אנקדוטה קטנה העוסקת בחוק הספורט המוטורי, ועונה כבדרך אגב, גם לרעש שחלף בענף השבוע כשפרסם המכס את העובדה כי מיסוי אופנועי החוק החדש, יהיה זהה למס המוטל על אופנועי הכביש הציבורי (עוד על כך, ב-YNET). וכאילו שזה לא מספיק, האנקדוטה הזו באה כקינוח מחוייך לקראת עזיבתי המלאה את התפקיד בעוד כיומיים (חמישי הקרוב, 23.8.12):
קפיצה חזרה בזמן לסוף דצמבר 2006. אני בתפקיד כבר יותר מחודש וחצי (וואו!) ולראשונה במסגרת העבודה – אני יוצא לפתוח הזמנה בביתו של לקוח ולא באולם התצוגה. הלקוח: בוריס אייזנברג – אותו אחד ששנה לאחר מכן, יביא אותי להכניס את גיל קינן לקבוצת מוטוספורט, על סמך "המילה שלו" בלבד.
בוריס סגור על האופנוע שהוא רוצה לעצמו: KTM 250EXCF החדש לחלוטין שזה עתה הגיע ארצה. אך הוא חושש לבצע את הרכישה כרגע – חוק הספורט המוטורי כבר עבר לפני שנה (!) ולפי כל השמועות שרצות, אוטוטו ניתן יהיה לרכוש כאן אופנוע אנדורו או מוטוקרוס חוקי לחלוטין במחיר שהוא מחצית מהמחיר שזה עתה התחייב עבורו למוטוספורט.
מודע למעורבותי בתחום, בענף ובשמועות, בוריס מקשה, לא מרפה ולא מוותר: "ומה יקרה אם עד שאקבל את האופנוע, ירד המיסוי ואיתו המחיר?" וגם "איך אתה יכול לדעת שאתה לא דופק אותי עכשיו עם אופנוע שיאבד מערכו ברגע שיתחילו לרכוש כאן אופנועי ספורט מוטורי חוקיים?" וכמובן "כבר עברה שנה ומגיע מועד האולטימטום של משרד הספורט – כולם אומרים שהשנה זה קורה וחוק הספורט המוטורי יצא לפועל!".
ואני, חדש עדיין בתחום, מתפתל בין ההרגשה שאין מצב שהחוק הזה יוצא לפועל כל כך מהר (מניסיון העבר) לבין העובדה שאולי בוריס, יודע משהו שאני לא יודע. הוא הרי "מחובר" ו"מוכר" בתחום וייתכן ומידע מבפנים הגיע אליו בדרך לא דרך, ואני עומד להתמודד עם לקוח כועס ומאוכזב במיוחד ברגע שהחוק יעבור.
בוריס קיבל את האופנוע בתחילת ינואר 2007, כשבכל יום עד למסירה, אנו מנהלים שיחה בה אני מבטיח ש"יהיה בסדר" ו(כמעט) בטוח שהחוק הזה לא יעבור בעתיד הקרוב. מאחורי הגב החזקתי אצבעות שהנבואות הרעועות שלי אכן לא יתגשמו כדי שלא אתבזה מולו… 🙂
________________________________________________________
וחזרה לימינו אנו: השנים חלפו, ובוריס החליף מאז עוד 7 אופנועים (!) של KTM ואפילו הספיק לחטוא במהלך התקופה בבעלות על 2 אופנועים אחרים: סוזוקי והונדה, אבל הסטטוס של חוק הספורט המוטורי, גם אם השתנה משמעותית בשנים האחרונות, לא הצליח להפתיע אף אחד מאיתנו. גם כעת כשעלה המיסוי באופן שמבטל כל השפעה של החוק החדש על מחירי אופנועי "משרד התחבורה" (קרי: לוחיות צהובות – חוקיים לנוע בדרכים ציבוריות ולא מוגבלים למסלול בלבד), ברור לכולם שהחוק עצמו הצטמצם מאוד מבחינת השפעתו על הענף. גם כשיעבור החוק באופן מלא, יהיה קשה מאוד לנצל אותו שלא למטרות עבורן נועד. שהרי ידוע שרוכבים רבים רואים בו כ"חוק האופנועים הזולים" ופחות מתחשבים בעובדה שהוא נועד בעצם, לספורטאים בלבד.
ההערכה בשנה האחרונה הייתה שתוך שנה-שנתיים מיום מעבר החוק, יתעשתו החבר'ה במכס ויקלטו מהר מאוד שהחוק הזה הוא בעצם מסווה לרכישת אופנועי ספורט מוטורי ורכיבה עליהם שלא ע"פ לשון החוק (הגורסת שיש לרכוב עליהם במסלול בלבד). מכירות האופנועים עם הלוחיות הצהובות שהעניקו למדינה מיסוי מלא, אמורות היו להצטמצם ולהקטין את הכנוסתיה. היה זה עניין של זמן עד שהיו מחליטים לעלות את המיסוי מעלה ולעצור את הפרצה הזו. כולנו הופתענו, שהמכס לא חיכה שנתיים וסגר אותה עוד לפני שהייבוא התחיל בפועל…
השבוע צחקתי עם בוריס על העניין, במסגרת שיחת נוסטלגיה על תקופת עבודתי במוטוספורט. נזכרנו בסיפור על אותה תקופה בה כולם הרגישו ש"הנה, אוטוטו חוק הספורט המוטורי כאן". במבט לאחור, נזכרתי שבעצם בכל שנה במהלך עבודתי היתה תקופה של חודש-חודשיים שבה שמועת חוק הספורט המוטורי היתה מרימה את ראשה ומביאה להאטה במכירות הכלים (שהרי "למה לקנות? עוד מעט ונוכל לקנות במיסוי נמוך במיוחד!"). הבטחתי לבוריס כי אכתוב על התקופה ההיא כסיפור שממנו אפשר להבין ולהשליך את כל נושא התקדמות החוק ואיך שהוא נתפס בעיני ציבור הרוכבים.
בתקווה לחוק ספורט מוטורי פעיל וישים עוד השנה!
ועוד באותו נושא (נוסטלגיה וספורט מוטורי ישראלי): מה השתנה בספורט המוטורי הישראלי ב-20 השנים האחרונות? לא הרבה…