כשמגבלות תקנות הזיהום מאיימות על הריגוש הדו-גלגלי, ק.ט.מ האוסטרית מוכיחה שהטירוף עדיין כאן. לפניכם שתי מכונות כתומות וקיצוניות החולקות לב פועם אחד, אך מציעות גישות שונות בתכלית. אחת במראה אה-לה-מוטוג'יפי, סופר ספורטיבי ומהפנט, והשנייה מתנהגת בציבורי כאילו הוא מגרש משחקים, עם אופי מטריף וחסר עכבות. ק.ט.מ מגישים לחובבי הגז זוג מכונות מושחזות שחולקות את אותה הפלטפורמה ואת אותו הד.נ.א שמקדש גז. רכבנו. חווינו. חייכנו.
כתב: דור אבן כץ
תמונות: ניר עמוס
על מה מדובר?
ק.ט.מ ממשיכים באבולוציית אופנועי הנייקד הבינוני שלהם והדיוק 890 שבעברו היה דיוק 790, הוא עכשיו דיוק 990R.
מבולבלים? אין צורך. ק.ט.מ, כמו כל יצרני האופנועים, מגיבים להחמרת תקנות זיהום האוויר הארורות ע"י הגדלת נפח מנוע ה-LC8c ל-947 סמ"ק שארוז בתצורת טווין-מקביל בסידור הצתה א-סימטרי. הווה אומר, כוח שיורד לקרקע כבר מסל"ד נמוך ובצורה מחוספסת ויש לנגיד, מגניבה.
ה-990R הוא הגרסה משודרגת המכלולים לעומת ה-990 הרגיל וגרסת ה-R היא גם הגרסה היחידה שמגיעה ארצה ע"י היבואן המקומי ד.ל.ב. מדובר באופנוע נייקד, כמעט סטריט-פייטר, שמפה לשם, הוא כבר כמעט ליטר והוא מפיק מעל 120 סוסים. באופן יוצא דופן, הוא אופנוע וואן-סיט ואין בו רגליות מורכב או אפשרות להרכיב.
ק.ט.מ ארסי
במקביל אליו, רכבנו גם על RC990R שמעכשיו אקרא לו בקיצור ארסי. לא כי הוא ערס ולא כי הוא בעל ארס. הוא גרסת הספורט הכל-כתומה מבית ק.ט.מ שמצטרפת להחיית קטגוריית אופנועי הספורט אבל בגישה חדשה. גישה שלא מקדשת את מנועי ה-4 בשורה ומהדהדת כיוון של אופנועי ספורט חזקים, מעוצבים, טכנולוגיים, מאוד טכנולוגיים.
תנוחת הרכיבה מבליטה מושב שמרים את הישבן לשמיים, הפגים משוכים למעלה ואחרוה אבל לא בהגזמה, הקליפאונים נמוכים אבל לא בהגזמה וזווית צידוד הכידון מוגבלת- כן בהגזמה. הארסי, כמו אחיו הדיוק, משתמש באותו מנוע בדיוק, עם בערך אותם נתונים, אבל באופן שהפתיע אותנו, מרגיש אחר לחלוטין.
איך היה?
הבריות מסביבנו התעניינו בעיקר בארסי. אין מה לעשות, בעולם של תרבות צריכה מוטרפת, אנשים מתעניינים בכתום-הנוצץ-החתיך-הסקסי-הספורטיבי. כמה תשומת לב הוא משך. הוא בעיקר משך את תשומת ליבי מעל המשקף הנמוך והמעוגל והפיירינג החופתי. הייתי חייב להיות ב-100 אחוז פוקוס כי האופנוע הזה מהיר ובקלאס ובאפס מאמץ.
הצליל מבעד לאטמי האוזניים חרישי, הפעולה חלקה ותגובת המצערת עגולה ומשדרת ליניארית את הכוח לגלגל וכל העסק צובר קצב בקלות. לא יודע אם אתם מבינים את זה, מדובר בכמעט ליטר ספורטיבי. כן. כמעט ליטר ספורטיבי. לא כזה מרובע צילנדרים בשורה או ב-V. לא כזה שהוא רפליקה לדגם סופרבייק. לא שמרני. לא מוכר. מזכיר מאוד את אחיו מהמסלול- ה-RC8C.
