תארו לכם רחוב ללא תמרורי תנועה. ללא רמזורים ואפילו ללא סימוני כביש. אי אפשר לדעת מהי המהירות המותרת, אי אפשר לדעת היכן בדיוק לעצור ולמי יש זכות קדימה. איך תרכבו בכביש כזה? האם לדעתכם יהיה זה תוהו ובוהו תעבורתי? מהנדס הולנדי חשב בדיוק אחרת, וצדק.
להאזנה לפרק זה בפודקאסט "עולם האופנועים עם כרובי", לחצו כאן
בלי תמרורי תנועה בטוח יותר?
מהנדס הולנדי בשם הנס מונדרמן, יצא נגד כל מה שלימדו אותנו על עולם התעבורה העירונית. הוא סירב לקבל את ההנחה שהציות האוטומטי לשלטים, תמרורים ורמזורים, שמושרש בנו באמצעות הכוונה ואכיפה הדוקה, תורם לבטיחות. לדעתו, רחוב שאין בו הכוונה לתנועה הוא זה שיביא לבטיחות גבוהה יותר למשתמשי הדרך.
מונדרמן הניח שמשתמש דרך מסיר מעצמו אחריות ברגע שהוא מסתמך על סימנים וסימונים קבועים וחיצוניים שאינם משתנים. בלעדי תמרורי התנועה הוא הניח, משתמש הדרך נאלץ להיות קשוב יותר לסביבתו ומחוייב, כדי לשמור על בטיחותו שלו, לנקוט בשורה של פעולות ואמצעים שיגנו עליו באופן טבעי מתאונה. אדם שכזה, יהיה חייב להיות קשוב יותר לסביבה באופן שיחייב אותו להקפיד על קשר עין קבוע עם משתמשי דרך אחרים שיכולים להוות עבורו סכנה.
מונדרמן קרא לתיאוריה שלו "הרחוב החי" במאמר שפרסם ב-1968. שם, כתב שלדעתו בעיית תאונות הדרכים לעולם לא תיעלם. זאת בשל ההתקדמות הטכנולוגית ואופי הכלכלה האירופאית שתגרום לרמת המינוע בכבישים לעלות מדי דור. לפיכך הוא טען, יש לפעול נגדה בדרכים חליפיות שאינן קשורות לאכיפה וניסיונות חינוך, כי אם בכאלו שמבינות את מרקם החיים של הרחוב התעבורתי. כאלו שלוקחות בחשבון את ההתנהגות הטבעית יותר לבני האדם.
לנווט למלון בלילה
כדי להבין יותר טוב על מה מדובר, השתמש מונדרמן בדימוי לחוייה שרבים מאיתנו מכירים. לדבריו, ההבדל בין אזור עירוני משולט, מתומרר ומרומזר לבין איזור שנעדר את כל הסממנים הללו, דומה להבדל בין דרך מוכרת לדרך חדשה. להבדל בין אדם הנוסע או רוכב מדי יום לעבודתו באותו מסלול ידוע וקבוע, לבין אדם המנווט דרכו ליעד בעיר זרה באישון לילה ובלי ווייז. בעוד הראשון מסוגל לנהוג את המסלול בלי תשומת לב (כמעט "בעיניים עצומות"), הרי שהנהג התוהה ליעדו בחשיכה במקום לא מוכר, הוא עירני ומחודד לכל שינוי בדרך, ומכל כיוון. הוא מתנהל בצורה מדודה, אחראית ומנסה לספוג כמה שיותר מידע מהסביבה.
במפתיע (או שלא?), היו ערים שהסכימו לנסות את התאוריה של מונדרמן, והחילו אותה באזורים מסויימים לצורכי בדיקה. בלונדון הסכימו העירייה והמשטרה להסיר רמזורים ותמרורים באזורים מסויימים שמשמשים למסחר ועמוסים במשך שעות היום בתנועת כלי רכב והולכי רגל. התוצאה הייתה לא פחות ממפתיעה: כמות התאונות ירדה בחצי (!) לעומת המצב באותו אזור כשהיה מרומזר. תוצאות מפתיעות דומות נרשמו גם בניו זילנד (בעיר אוקלנד) ובהולנד מולדתו (בעיר דרכטן).
קישורים שקשורים
אם המשטרה באמת תאכוף את החוק האוסר לרכוב בשוליים
הרכיבה בשוליים – מה מותר, מה אסור (וידאו)
השאר תגובה