שלטים שהוצבו בכבישים המובילים לשטח האש, אוסרים על הרכיבה במתקן אדם ובעצם מכריזים באופן רשמי על סגירתו של אחד מאזורי הרכיבה הגדולים והפופלאריים ביותר בקרב רוכבי השטח במרכז הארץ.
(התמונה בראש הדף מהפייסבוק)
הרכיבה במתקן אדם כרכיבה בשמורת טבע
כפי שפורסם כאן בכרובלוג עוד ביוני 2017, האיזור המתקרא "שמורת הדום השומרון" הפך באופן רשמי לשמורת טבע השלישית בגודלה בארץ. בזכות התנגדויות שונות ב-2016, הצליחו גורמים שונים לדחוף לכך שבמקום קצת יותר מ-19,000 דונמים שתוכננו בתחילה להיות סגורים לכניסת רכבים אזרחיים (ואופנועים), צומצם שטח השמורה המיועדת ל- 15,612 דונמים.
אלו ישאירו את האזור הצפוני של המתקן (אזור הגבעה עם עץ הדקל בראשה), מחוץ לשמורה המיועדת. עם זאת, אין מה לשמוח על שנותר בחלקם של רוכבי השטח: אזור זה מיועד להבדק על ידי חברה לקידוחי נפט, כך שגם הוא יהיה סגור לרכיבה.
למעשה, הרכיבה במתקן אדם, תמיד הייתה אסורה
יש לזכור, שלמרות שהדבר לא נאכף עד כה (מעולם), הכניסה והרכיבה בשטחי אש של הצבא הייתה תמיד אסורה והיתה לעילה לאישום פלילי. ובניגוד להנחה הרווחת, גם בימי שבת אסורה הכניסה לשטחי אש, אפילו שידוע שהצבא לא פועל בהם בימים אלו. כעת, הפיכת שטח האש גם ובמקביל לשמורת טבע, סוגרת את האפשרות לרכיבה באופן הרמטי. איסור הרכיבה בשטחי שמורות הטבע נאכף היטב על ידי סיירים של רשות שמורות הטבע, והקנסות בהתאם.
אם קשה לכם לראות איך הצבא אחראי על אזור שהוא גם שמורת טבע, יש לזכור שבמקומות רבים בארץ המצב דומה: שטחי האש הם גורם משמעותי לעיתים בשמירת טבע ובהגנה עליו. איך זה יכול להיות? הנה כמה סיבות לכך: מיעוט הנכנסים, חיילים ואזרחים, לאזור, מגן על הטבע ונותן לו להתפתח כמעט ללא הפרעה. בנוסף, נוכחות הצבא מהווה גם מחסום בפני לחצי פיתוח. בין אם מדובר על יזמים המעוניינים בשטחי בנייה או גופים המעוניינים להעביר כבישים באזור והאפשרות נסגרת בפניהם, בזכות סגירת השטח לטובת הצבא. המרוויח העיקרי מכך, הוא הטבע.
ובאותו נושא
טיפ: רוכבים בקו 400 ומתקן אדם? היזהרו משושנת יריחו
רכיבת בוץ, סלעים והמון מים בנחל שילה