מכונה של השמחות
ליבת האופנוע היא מנוע הטווין-המקביל והפועם בנפח 947 סמ"ק שמפיק כ-128 כוחות סוס שקל לרכוב עליהם. קל להיות איתו מהיר. הוא חד בתנוחת הרכיבה הספורטיבית אבל לא שובר את הרוכב. הוא מגיע למהירות פלילית כמו שלום דומרני, בקלות ובשקט וללא דרמה. אבל בניגוד לשלום(לכאורה) הוא לא מושך את הרוכב למהירות פלילית בדרגת רצח ממדרגה ראשונה.
הוא פשוט קל לרכיבה. ואלוהים, כמה הוא יפה. כמה פוזה על אופנוע. איזה לוק. מלך הכיתה והשכבה. ה-קוואטרבק של הליגה. המכונה שכל בוקר תחייך אלייך ואתה אליה. איזו יציאה מבורכת של ק.ט.מ.
אז נכון, ציפינו שהוא יהיה יותר בועט ופחות חלק. אז מה? גם לוח השעונים החדשני והמוארך יושב עמוק בתוך החופה וקשה לנהל אותו בעזרת פיצ'ר הטאץ'(אבל יש גם כפתורי שליטה מהכידון). הכיסא קשיח. קשיח ממש. כרית המורכב מינימאלית וזווית צידוד הכידון לא מדברת שוטף כביש-ציבורית-עירונית (מכירים את השפה הזו?).
אבל הפסקה כאן מעליי היא פסקה של סחים שרוכשים אופנוע מתוך שיקולי שימוש הגיוניים וצריכת דלק ומרווחי טיפולים. וכאן, כאן מדובר במכונה רגשית, חצופה, מעוררת. מכונה של שמחות.
אופנוע אינטואיטיבי
ואז התמקמתי על הדיוק. זה אופנוע וואן-סיט. אין כיסא ורגליות מורכב ואין אופציה להרכיב כאלו. ראשית, הוא נוח. באמת נוח. הישיבה ממש מעל לוח השעונים (לוח זהה להוא שבארסי) והכידון והידיים נשלחות לפנים אל ידיות התפעול ומונחות עליהן ללא מאמץ, ללא משקל, ללא כוח.
שנית, האופנוע הזה אינטואיטיבי. כן. כן. קל מאוד לתפעל אותו. קל לתפעל את הפליי-בייק הזה ולהרגיש עליו רוכב הרבה יותר ביצועיסט ממה שאתה תופס את עצמך. האופנוע הזה בגדול מרגיש שהוא ברח מאיזה מוסד והוא יצא אל אוויר בעולם בכדי לטרלל. אבל לא במוגזם, זה לא דיוק 1390.
זו מכונה מאוזנת שמרגישה קלילה, מרגישה חזקה ומוכנה לשחק על הכביש, להקיף מסלולים מהר ובכיף גם להניע אתכם מנקודה א' לב' ונראה אתכם נשארים רגועים בדרך…
מתחרים וכו'.
ק.ט.מ מכניסה את הדיוק לשכונה עמידה של להיטי מכירות לצד שכנים דוגמת הימאהה MT-09 SP , הקוואסאקי Z900 SE, דוקאטי מונסטר V2, טריומף טריידנט 800, ב.מ.וו F900R וכד'. הדיוק מתומחר בסיסית ב-99,000 ש"ח ומביא גישה סוליסטית, חדה, אופנוע של בלאגן מוטורי חיובי ומרגש.
ה-RC נכנס לעיר שנבנית מחדש. עיר אופנועי הספורט השפויים, המודרניים. לצד מתחרים כמו הונדה CBR600RR וקוואסאקי ZX6R ואפריליה RS660, המתחרה הישיר הוא הימאהה R9. ה-RC990R מתומחר בכ-115,000 ש"ח. ולמרות שיש פערי מחיר לעומת המתחרים, אני כבר מעכשיו מבין למה אותו רוכב שאוהב את הקליפאונים והלוק הזה יבחר דווקא את הארסי. זה אופנוע שנראה כאילו הגיע היישר מהמוטו GP, הוא מאפשר לרכוב מהר בקלות והוא מדבר שוטף את הטרפת שק.ט.מ יודעים לייצר.
לצפייה ברכיבה ובשיחה של דור וכרובי על האופנועים, לחצו כאן
להאזנה לפרק כפודקאסט, לחצו כאן
השאר תגובה