הטריומף טריידנט 660 הרשים את שמוליק פאוסט ברמה שהוא חושב שמדובר על הג'יימס בונד של הנייקד הבינוניים או לפחות גרסת הוד מלכותה של ה-07 היפני. ולא, התה או הבירה לא עלו לו לראש!
כתב וצילם: שמוליק פאוסט
הם עם מוזר, הבריטים.
הבריטים מפורסמים בסגנונם המאופק, בנימוסיהם המחמירים ובשמרנותם המופלגת. הם מפורסמים גם בסצנת פאנק-רוק רועשת ובועטת, בחיבה מוגזמת לבירה ואלכוהול ובמועדוני כדורגל אלימים במיוחד…
טריומף, למי שאיכשהו לא מכיר, היא יצרנית אופנועים בריטית וותיקה.
שלטו בעולם המוטורי
למעשה, טריומף היא כמעט האחרונה ששרדה מתעשייה בריטית ענקית ומפוארת שפעם הובילה את העולם המוטורי ושלטה בכבישי העולם. כן, כן. אנגליה – ולא יפן או גרמניה – הייתה פעם שם דבר ומובילת תעשייה בכל מה שקשור במוטוריקה – על ארבע גלגלים או על שניים.
בעבר הרחוק היצרנים הבריטים היו שם תמיד בטופ – וינסנט, מצ'לס, בי.אס.איי ועוד שמות רבים וגאים שלטו פעם בכבישי האימפריה הבריטית (שזה בערך רוב העולם בו היו כבישים לנסוע בהם) כמו גם שאר העולם ביד רמה. עם הזמן, רוב היצרניות הבריטיות נכנעו לקדמה, גוועו ונעלמו. טריומף, לעומת זאת – שרדה ברמות שונות של הצלחה לאורך השנים, והיום חווה רנסאנס מרשים במיוחד עם שפע של דגמים והצלחה מסחרית בין-לאומית.
חיה בדיסוננס
הם עם מוזר, הבריטים… אנגליה מפורסמת במזג האוויר הסגרירי שלה בו תמיד חשוב לקחת מטריה כי בכל יום יכול לרדת גשם, ובכל זאת הבריטים היו במשך שנים רבות מובילי העולם בקניית… מכוניות פתוחות ואופנועים… אופטימיים קצת?
גם טריומף, כמו נתינה בריטית נאמנה, חיה בדיסוננס קוגנטיבי עם שפע אופנועי לייף-סטייל נעימים, מסוגננים ומעוצבים בעידון אנדר-סטייטד בריטי אופייני מצד אחד, וספיד-טריפל עיני-חרק-מוזר-ובועט ורוקט 3 מגה-מפלצתי, ענק וקיצוני מצד שני.
טריידנט 660 – גרסת הוד מלכותה ל-07
איפשהו בתחתית סולם הדגמים של טריומף, מתחבא לו נייקד קטן (בינוני, הכל יחסי בחיים), מסוגנן ויפה אך לא בולט במיוחד – הטריידנט 660. נייקד קטן ופשוט יחסית, עם מנוע גמיש ושימושי וביצועים מצויינים, נייקד בחליפת טוויד זה עדיין עירום? מעין גרסה של הוד מלכותה לימאהה 07 אם תרצו, 07 לג'נטלמנים, או אם ממש ממש תרצו – 0-07. השם הוא טריידנט, טריומף טריידנט. אוקטן 95 בבקשה, מעורבב, לא מהול.
ממש כמו ג'יימס בונד, ה0-07 מעוצב ומסוגנן, אבל לא בצורה בולטת – עם החליפות היוקרתיות אך קצת משעממות, והנימוסים המוקפדים – ככה גם הטריידנט… תשומת הלב לפרטים מרשימה, האיכות גבוהה במיוחד, מכל זווית ומכל כיוון הכל נראה בדיוק במקום, יפה, מעוגל ומעוצב. אין קווים ישרים ואין פינות חדות, הכל זורם. אבל שום דבר לא בולט.
מהו המשקה הלאומי?
גם בהתנהגות ובביצועים הרעיון נשמר – המנוע חזק, גמיש מאוד ונעים אבל ממש לא קיצוני או מאיים. לא משהו לספר עליו לחבר'ה, אבל כשרוצים כח – לא חסר. המימדים הקומפקטיים והמכלולים האיכותיים יוצרים מכונה כיפית ומהנה במיוחד בכבישים המפותלים, ההיגוי מדוייק וחד עם שפע של היזון חוזר והבולמים מצויינים, אם כי יש לי תחושה שאם ממש אנסה להתעלל בו אגיע למגבלות קצת מוקדם מדי ממה שהייתי רוצה. בכל מקרה זה רחוק מאוד – לפחות ברמתי.
הם עם מוזר, הבריטים… המשקה הלאומי הוא תה. או אולי בירה? שעת מנחה בבית המלוכה או שירת שיכורים בפאב הספורט מקומי? הספורט הייחודי לאנגליה, אגב, הוא קריקט. או אולי רוגבי? ארבע ימים של מוות איטי משעמום טוטאלי או שעה וחצי של מכות רצח ואקשן נון-סטופ? שאלוהים ישמור את המלכה, יוניון ג'ק, ביג-בן וקומון-וולת', גשר לונדון מתמוטט…
יש דברים שאף פעם לא יוצאים מהאופנה
הטריידנט הוא נייקד פשוט, אבל יוקרתי, הוא נוח, נעים, כיפי לרכיבה והוא יפה מאוד בעיני. למען האמת – ככל שעובר הזמן הוא רק נראה יפה יותר, כי יותר משהוא יפה – הוא קלאסי. בניגוד למפלצות המחודדות והסופר מודרניות בעלות הקווים הבולטים והמשוגעים – אין לי ספק שגם בעוד הרבה שנים הטריידנט ישאר יפה ויהיה רלוונטי. ממש כמו ג'יימס בונד – יש דברים שאף פעם לא יוצאים מהאופנה.
תכלס, יש לי רק תלונה אחת משמעותית לטריומף בכל מה שקשור לטריידנט – למה לעזאזל הוא לא מגיע בירוק-מרוצים-בריטי?
גלריית תמונות
