרכב עם המצלמה שלי, מאפשר להמחיש את הסאונד, המראה והמהירות של הקפה במסלול בעל תוואי כה מגניב. שימו לב לרוחבו של המסלול ובעיקר לתערובת המעניינת של פניות שונות ומשונות ולשילובן עם הישרות הקצרות\ארוכות

מאושר עד הגז

זו לא הייתה רכיבת המסלול הראשונה שלי וגם לא העשירית. ובשנה החולפת, בזכות 2 הקורסים שעברתי בסרס, ניתן לומר שיש לי כבר יותר מ-100 הקפות על המסלול היווני.

ובכל זאת, לאחר שקיבלתי את הכלים להתמודדות נכונה עם מסלול מרוצים (כל מסלול), הרי שכמות המידע שספגתי במהלך הרכיבה, עלתה בעשרות מונים. לפתע אני מסוגל לקלוט הרבה יותר ויש המון מידע לעכל ולעבד תוך כדי רכיבה ולאחריה. זו אחת הסיבות לתסמונת ה-PST שעימה פתחתי ורוכבים רבים שחוזרים מהמסלול מדווחים עליה.

מהי תסמונת ה-PST?

עוצמת החוויה והאינטנסיביות שלה, יחד עם השינוי האישי שהרוכב חווה במהלכה, היא פשוט קשה לעיכול. קשה לחזור לשגרה וליומיומיות האפרורית, אחרי קורס שכזה. אתה פשוט חוזר המום וממשיך להריץ בראש תסריטי רכיבה וקווי מרוץ גם ימים אחרי שנחתת בארץ. מסתובב כסהרורי בכבישי ישראל ומזהה אייפקסים ונקודות בלימה והיגוי, גם ברחוב שמוביל לחניית הבית.

ושלא יהיה ספק, למרות ההתלוננות החוזרת ונשנית על התסמונת המדוברת: חזרתי מאושר עד הגז מהקורס! רק שמהרגע שחזרתי ולמרות שביליתי 3 ימים רצופים למדי על מושב אופנוע, כל מה שאני רק מחפש הוא תאריך לרכיבה נוספת באחד מהמסלולים הישראליים כדי לבדוק וליישם את שלמדתי.

תסמין: חרמן גז

במקום להתרווח לאחור ולנוח מהחוויה, אני חרמן גז שבודק ביד2 אופנועים שאולי יתאימו להסבה לשימוש כאופנועי ימי מסלול. והחברים שהיו איתי שם? הספיקו לרכוש אופנועים חדשים לצורך הזה בדיוק, או שהם חורשים את eBay בחיפוש אחר חלקים מתאימים יותר לאופנועים שברשותם, כדי להתאים אותם ל… ובכן, ניחשתם נכון: רכיבת מסלול.

לפיכך, לא פלא שהכרזתי על הטקסט הזה כעל "כתב אישום" אינטרנטי. אני סובל מתסמונת פוסט טראומה קלאסית. ואני מודה לשי לב ולרייסטראק על שנתנו לי את ההזדמנות לטעום מנה הגונה ממנה.